בעיני זה אחד משירי האהבה היפים שאי פעם נכתבו. החיפוש של ביאליק אחרי האחת המושלמת מקסים ותמים ודרמטי וגם קצת הזוי בעיני. רומנטיקה או פרקטיקה? סואול מייטס – כן או לא? לא יודע לענות לעצמי על כל זה… מה שכן, מצאתי מאכל שיעשה הכל כדי להתאים לפנטזיה שלכם. אוקונומיאקי. ביפנית זה מתרגם ל-"מה שאתה רוצה". איזה שם יפה לתבשיל, והוא אכן כזה. רוצה לרצות, ולהתאים. פתאום חנוכה הגיע והוא מביא איתו את כל המאכלים ספוגי השמן. אני לא מטגן בשמן עמוק, בלגאן וקלוריות וזה, אז תמיד נמנעתי מהכנת מאכלי חנוכה. עד השנה כשגיליתי את הלביבה המקסימה הזאת והיא בטוח תככב בטקסי הפירומניה הקרובים.
האוקונומיאקי (אם אומרים את זה בקול רם כמה פעמים, נשמעים נורא מקצועיים ומביני עניין) בנוי מבסיס של קמח, עמילן, ביצה ו… כרוב קצוץ דק דק. מכאן והלאה זה כבר תלוי בכם. איך שאתם רוצים. גזר? כרישה? גבינה? תפוח אדמה? בטטה? דלעת? פלפלים? לכו על זה. גרדו/חיתכו דק דק והוסיפו לבלילה. וזה לא נגמר פה. בשביל שלא ישעמם אפשר גם עליונית (הסברים מפורטים בהמשך): שרימפס, נקניקיה, נקניק, בייקון, כולם יתקבלו פה יפה יפה.
אחרי פוסט הבצל הקודם שהוא גם מושחת וגם קצת יקר הרגשתי רגשי אשם. אני אוהב לבשל ממה שיש בבית ושזה יהיה זול והגראטן לא עונה על אף אחד מהקריטריונים האלה, חוצמזה שכל דבר שמוסיפים לו שמנת נהייה טעים וזו לא חוכמה גדולה. אז שווה להשקיע פעם ב… אבל ביום יום אני מעדיף מתכונים זולים ופשוטים שאפשר לאלתר בהם לפי רמת העצלות ומה שיש במקרר. האוקונומיאקי הוא בדיוק כזה. הוא ארוחת ערב קלה ונחמדה.
ולמה הוא מושלם לחנוכה? הוא נראה כמו לאטקע, טעים יותר ובגלל שהבסיס שלו הוא כרוב ומשתמשים אך במעט שמן לטיגון הוא נתברך בערך קלורי נמוך. חוצמזה הוא ממש זול להכנה ממצרכים יום יומיים. וטעים. מאוד. ומיפן. לביבת כרוב. מי היה מאמין?
ההכנה פשוטה מאוד. מערבבים את חומרי הבלילה, לא מגזימים בערבוב, רק עד שכבר כמעט אי אפשר להבדיל מי היה פעם ביצה ומי קמח.
חותכחים את הירקות דק דק. במיוחד את הכרוב. מוסיפים אותם לבלילה ומערבבים. אם יש איזו חצי שעה לשרוף, הבלילה משתבחת אחרי שהיא יושבת קצת וכל המרכיבים מתחילים להרגיש יותר בנוח אחד עם השני.
אם ממהרים, אז ממהרים וצריך לשאת בתוצאות של לביבות קצת פחות אחידות.
מחממים היטב מחבת, אם יש לכם אחת כזאת יצוקה היא תהייה נהדרת, אם לא אז מחבת טפלון גם לגמרי תעבוד לכם. היפנים עושים לביבות גדולות מאוד שלוקח להכין כל אחת מהן די הרבה זמן. זה נחמד בשביל ארוחת ערב בבית, אבל אם השכנים שפגשתם במקלט הזמינו אותכם להדלקת נרות, יותר הגיוני ללכת על לביבות קטנות.
למחבת המחוממת היטב מוסיפים כפית שמן ואז ומשטחים גומות קטנות של בלילה על המחבת. נותנים לזה איזו דקה או שתיים ומנמיכים לאש בינונית קטנה.
בצד החשוף שכרגע לא מתבשל מטביעים את התוספת שאתם רוצים.
בנתיים ניסיתי בבית עם שרימפס ונקניקייה ואכלתי במסעדה גם עם תמנון ובייקון. כולם היו על הכיפק. לצילומים השתמשתי בשרימפס שמגיעים מבושלים וקפואים שהורדתי להם את הזנב ובנקניקיה איכותית יחסית.
נותנים ללביבה להתבשל/להיטגן ככה כמה דקות. הופכים בזהירות. היא צריכה להיות מה שנקרא בעגה במקצועית "זהובה". נותנים לזה עוד כמה דקות מהצד השני. אחרי שהפכתם אפשר ללחוץ עליה קצת מלמעלה ולחלץ טיפות לחות שיספקו קצת נחת עם רעש הטסססססס שיוצא מהמפגש הלוהט שלהן עם מהמחבת.
היפנים אוכלים את זה עם סוג של רוטב ברביקיו מיוחד שעוד רגע ננסה לשחזר (ואם יש לכם בבית רוטב ברביקיו אפשר פשוט להשתמש בו…), מיונז והר של פתיתי דגים מיובשים שבעיני איזה גועל זה. האמת היא שלא ציפיתי שהיפנים יאכלו את זה ככה בסטייל אמריקאי… אבל אף אחד לא שואל אותי. בינינו, זה טעים גם כשלעצמו, אבל אפשר גם עם אבוקדו (הרי הכל טעים עם אבוקדו…), גבינה לבנה, קוטג' (יואו, איך שאני מתגעגע לקוטג') יוגורט, קטשופ? איך שאתם רוצים…
הנה המתכון לרוטב אוקונומי ביתי. ההוראות מאוד פשוטות. משלבים הכל בסיר קטן, מביאים לבעבוע תוך ערבוב ומורידים מהאש.
רבע כוס קטשופ (ואפשר גם רסק עגבניות מדולל ב-2-3 כפות מים)
כף סויה
עכשיו יש עוד שלושה מרכיבים, זה יוצא הכי טוב עם שלושתם א-ב-ל אפשר לוותר על אחד מתוכם ולא נורא. יותר מאחד כבר נהייה טעם של קטשופ דומיננטי ואז בשביל מה לטרוח…
חצי כף חרדל דיז'ון
כפית וחצי רוטב וורצ'סטר
שתי כפיות סאקי או יין לבן
אוכלים בלי לחשוש יותר מידי מקלוריות עודפות וממשיכים לתהות לגבי אהבה.
שירה אכילה 
מקסים. השירה וגם האכילה! בטוח שאנסה בקרוב מאוד. תודה!
תודה, דן!
כתיבה משובחת. וגם הלביבה.
תודה תודה! 🙂
הכי דומה ל"קוטג'" (בהבט של שיואו) אפשר למצוא על האי בגראג' גורמה תחת המותג "כאבוד" או בסופר מארקט של אלדי תחת מותג הבית. בשני המקרים בחר הא את ה-%4 (ולא פחות). מרווה שיהיה טעים כמעט כמצופה
אני בהחלט אנסה. תודה על הטיפים!
פשוט נפלא! אוקונומיאקי אכלתי פעם אחת במסעדה והיה נפלא. ומאז לא הצלחתי למצוא יותר… עשית לי את החג 🙂 והרוטב משהו לא מהעולם הזה. אם אני לא טועה, לרוטב המקורי קוראים טונקאצו. תודה רבה שהבאת מתכון לשחזור הרוטב. זה בונוס ענק. וכרגיל השיר מתחבר למתכון בצורה אידיאלית 🙂
איזה כיף לשמוע! תודה רבה! זה באמת מאכל כיפי 🙂
מת עליהן! ביפן ובטייפה אכלתי אותן, ואני דווקא אוהב את שבבי הדגים. אף פעם לא חשבתי לנסות לשחזר בבית, עשית לי הרבה חשק.
הנה תמונה של הלביבה הזו שצילמתי שם
לי יצא בנתיים רק לאכול אותן במזללות יפניות פה בתפוח הגדול, ואני מבין שיש כל מיני ורסיות תלוי מאיזה חבל ארץ הן מגיעות. תמונה מגניבה. תודה ששיתפת, גל!
"לא ידע איש מי היא
מאין ולאן-
ויהיה אך נגלתה-
ותיצת כל עין.
***
ובאותו היום
ובאותו הלילה
התחילו הקטטות
בין אישה ובעלה
***
וביום בהיר אחד-
והיא נעלמה
לא ידע איש אנה,
לא הבין איש למה.
***
בבתים אין פרץ
ברחובות אין המון
ושלום ושלווה בעיר
ושממון"
("לא ידע איש מי היא"/ ביאליק)
זה תלוי בנו, לא כן?
אתם בטוח יכולים לעזור לי!
אני מתה לכזה. ממש. אבל אני טבעונית.
מה עושים עם הביצה?
בבקשה תנו לי איזו הצעה מקורית
גם ככה כל החנוכה הזה משביז כי בהכל יש ביצים..:\
לא ניסיתי ואני עוד לא מספיק מכיר בישול טבעוני בשביל באמת להמליץ על תחליפים. אני ממש מנחש אז אולי טועה לגמרי, אבל מעניין מה יקרה אם תכיני את הבלילה בלי הביצים ותתני לה קצת לשבת כדי שהיא תתחבר ואז תטגני אותה ככה עם קצת יותר שמן. יכול להיות שזה יחזיק. אולי גם לא. מצטער שאין לי תובנות יותר מעניינות…
אני כל כך שמחה שנרשמתי לבלוג שלך ………אתה מקסים!
נשיקות לידיך .
אוי ריקי, אני מסמיק!
אתה מתוק.
נראה נהדר! אפשר לשאול באילו מזללות יפניות בתפוח הגדול יצא לך לאכול אותן?
בהחלט. אכלתי פה: http://www.yelp.com/biz/otafuku-new-york
שיר מדהים!
והלביבות נראות פשוט מעולה-
אוהבת מאוד איך שלמרות שכל חומרי הגלם מעורבים יחד
נראה שמרגישים היטב את המרקם השונה והטעם של כל אחד מהם…
מתכננת מרק אסיאתי לסוף השבוע, נראה לי שזה בדיוק מה שאעשה עם הירקות הנותרים.
חג חנוכה שמח!
חג שמח, פיית העוגיות!
אז הכנתי! וזה באמת גאוני!
לייתר ביטחון הכנתי לילדי גם את המסורתיות מתפוחי אדמה. אין השוואה! לביבות תפוחי האדמה החוירו מבויישות בפינה.
תודה רבה רבה! 🙂
וגם – מצאתי קיצור דרך – אצלנו מוכרים בשקית, לייד החסות ושאר הירוקים הטריים גם סלט קולסלו (בלי הרוטב)… כמה קל כשהכרוב והגזר מוכנים לקערה. רק להוסיף בצל ירוק ולטגן… לוקח אותו זמן כמו להכין חביתה!
🙂
ללא ספק זה מתכון שיהיה בן בית אצלנו.
איזה כיף לשמוע!
איזה כיף לשמוע! קיצורים זה נפלא… תודה!
לא האמנתי שהסלט הזה על המחבת יתחבר למשהו אבל פתאום זה קרה ויצא טעים ומפתיע. וכמובן גרר תגובות שמחות של סועדים. תודה. תמיד כייף לנסות משהו חדש ומעניין. אני פה כדי להישאר.
יש!
איזו יופי של פוסט על אהבה והקשבה וגם האוכל
ואוו אחד מהפיוג׳נים הטובים!! עשה לי חשק לשלוף את המנדולינה היפנית שלי מהבוידעם!
הלוואי ויום אחד תזמין אותי לערב זמירות עם המנדולינה שלך, שיק.
הייתי חייב לחזור ולספר שיצא נהדר!
הוספתי אבקת דאשי לביצים שהוסיפה בסיס טעם יפני. והטריק של רוטב הברביקיו ממש קרוב למקור שאכלתי באוסקה (ערבבתי קטשופ, ברביקיו וסויה). הוספתי גם מיונז מדולל במירין שעשה מאמצים להתקרב למיונז היפני.
בלי בשר, שרימפס או אקסטרות אחרות, קיבלתי לביבה יפנית שסגרה פינה של ארוחת ערב. מומלץ לנסות!
איזה כיף לשמוע! והתוספות והשיפורים שלך נשמעים מעולים! תודה שחזרת וסיפרת 🙂
אירחתי חברים והחלטתי להכין אותן לילה לפני. יצא מעולה ברגע שיצא מהמחבת. יום אחרי ולפני שהחברים הגיעו חיממתי בתנור ועדיין היה מצויין, לא הפסיקו להחמיא. מתכון מומלץ בהחלט
כיף לשמוע, תודה עירית!
רק להגיד שגם אנחנו הכנו ויצא מעולה! עשינו עם 100% קמח מלא והוספנו כרישה וקצת סויה לבלילה. הלביבות ספגו ממש מעט שמן (אולי בזכות המחבת התותחית?) ושימשו בסיס להדלקת נרות משמחת ביותר!
תודה
איזה כיף לשמוע! תודה!