שיר של הסברים / דליה רביקוביץ: שרימפ קוקטייל שהשוס שלו הוא בכלל המטבל והמלצה חמה

IMG_0254
 
Fullscreen capture 14122012 211917.bmp

 רביקוביץ אומרת את זה כל כך יפה. לאהוב, להפגין אהבה, לפרגן הם כשרונות כמו כל שאר הכשרונות ואני מוסיף – שריר שצריך לאמן. גוגל טרנסלייט טוען שהתרגום לאנגלית של לפרגן הוא to encourage, אבל פרגון הוא לא רק עידוד. מסתבר שהמילה לפרגן מגיעה בכלל מיידיש שהשאילה אותה מהגרמנית והפירוש שלה הוא לא להיות צר עין. מעניין, לא ידעתי. בתור עובד סוציאלי קליני שעיקר העבודה שלו היא עם אנשים, כבר מזמן למדתי את הכוח שבמילים מיטיבות. מילים משנות את העולם. נדמה לי שאפילו אם לפעמים זה לא נראה ככה, כולנו מקווים ומצפים לאיזו מילה טובה, חיזוק ובעיקר להכרה במאמצים שאנחנו עושים.

IMG_9984

בקהילות שאני עובד איתן היום, בעיקר שחורים והיספנים שנמצאים מתחת לקו העוני בעיירה די ענייה מחוץ לניו יורק, יש אנשים ששנים לא קיבלו הכרה על העבודה הקשה שהם משקיעים בחיים שלהם. וזה לא שהתוצאות הן תמיד טובות, ממש לא. אלו אנשים שהרבה פעמים המערכת הוציאה את הילדים שלהם לאומנה, שהם בעצמם נלחמים בהתמכרויות לאלכוהול וסמים שונים, אנשים שגדלו בסביבות רחוקות מאידיליה, לרוב בלי אבות ותוך כדי התעללויות שקשה ועצוב לדמיין. ובכל זאת הם מצליחים לנהל את חייהם, למצוא את החוזק, לעשות מה שבית המשפט מורה להם ולפעמים אפילו לנצח את השיטה, שבארץ שהמציאה את הבירוקרטיה והתורים זה לא עניין של מה בכך.

IMG_0007

אני פוגש את הלקוחות שלי שבוע אחר שבוע ומשתתף בחיים שלהם. ומגלה שלפעמים זו הפעם הראשונה מזה הרבה זמן שמישהו ממש מקשיב להם, ויותר מזה שמישהו מעריך אותם. מישהו מגיב למאמצים הגדולים שהם עושים בשביל להחזיר או לראשונה לשים את החיים שלהם על "המסלול הנכון", גם אם זה לא מצליח, גם אם זה רק צעדים קטנים. כשפתאום באמצע מפגש מגיע רגע כזה שבו נוצרת איזו הבנה כזאת בכאן ועכשיו, כשלקוח פתאום מצליח להרגיש לשנייה שהוא עושה את הדבר הנכון בשבילו ובשביל הילדים שלו, כשהעיניים שלו ושלי מזדגגות ופתאום רעשים מבחוץ לא נשמעים בחדר אני אוהב את העבודה שלי ואת המסלול שבחרתי לעצמי המון. איזה כוח בורא יש למילים, כמה השפעה על העולם. מעט אנשים יודעים לפרגן, באמת לפרגן, בלב מלא ומתוך אהבה. אבל כשזה קורה, זה משנה את העולם. לא כמטאפורה או אימרה. זה באמת משנה את העולם. הלוואי וזה היה לי יותר קל. וורק אין פרוגרס.

IMG_0154

אגב פרגון, רק לא מזמן הצטרפתי לקהילת הבלוגרים העבריים. שנים אני כבר עוקב אחרי בלוגים, מנסה בבית את המתכונים ומפנטז על היום שבו. ואז פתאום הוא הגיע. הוריי! אני נהנה לבשל ולתעד, אבל בעיקר אני נהנה מהתגובות המדהימות והמפגשים שהבלוג הזה מייצר לי. אמא שלי תמיד הראשונה לנסות כל מתכון ולשלוח לי תמונות. בהתחלה, בוא נודה באמת, זאת הייתה רק היא… אבל אחרי שעבר קצת זמן התחלתי לקבל תגובות ותמונות מקוראים מכל העולם. ואין דבר יותר כיף מלקבל תמונות, מיילים ותגובות מאנשים שמנסים מתכונים שאני כותב עליהם ומגיבים על המחשבות שלי.

IMG_0118

אחת החוויות הכי נעימות שהבלוג מייצר עבורי מגיעה מהבלוגרים האחרים מסביב. בלוגרי אוכל, מסתבר, זו חבורה מאוד סימפטית, חמה ומפרגנת של אנשים. אז איך שהתחלתי מאיה מבצק אלים כתבה על הבלוג בדף הפייסבוק שלה ובוקר אחרי היו לי אלפי כניסות לבלוג. אפרת מאז ממה את עושה כל היום הוסיפה קישור לרשימת הקישורים שלה. ואז הגיעה הילה מביסים וכתבה פוסט בלוג דיי כל כך נחמד ואז עלמה מדברים בעלמה כתבה בחום על שירה אכילה. חוצמזה שעוד הרבה בלוגרים מעולים נכנסים וכותבים תגובות, שזה ממש כיף.

IMG_0036

כל פעם שאני מקבל כזה אזכור אני מתרגש כל כך שקשה לי להירדם, כי אלה בלוגים שאני קורא כבר שנים ואוהב נורא. זה נעים כל כך להיות חלק מקהילה מפרגנת ונחמדה באמת. נחמדות אנושית זה משהו שמזמן למדתי לא לקחת כמובן מאליו. אז באותה הרוח, אני רוצה לספר לכם על בלוג די חדש ומהפנט שנתקלתי בו לאחרונה. יואב כותב סיפורים קצרים יפיפיים ומשלב בתוכם מתכונים שנראים מעולה. במיוחד אם אתם אוהבים דגים. ואפילו שאני לא אוהב דגים, אני שבוי עמוק בקסם. קוראים לבלוג זֶהשֶׁשָׁם. אני עוד לא יודע מה זה אומר, אבל יש לי כל מיני השערות, ואני ממליץ לכם בחום להיכנס ולהיבלע בעולם של יואב. כשאני קורא את הסיפורים הקצרים שמקדימים את המתכונים שלו אני מתמלא בנוסטלגיה בלי מושא, בגעגוע למשהו שאף פעם לא היה לי. הוא מרגש וטעים ומיוחד. תקפצו לבקר.

IMG_0071

כשאני חושב על מתכונים לבלוג, אני רוצה שהם יהיו מתאימים ל-כוווווווולם: טבעוניים, צמחונים, ללא גלוטן, כשרים, אורגניים, מקומיים וכו'. אבל זו משימה די קשה ואני גם לא אוכל ככה בבית. אז אני מנסה להרחיב את הרפרטואר שלי כמה שיותר. השבוע אני כותב על אוכל מאוד פשוט להכנה, כל כך פשוט שאי אפשר אפילו לקרוא לו מתכון. הוא לא כשר, לא צמחוני ובטח לא טבעוני (למרות שאני מציע גם וריאציה לא רעה כזאת). אבל הוא מאוד טעים. ולמרות שבארץ קצת יותר קשה להשיג חסילונים, מימי המגורים שלי בבאר שבע אני זוכר ששקית של חצי קילו חסילונים קפואים עלתה 40 ש"ח בטיב טעם. שזה הרבה, אבל לא מטורף. ואם אפשר להשיג בב"ש, אז בטוח אפשר גם במקומות אחרים.

IMG_0267

אז אחרי כל ההתנצלויות, קבלו אותו, קוקטייל חסילונים:

השרימפ קוקטייל הוא מאכל אמריקאי מאוד. אכלתי אותו לראשונה בדיוק לפני שנה כשהתארחתי אצל משפחה אמריקאית של חברה קרובה מהלימודים במִיד ווסט וחוויתי כריסטמס ראשון אותנטי (עם עץ ומתנות והכל!). כשהזמינו את כל החברים לצפות במשחק פוטבול (זה זה עם הסלים או עם השערים? אני תמיד מתבלבל…) הם הכינו מלא אוכל. אחד מהם היה זה. המטבל של החסילונים היה מדהים! לא יכולתי להפסיק לאכול אותו והמשכתי לפנטז עליו מאז. הוא חמוץ ומתוק וחריף מהסוג של חזרת שזה הסוג שאני הכי אוהב. ולמה קוראים לזה קוקטייל? כי בצורת ההגשה הקלאסית, החסילונים עומדים ומפרגנים אחד לשני במעגל מסביב לרוטב וזה נראה כאילו הם במסיבת קוקטייל. חמודים.

IMG_0157

קונים שקית של חסילונים מנוקים שנשאר להם רק הזנב. הכי קל לקנות כאלה שכבר מבושלים. במקרה הזה פשוט נותנים להם להפשיר על השיש או מתחת למים קרים. בכל מקרה שוטפים אותם לפני ההגשה ומייבשים קצת. אם קונים חסילונים לא מבושלים, נותנים להם להפשיר ואז זורקים לאמבטיית מים רותחים שמוציאה מהם כתום עז שגם מבשר על זה שהם מוכנים. נותנים להם להתקרר.

IMG_0096

לרוטב (מתוך מתכון של מרתה סטיוארט):

שלושת רבעי כוס קטשופ
שתיים וחצי כפות של חזרת
מיץ מחצי לימון או רוטב וורצ'סטר שמוסיף טעם מעושן
מלח גס
פלפל גרוס
כמה טיפות של טבסקו אם מתחשק

IMG_0126

מערבבים.

 זהו. נגמר. מגישים יפה.

IMG_0218

למרות האהבה הגדולה שלי לשרימפס, המטבל פה הוא דווקא הכוכב האמיתי. כשלא בא לי שרימפס אני אוכל אותו על אצבעות עוף או, אצבעות טופו מטוגנות קלות או על האוקונומיאקי שלי (או כשאני ממש נואש, אפילו פשוט בכפית, אבל זה כבר ממש הרד קור).

IMG_0197

זהו. אני מאוד מתרגש מהפוסטים הבאים, כי הם יצולמו בזמן הביקור שלי בארץ בשיתוף פעולה עם כמה אנשים מיוחדים, מוכשרים ואהובים. אולי יקח קצת זמן עד שהם יעלו, אבל אני בטוח שיהיה שווה.

IMG_0287

34 תגובות על “שיר של הסברים / דליה רביקוביץ: שרימפ קוקטייל שהשוס שלו הוא בכלל המטבל והמלצה חמה

  1. Ayala Peled הגיב:

    פוסט מרגש.
    נראה טוב וטעים.

  2. חנה הגיב:

    הי, פוסט יפה וגם השיר בתחילתו. יש לי זכרון לא מוצלח במיוחד מקוקטייל שרימפס, אבל אצלך זה נראה מבטיח.

    לא יכולתי שלא לשים לב שאתה קורא למטופלים שלך "לקוחות". מדוע?

    • זה מאוד אמריקאי… מחשבה על המטופל כאל לקוח שבא לקבל שירות ועל המטפל כמחויב לסטנדרטיים. זה קצת משנה את הא-סימטריה הטבעית, שקיימת ממילא לדעתי, וקצת יותר מכבד נראה לי. האמת שגם לקוח היא לא מילה נפלאה. אולי פונה? לא יודע עדיין…

  3. efraty הגיב:

    הבלוג שלך באמת מקסים וכתוב נפלא. ודליה רביקוביץ זו בכלל אהבת אמת…
    שיהיה שבוע נפלא וחופשה נעימה אצלנו 🙂

  4. ruti הגיב:

    היי, לא מגיבה בדרך כלל אבל אחרי פוסט כזה מרגש על פרגון אני חייבת לפרגן!
    והמון ומכל הלב. הבלוג שלך ממש מרגש, מעניין ומעורר השראה אני נהנת מכל פוסט ופוסט ולא רק מהמתכונים
    הם הדובדבן… שיהיה המון בהצלחה ותודה!

  5. טלי הגיב:

    הי יובל, מגיבה לראשונה.
    אין תכונה מוערכת על ידי יותר מפירגון .
    היכולת לשמוח עבור האחר. להנות מהנאתו.
    ועם יכולת כזו משמח אותי לדעת שאתה מטפל.
    בחירותיך השיריות מקסימות והאינטרפרטציות לצידן מעשירות את הקריאה בהן.
    תודה

  6. נירית הגיב:

    הי יובל, עוקבת כבר כמה זמן אחרי הבלוג הראוי לפירגון. האמת שאני יותר כאן בשביל השיח שלך מאשר המתכונים,…נמאד אוהבת את החיבור שעשית בין אוכל לשירה…. לגבי האוקונומיאקי דווקא, אשתף אותך שכשנסעתי עם הבכור ליפן לטיול בר מצווה בילינו לא מעט זמן בלחפש ולאכול אוקונומיאקי רק כי הוא הכיר את זה מצפייה במנגה.
    ולעיניין השרימפ קוקטייל- הרוטב של סטוארט ניראה די מגניב,, אפשר באמת לנסות אותו על דברים אחרים (-:

  7. אני הגיב:

    מגיע לך המון פרגון! התחלתי לעקוב אחר הבלוג שלך בעקבות ההמלצה ב"ביסים" ואני מאוד מאוד נהנית!! הבלוג שלך מיוחד מעניין כתוב בצורה נפלאה והמתכונים בו – על אף שטרם ניסיתי – נפלאים ומצולמים יפה. אהבתי מאוד את השילוב עם השירה זה מוסיף פן מרתק ואני מחכה בכיליון עינים לכל פוסט שלך.
    לגבי מה שכתבת ברשומה הזאת, אני מקווה שתמשיך להכין ולבשל מה שנוח לך, מתאים לך וטעים לך אני לא חושבת שאתה צריך לשנות לפי צרכי צמחונים/טבעונים/שומרי כשרות/ושאר ירקות – היופי בבלוג הוא שזה שלך ממך ומה שאתה אוהב ומבשל – כל השאר יסתדרו! אל תוותר על עצמך.
    תודה רבה!!

  8. adi leshem הגיב:

    לא הגבתי עד כה (וגם אני הגעתי מבלוג אחר, כנראה מבצק אלים, אבל אולי בעצם מדברים בעלמה), והפוסט הזה דחף אותי להגיב ולהגיד שהפרגון בהחלט מגיע לך, ולא בחסד!

    מחכה לראות כבר אילו שיתופי פעולה ישראליים צילמת, ועוד יותר – מחכה לראות אילו שירים ילוו אותם 🙂

  9. דנא הגיב:

    כמה מילים… בלוגרים הם חבורה מפרגנת בין אם הם של אוכל, יצירה או "סתם" גרפומנים. לא זוכרת איך גיליתי את הבלוג שלך אבל זה היה משמח לראות שמצאתי אותו לפני כל החבר'ה הנהדרים שהימליצו עליך. ווידוי קטן… עוד לא ניסיתי כלום מהמתכונים. לא מפחית מההנאה כהוא זה…

  10. איתי הגיב:

    מפרגן. גם על הבלוג שעושה טעם של יובל וגם על זה שאתה קורא למטופלים שלך "לקוחות" – שזה קצת אמריקאי ומאוד נכון ומכבד (אני גם קורא להם כך אבל כמעט תמיד לא באמת מתכוון לזה…נשתפר).

  11. פוסט נפלא שגורם לי לאכול את עצמי על זה שנהייתי אלרגית לפירות ים אחרי עשר שנות הנאה צרופה… ודליה רביקוביץ היא ענקית. היא תמיד תישאר המשוררת הראשונה שלי. הבלוג הזה רק הולך ומשתבח עם הזמן כמו יין טוב 🙂

  12. ענבר הגיב:

    הי!
    מצטרפת לכולם על הפרגון. הגעתי אליך דרך ההמלצה של בצק אלים ומאז אני עוקבת (ומכינה) בשמחה. דווקא לא הייתי אף פעם צרכנית ממש של שירה, ואני שמחה שאתה מרחיב את אופקיי ובוחר שירים מעניינים. אז תודה!
    שאלה לגבי המתכון- מהתמונות אני מבינה שכשאתה כותב חזרת אתה לא מתכוון לדבר הסגול שאני מכירה מליל הסדר?

  13. שחר הגיב:

    יובל!
    מאוד נהנית מהבלוג, ומתגעגעת למטעמיך..
    שתהיה חופשה נעימה בארץ,
    ד"ש מב"ש 🙂
    שחר

  14. קשת הגיב:

    פירגון אדיר לבלוג של אוכל ואהבה

  15. ורד הגיב:

    הפוסט שלך הוא חוויה של הנאה צרופה בעבורי.
    ואשר ל"מטופלים", אני מנחשת שאתה מאפשר להם בהקשבתך ובהכוונתך שהם ישפרו את חייהם שלהם, ו"לקוחות"? -הם ודאי גם נותנים תמורה לחמלתך ולכישוריך.
    עברית מסובכת שפה – איך מגדירים את האנשים שעובדים עימם יחד – ומרגישים נכון?

  16. דנה הגיב:

    יש המלצות אבל לאיך להכין את השרימפס עצמם? מאודים, מטוגנים, משהו?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s