שלוש טיפות חלב / דוד אבידן: בחירות, הורוּת גאה וקציצות עוף ומנגולד ברוטב צהוב עם ארטישוק ירושלמי ותפוח אדמה

 
IMG_0251

Fullscreen capture 16012013 234549.bmp

אחד הדברים שאני הכי אוהב בביקורים שלי בארץ זה המפגש עם המשפחה. האחים שלי סופר מגניבים (כשהם לא ממש מעצבנים ובעיקר מאז שהם קצת גדלו…). באמת כל אחד אלוף בתחומו. בפוסט הזה התמסרתי לחלוטין לאחי הבינוני, השף המשפחתי שלנו, שבין לימודי הרפואה שלו מצליח להמשיך לנהל חיים ולבשל במסעדה הכי חמה בירושלים, המונה. אלוף, אמרתי לכם. אז הוא הציע שנעשה משהו ביתי ואני זרמתי. הוא מספר שאת המתכון הזה יצר מתוך דברים שהיו בבית איזה יום, קז'ואל כזה. אבל צריך לזכור שמדובר בבית של שף, ולכן רובנו נצטרך לעשות מסע קניות קטן לפני. מה שכן, כדאי, כדאי, ואפילו כדאי מאוד. הקציצות יצאו הכי טעימות שאכלתי, ואני חובב קציצות גדול. הכנו גם בלאדי מארי מעולה, אבל הפוסט הזה כבר נהייה כל כך ארוך שהבלאדי מארי יקבל פוסט משל עצמו (ולמעשה עדיף ככה, כי מגיע לו את כל הכבוד הזה!)

IMG_0308

בהמשך יהיה תיאור מפורט של ההכנה של הקציצות, אבל אתם כבר מכירים אותי קצת ובטח מבינים שזה לא יבוא ככה בקלות, ולפני המתכון יבואו כמה מחשבות, והפעם בסימן הבחירות הממשמשות ובאות ושינוי המדיניות של הודו כך שלא יתאפשר לזוגות גייז לעבור בה תהליך של פונדקאות:

IMG_0013

למילה פריוליג' (Privilege) באנגלית לא מצאתי תרגום מדויק בעברית. זכויות יתר זה הכי קרוב, אבל זה לא לגמרי מדויק. אומרים פריוילגיה. אבל להגיד שיש לאדם פריוילגיות זה לא בדיוק אותו הדבר כמו להגיד שאדם הוא פריוליג'ד (Privileged). כשאומרים על אדם שהוא פריוליג'ד מגדירים משהו מהותני לגביו, אינהרנטי. כשאומרים על אדם שיש לו פריוילגיות מגדירים את זה כמשהו חיצוני שחובר אליו (ניסיתי להמציא מילה עברית שתתאים ולא הצלחתי לחשוב על משהו, אם יש למישהו הצעות זה ישמח אותי מאוד!). בעוד שפריוילגיה בעברית נתפסת כמשהו חיובי, באנגלית האמריקאית, לפחות בתרבות הניו יורקית הליברלית, לפריוילגיה גם צדדים אחרים, היא באה עם טוויסט. כי אם יש לך זכויות יתר אתה צריך להצדיק לעצמך ולמי שסביבך למה הן מגיעות לך. למה מגיע לך יותר מלאחרים, מה הופך אותך למיוחד. אפשר למצוא הסברים משכנעים יותר ופחות: העולם לא פייר, לא כולם נולדו עם אותו מזל. או שעבדת קשה כל החיים כדי להשיג את הפריוילגיות שיש לך (אבל האם היו לך הזדמנויות שוות לאחרים מלכתחילה?), או שאולי באמת אתה אדם מיוחד ומגיע לך יותר, ולא כל בני האדם נולדו שווים.

IMG_0133

בשבילי, איך שאני לא מסובב את זה אני לא מצליח למצוא הצדקה מוסרית לזה שיש אנשים שבאופן אינהרנטי, רק בגלל שהם נולדו כאלה או אחרים, יש להם פחות זכויות מלאנשים אחרים. אדם שהוא פריוליג'ד הוא אדם שיש לו יתרון מובנה על אחרים. משהו בנתונים שלו, שלא בשליטתו, מאפשר לו משהו שלאחרים לא מתאפשר, שלא בשליטתם/אשמתם. אני יכול למנות רשימה ארוכה של דברים שבהם אני פריוליג'ד: נולדתי למשפחה שהייתה יכולה לספק לי קורת גג, אוכל וחינוך טוב, אני בעל אזרחות חוקית במדינה שמאפשרת לי (בנתיים בכל אופן) לחיות את חיי, אני גבר לבן ועל כן באופן סטטיסטי יש לי יותר סיכוי להרוויח כסף מעמיתותיי הנשים או הגברים השחורים. הרבה מאוד פריוליג'. כשרק התחלתי להסתכל על העולם דרך העדשה הזאת, נתמלאתי ברגשות אשם, אבל מאז עשיתי דרך ואני מנסה לתעל את האנרגיות האלה לכיוון אחר. אבל על ה"פתרון" שלי לפריוליג' (בשתי מילים – להפוך לבעלי ברית וסניגוריים של אלה שאין להם אותו) בפוסט אחר כי יש נושא אחר שממש חשוב לי לכתוב עליו.

IMG_0332

המשפחתיות בארץ, סגירת השערים הפתאומית של הודו כלפי תהליך של פונדקאות לזוגות חד מיניים, ואולי גם השלב המוזר הזה שהגעתי אליו בחיים שמכל עבר צצות בטנות הריון גורמים לי להתעסק הרבה בהורות ומשפחה. אני פריוליג'ד בהרבה דברים, אבל בכל הקשור לקיום של משפחה אני מהצד השני, אנדר פריולג'ד. כגיי האפשרות שלי ליצירת תא משפחתי שכולל ילדים סבוכה. קודם כל הממסד לא מאפשר לי להתחתן ולא מכיר בי כשווה ערך לחברי ועמיתיי הסטרייטים. אבל בכך שהממסד מונע ממני להתחתן הוא לא מונע ממני בפועל לקיים מערכת זוגית, מה גם שקיימות אפשרויות לא יקרות בעולם, שהולכות ומתרבות, דרכן אני כן יכול להתחתן ואז משרד הפנים יהיה חייב לקבל זאת על אפו וחמתו של אלי ישי.

IMG_0052

א-ב-ל כשזה מגיע לילדים זה כבר הרבה יותר מסובך. פה בגלל מי שאני, מעצם הקיום הטבעי שלי, בתוך התא המשפחתי שאני אצור לא תהייה לי אפשרות להוליד ילד בצורה הקונבוציונאלית. אין, לא יכול. נישט. בתוך מערכות היחסים הזוגיות שלי אף אחד לא נושא רחם בבטנו ולכן גם לא ישא שם ילד. בארץ פונדקאות הוסדרה בחוק ב-1996 עבור זוגות סטרייטים "איש ואישה" אך לא עבור זוג גברים. במאי 2011 ועדה המליצה לכנסת לשנות את תנאי הזכאות לפונדקאות ולאפשר גם לזוגות חד מיניים או לגברים יחידים לעבור תהליך של פונדקאות בארץ, אך בשונה מזוגות סטרייטים שרשאים לשלם לפונדקאית שלהם, האם הנושאת של זוג גברים חייבת לעשות זאת בהתנדבות מתוך "אלטרואיזם". הדם שלי מבעבע כשאני קורא את הדוח וההמלצות האלו.

IMG_0351

אני מניח לרגע בצד את הדיון המוסרי על פונדקאות, שהוא דיון חשוב ביותר, אך לא רלוונטי לטענה שלי. ופונה לכיוון אחר – הסיבה שזוג סטרייטים יעברו תהליך של פונדקות זהה לסיבה שזוג גייז יעשה זאת, חוסר יכולת גופני להביא ילדים לעולם. אין שום סיבה שרק מתוקף זה שאדם הוא פריוליג'ד, רק כי הוא נולד סטרייט, החוק יאפשר לו לעשות משהו, שלאדם שנולד אחרת הוא לא יאפשר. זוג סטרייטי מכיוון שהיה באופן פוטנציאלי יכול להרות באופן "קונבציונאלי" מקבל את האפשרות "לתיקון" כביכול. זוגות גייז שאין להם את האפשרות הזאת מלכתחילה לא מקבלים את האפשרות, למה? כי גם ככה לא הייתה להם האופציה? מה ההבדל? לא אלה ולא אלה יכולים להרות.

IMG_0178

זה כמו להגיד שאם היה לך הרבה כסף ואיבדת אותו המדינה תפצה אותך, אבל אם מלכתחילה אין לך כסף, לא תקבל כלום (בעצם כשאומרים את זה ככה, זה נשמע ממש מתאים למדיניות הממשלה…). איזה יאוש. שינוי המדיניות בהודו הצית הרבה תגובות, אבל הודו היא בכלל לא הבעיה לדעתי. הבעיה היא האפליה בארץ. החוק בארץ צריך להיות שווה עבור כל האזרחים. הוא צריך לאפשר גישה שווה לכל מי שנמצא תחתו, הומו או סטרייט (במקרה הזה, ותסלחו לי שאני לא מתייחס פה לעוד מליון אוכלוסיות שזקוקות שחוקים יגנו גם עליהן).

IMG_0064
כבר כתבתי שהבלוג הזה הוא פוליטי והבחירות מגיעות אוטוטו. אני לצערי, לראשונה בחיי, לא אשלשל פתק. אבל אם הייתי עושה זאת, הייתי בוחר במרצ. נדמה לי שבמרצ כבר שנים מבינים שהפריוליג' קיים במבנה החברתי אך לא מחויב מציאות. במרצ מבינים שזכויות אדם הן דבר שצריך להילחם עליו. לשנות, לפעול לקראתו. מבינים שבני אדם באשר הם בני אדם זכאים לזכויות שוות, גם אם הרבה אנשים חושבים אחרת, והם פועלים באופן עקבי במשך שנים. זה לא מי שיותר חזק ינצח, אלא נסיון להתקיים באופן הדדי. מעבר לזה, מנקודת המבט הצרה שלי, יש להם את חבר הכנסת הגיי המוצהר הראשון, והם תומכים בזכויות הקהילה באופן יסודי כבר שנים (שולמית אלוני עמדה בראש הועדה שהמליצה לבטל את האיסור בחוק על "משכב שלא כדרך הטבע", ומאז הם פועלים עבור שוויון באופן עקבי).  אבל האמת היא, שמה שאתם לא בוחרים לבחור, ביום הבחירות, אנא צאו מהבתים, גם אם אתם רחוקים מהקלפי שלכם ולכו להצביע. אין דבר יותר חשוב מלממש את הזכות הדמוקרטית הזאת.

מחשבות ארוכות במיוחד היו לי הפעם, ואני מתנצל אם עייפתי אותכם, אבל לפחות אני מקווה שפיתחתם תאבון בנתיים. ועכשיו לאוכל…

IMG_0380

את הקציצות בישלנו ביום שבת בבוקר. במהלך היום התקבצו להם כל בני המשפחה לאט לאט ביחד, הסבתא וחברים קרובים הצטרפו ובסוף הייתה ארוחה גדולה משותפת. זה היה משפחתי ונפלא. אם אני אוכל לשחזר ימים כאלה במשפחה שיום אחד אני אקים, אהיה המאושר באדם. באמת. אז יאללה, בואו נכין כבר קציצות!

IMG_0112
אז מה צריך?
 
לקציצות
חצי קילו חזה עוף טחון
חצי קילו פרגיות (כרעיים מפורקות) טחון
2 ביצים
כוס פרורי לחם
2 שני שום כתוש
בצל לבן גדול מגורר בפומפיה
חצי כפית כמון
חצי כפית גרידת לימון
חצי כפית זרעי כוסברה טחונים
 כפית מלח
פלפל שחור
חצי קילו עלי מנגולד (רק הירוק) מטוגן קלות סחוט וקצוץ דק
 IMG_0073
לרוטב
גבעולי המנגולד קצוצים גס
צרור סלרי קצוץ גס (עלים וענפים)
חצי קילו ארטישוק ירושלמי מקולף וחתוך בערך ל 2 ס"מ על 2 ס"מ
חצי קילו תפוח אדמה מקולף וחתוך כמו הארטישוק
חצי צרור פורוזיליה קצוץ גס
חצי צרור כוסברה קצוץ גס
מיץ משני לימונים
פלפל חריף
שלוש שיני שום פרוסות
כפית שטוחה כורכום
שני בצלים קצוצים גס

 מתחילים בהכנת הקציצות. מפרידים את עלי המנגולד לחלק הירוק ולגבעול

IMG_0034

מטגנים במחבת גדולה את עלי המנגולד הירוקים במעט שמן זית עד שלא נשאר להם כבר כוח להחזיק את עצמם. מעבירים לצלחת ומקררים. סוחטים אותם היטב ואז קוצצים דק דק דק, הכי דק שאתם יכולים.

IMG_0046

בקערה מערבבים את כל מרכיבי הקציצות (השף אומר: טועמים מעט על קצה הלשון ומתקנים תיבול ואני אומר בחיים לא, אבל אם יש לכם משאלת מוות לכו על זה. סתם, נו. תעשו מה שהוא אומר, הוא יודע). מחממים את המחבת היטב כשבתוכה ס"מ אחד של שמן צמחי. יוצרים קציצות ומטגנים במחבת עד להשחמה.

IMG_0215

הקציצות עוד יתבשלו מלא זמן, אז לא צריך לדאוג לזה שהן יהיו מוכנות מבפנים. חשוב פה הצבע. ואם אתם שונאים טיגון כמוני, אפשר גם לחמם את התנור להכי חם שלו, להשפריץ עליהם קצת ספריי שמן, או להבריש ולהכניס לכ-10 דקות עד להשחמה חיצונית.

IMG_0204

לרוטב: במעט שמן זית מטגנים במשך 2-3 דקות על אש בינונית את הבצל, גבעולי המנגולד והסלרי. עד כאן?

מוסיפים את השום, הפלפל החריף, הכורכום ומלחפלפל ומטגנים עוד 2-3 דקות.

מוסיפים את הארטישוק הירושלמי ותפוח האדמה ומערבבים היטב. מוסיפים מים עד לכיסוי של כ 2 ס"מ.

את כל הסיפור הזה מביאים לרתיחה. לכשזה מבעבע מוסיפים את הקציצות ומבשלים על אש קטנה כשעה עד להתרכחות מלאה של תפוחי האדמה והארטישוק.

כשהירקות רכים מוסיפים את מיץ הלימון ואת הפטרוזיליה והכוסברה הקצוצים ומבשלים כ 10 דקות נוספות.

IMG_0161

זהו. יוצא משהו משהו. אוכלים את הקציצות על הר של אורז לבן ומרגישים את המשפחתיות זורמת בעורקים, ואת הדמוקרטיה מרחפת ברחובות.

IMG_0397

*** בעקבות הבקשה שלי למצוא תרגום עברי ל-Privilege הקוראת דנא מציעה את המילה "מאוּפשר" שהוא בעיני תרגום מבריק! תודה! מעכשיו אמרו על אנשים שהם פרילידג'ד שהם מאופשרים, מלשון מלא אפשרויות. איזה יופי! איזו התרגשות זו למצוא מילה שהמשמעות שלה היא בדיוק מה שהתכוונת.***

29 תגובות על “שלוש טיפות חלב / דוד אבידן: בחירות, הורוּת גאה וקציצות עוף ומנגולד ברוטב צהוב עם ארטישוק ירושלמי ותפוח אדמה

  1. arnevet הגיב:

    בעיני הבעיה היא לא שאוסרים על פונדקאות (או דורשים שהיא תהיה בהתנדבות בלבד) לזוגות חד מיניים אלא שמאפשרים אותה בכזו חדווה (ובתנאי שהזוג מצוייד בכיסים עמוקים מספיק) לזוגות דו מיניים. כי מה שלעיתים נשכח הוא שהן תורמות הביציות והן הפונדקאיות עצמן עוברות טיפולים הורמונליים שמעמידים אותן בסיכון לחלות במחלות קשות, ובראשן סרטן.

    • אני חושב שהדיון על פונדקאות הוא דיון חשוב. יש לי הרבה מה להגיד עליו ואני מאוד מסכים עם חלק ממה שאת אומרת. הנקודה שהיה לי חשוב לעמוד עליה הפעם היא דווקא חוסר האיזון שהחוק מפגין.

      • arnevet הגיב:

        אני מסכימה שאי השוויון שקיים בחוק מקומם. אמנם המסקנה שלי היא שצריך להגביל מאוד את הפונדקאות גם לזוגות דו מיניים, אבל קיום סטנדרט שונה לזוגות חד מיניים ודו מיניים הוא בלתי נתפש בעיני.
        לדעתי כל אפשרות שקיימת על פי חוק לזוגות דו מיניים צריכה להתקיים גם עבור זוגות חד מיניים, ובראשה האפשרות לאמץ ילדים בארץ.

  2. Galgalit הגיב:

    אז ככה… קודם כל, מקסים מקסים מקסים. שנית, תצביע! מי שלא מצביע, פשוט מחזק את אלו שהוא לא רוצה שיהיו בשלטון. שלישית, מסכימה לגמרי בנושא הפודנקאות ובכלל, באופן אישי אני מאוד נגד אפליה מכל סוג ומין. גם כזו שהיא "מתקנת" דרך אגב…

  3. תמר הגיב:

    אז חיפשתי מילה מתאימה לפריוילג'ד – והכי קרוב שהגעתי אליו זה רצף המלים – "בר-מזל". הבעיה היא שלא תמיד מדובר במזל, אלא בנסיבות וכו'. מצד שני – אולי הכל מזל בחיים, ואם קיבלת כורטוב ממנו – אשריך.

    אשר לענין הפונדקאות – קדימה, זה הזמן לשנות . למזלנו, גם בארץ שלנו דברים משתנים – וכשמתעקשים על ענין עקרונית ומהותי – מצליחים לסחוף את האחרים איתו. אני בטוחה שבעוד כמה שנים, אחרי שנפטרנו מהאיסור על "משכב שלא כדרך הטבע" – אפשר וצריך להמשיך לדבר הבא.
    כשתחזור לארץ – אלה השינויים שתוכל לחולל.

    • נכון, תמיד אפשר לשנות! וזכויות הקהילה הגאה מאוד השתפרו בשנים האחרונות והדרך היחידה שבה זה ימשיך לקרות היא חשיפה ואקטיביזם. כיף לראות אותך בין המגיבים!!!

  4. ורד הגיב:

    כיוון שלא מצאתי כיוון הצבעה שירגיש לי לא מזיק, למרות שמרצ של היום "מריחה" כלא תועיל – אשקול לתרום את קולי בעבורך.
    ולעניין הפונדקאות, אני חוששת שבאמת הסיכון הבריאותי הוא מחריד (בדומה לטיפולי פוריות שעוברות חלק מהמתקשות להרות). והרי יש תינוקות רבים מידיי שמשוועים להורה נפלא כמוך שיאמצם בחיבוק אוהב.

    • לי באמת יש תחושה שמרצ הוכיחה את עצמה בשנים האחרונות בהרבה תחומים שיקרים לליבי וגם אם לא תועיל יותר מידי, בטח לא תזיק. אבל הכי חשוב שזה לצאת ולהצביע פשוט.
      אני מסכים לגבי הסיכון הבריאותי ושאלת הצאצא הביולוגי היא שאלה טובה, כמה חשוב הביולוגיה. המסקנה שלי היא שהיא חשובה, אבל לא מאוד. אבל גם אימוץ חד מיני בארץ הוא תהליך לא פשוט, אם כי אני מודה שאני לא יודע מספיק עליו.

      • ורד הגיב:

        אין לי מושג מה התהליך, אבל אחד משכניי אימץ ילד מקסים מדרום אמריקה. אין לי מושג מה התהליך. אם תרצה בשלב כלשהו, אוכל לבדוק איתו אם מתאים לו לשתף אותך בידע ובנסיון שצבר. ייתכן שעזרה לו השליטה בספרדית כשפת אם.

      • תודה תודה תודה 🙂

  5. דן הגיב:

    פוסט מקסים, כמו תמיד.
    והבאת אותה כבד הפעם… ואני לא מדבר על הקציצות…
    אני מצטרף לזעקה והקריאה ולדעה.
    אבל (וממש סליחה שיש אבל) מה באמת ניתן לצפות ממדינה שבונה מחנות מעצר לפליטים מאפריקה? (וזו רק דוגמא אחת קטנה לרמיסת זכויות האדם השיטתית)

    • כן, אכן כבד מכל הכיוונים הפעם… אבל זה קצת מתבקש לקראת הבחירות.
      והמחשבה שלי היא שהמדינה בסופו של דבר בנויה מאנשים שמקבלים החלטות, ואנשים משנים את עדתם, משתנים וגם מחליפים אותם אנשים אחרים.
      אבל אני שותף לתסכול….

  6. דנא הגיב:

    רגיש לי מה שכתבת… זוג חברים נמצאים כרגע בשיאו של תהליך פונדקאות (במקומותיך דווקא…) ולראות אותם חווים את כל זה ריגשית כלכלית ואישית -מסובך. ואם לי אז מה להם? אני רוצה להאמין שזה ישתנה. פעם הרי גם נשים לא נשואות לא הורשו להשתמש בבנק הזרע . והתרגום שלי ל פריוילג'ד הוא מאופשר (כן כמו מאושר ומלשן אפשרות).

  7. דפנה י. הגיב:

    הו, ארצות הברית!
    מאז שעברתי לכאן, ובעיקר מאז שהתחלתי לעבוד כאחות בקהילה ענייה וקשת יום, אני מקבלת תזכורות חוזרות ונשנות, בלתי פוסקות כמעט, לכמה אני פריווליג'ד. אמנם אני אישה… אבל אני לבנה, משכילה, בכל שנות התבגרותי היה לי ביטוח בריאות וגם עכשיו, אפילו שאני חיה במדינה שלא מספקת לתושביה ביטוח בריאות ממלכתי, לי יש ביטוח. מעולם לא חשבתי על עצמי במושגים האלה כשחייתי בישראל, וכמו שאמרת – הרי בעברית המילה הזאת לא קיימת בכלל (חוץ מ"בן טיפוחים"). בעברית צריך כמה מילים יחד כדי להגיע למשמעות המקבילה. ורק מאז שאני כאן, אני רואה כמה אני כן לעומת אחרים שהם לא. ולא צריך בכלל להתאמץ כדי לראות.

    אז אמנם אפשר למנות אותי כחלק מכמה קבוצות מיעוט, אבל עדיין, אני חושבת שבסה"כ, העדיפות מתגברת על החולשה ברוב המקרים. ובשביל מי שיש לו מספיק שכל בראש ואהבת אדם בלב, קשה לגלות על עצמך שקיבלת בחייך דברים שאחרים לא ידעו לחלום עליהם, מבלי שעשית דבר בשביל לקבלם. לפעמים, המודעות מביאה איתה אשמה. ואני מסכימה איתך מאוד – הדרך לנסות ולשנות את המצב היא להפוך לאדבוקט של החלשים, לנושא דגלם.

    אני מקווה שיבוא יום ולגייז תהיה בחירה, לחיות במערכת זוגית שהחוק מכיר בה, כפי שהם בוחרים. ולבחור להיות הורים לילדים, כפי שהם יבחרו. כי אני מאמינה שהורות היא מסוג הדברים שיכולים להפוך אותם לאדם שלם יותר.

    תודה על ההקדמה החשובה. היא ממש לא הייתה ארוכה מדי.

    ואחרי כל זה, תודה גם על המתכון המקסים. אני אוהבת קציצות כאלה, שמחות ומלאות בהפתעות.

    • תודה על התגובה העמוקה! אני מאוד מסכים עם הדברים שאת אומרת, במיוחד עם התחושה של הפריולידג', דנא מההערה למטה מציעה מאופשרות כתחליף בעברית, שארצות הבית מייצרת. בארץ גם לי הייתה מודעות הרבה יותר קטנה לעניין הזה. בארץ גם הפערים לפחות פעם, היו יותר קטנים.

  8. efraty הגיב:

    פוסט מקסים וחשוב (וטעים, ויפה ועוד!)

  9. יעל הגיב:

    יובל,
    אתה יודע שאני ואתה באנו מקצוות שונים בחברה הישראלית ואתה לא מסכים עם הרבה מדעותי ואני לא עם דעותיך אבל דבר אחד בטוח, דרכך למדתי להכיר. להכיר דעות חדשות, להכיר דרך חיים, להכיר תפיסת עולם שלא נתקלתי בה קודם אבל בעיקר לאהוב ולהבין הרבה יותר טוב.
    בפה מלא אני יכולה לומר שאין ספק שהרבה פעמים אתה מוצא את עצמך בחיים בעמדת המאופשרות (אחלה מילה) ולא מעט פעמים דווקא מהצד השני של המתרס ולא משנה מאיפה באת ומה הבחירות שעשית או שעשו בשבילך, מה שלעיתים גורם לתחושה קשה של תסכול וחוסר אונים.
    אני מכירה אותך ויודעת שאתה תעשה הכל להשיג את השאיפות והרצונות שלך ויודעת בוודאות שכל ילד ( ואני מקווה שאכן החוק בישראל ישונה) שאתה תהיה אביו – יזכה.
    תמשיך להיות מוכשר ומעניין, באמת פשוט מרתק!!!!!! אהה וגם הקציצות נראות לא רע 🙂
    צובל

    • יעל היקרה, נורא התרגשתי לקרוא את התגובה שלך. תודה! באמת באים מקצוות שונים ולא תמיד מסכימים בדעותינו. גם את לימדת אותי מלא על חיים שהם לא החיים שלי, ואיך להעריך דברים שלא ידעתי להעריך קודם (אני הולך לבית כנסת בימי שישי. היית מאמינה [זה בית כנסת של הקהילה ההומו לסבית ומתפללים גם עם לאה גולדברג וביאליק, ובכל זאת…]?!?). אני בהחלט מאופשר שיש לי חברה כמוך. וגם מאושר 🙂 תודה על התגובה, נתראה בקרוב 😉

  10. עדינה הגיב:

    משום מה.. בכיתי כשקראתי את כל המחשבות והכמיהה לילד.. נגעת בי מאוד..בטח תהייה הורה מדהים..ואכן הקציצות נראות משפחתיות, חריפות ומהממות..

  11. orrit הגיב:

    הבלוג שלך עושה משפחה וחברות וחום. כנגד כוחות כאלה אפילו המדינה בסופו של דבר תיאלץ להשבר. אמן.

  12. […] הזה הוא עוד תוצר של עבודה משותפת ביני ובין אחי […]

  13. Liat הגיב:

    אתה פשוט מרגש. והריחוק האישי שלי מהארץ לפעמים ממש נכתב בשורותיך. תודה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s