שירה אהובה – גולדברג, עמיחי, יונתן וגידלי: סלט פטריות, רוקולה וצנוברים ומאבק המשוררים.

IMG_6964

היום מכינים סלט פטריות פשוט וטעים מאוד. אבל לפני זה, כמה מילים על מה אני אוהב בשירה.

shrrom

אני אוהב שפה ומילים. בחרתי במקצוע שהמילים בו הן סוכן השינוי המרכזי. למילים יש כוח תיאורי אבל גם כוח בורא. אני כל פעם מתפלא שמילים משנות את איך שאנחנו מרגישים, פיזית ונפשית. הן משפיעות על איך שאנחנו פועלים בעולם. הן משפיעות על הכימיה של המוח ושל הגוף. זה אדיר בעיני שמילים אשכרה משפיעות על כימיקלים שהמוח שלנו מפריש.

 IMG_6993

שפה היא כלי חשוב, כבר כתבתי על זה בכל מיני דרכים. ככל שיש יותר מילים וצירופים של מילים השפה מאפשרת ביטוי יותר מדויק ומעמיק של העולם. ככל שיש מילים יותר מדויקת, ככל שמילה היא יותר ספציפית, מכילה בתוכה יותר משמעויות מתאפשר לנו יותר להגדיר את העולם שלנו.

 הבעיה שאני נתקל בה עם השפה היא שבנקודות הקיצון היא כושלת. הרי בסופו של דבר שפה היא אוסף של סמלים: תנועות, הברות ומילים, כללים ותחביר שמסמלים את העולם הפנימי והחיצוני שבו אנו חיים. הבעיה עם סמלים היא שהם אף פעם לא מצליחים להכיל באמת את כל המשמעויות של מה שהם מסמלים, אחרת הם לא היו סמלים, הם פשוט היו הדבר עצמו… כמו שאני רואה אתה זה, השפה מסמלת את העולם, אבל לא מצליחה להכיל אותו לגמרי. אני חושב שזה ניכר בעיקר בנקודות הקיצון הרגשיות. כשיש אושר גדול שאי אפשר לתאר במילים, או אל מול אסון או טרגדיה או כאב גדולים מנשוא, שם השפה מתחילה לזייף. לא מצליחה לעשות את מה שהיינו רוצים שתעשה, לא מקיפה את כל רוחב ועומק החווייה. אלה רגעים כאלה שקולות לפעמים יותר יעילים ממילים: צעקות, בכי, צחוק, נהמות, אלה ביטויים רגשיים לא מילוליים שלפעמים מצליחים לתאר את החוויה או להכיל את החוויה הרגשית באופן יותר טבעי.

IMG_7021
שירה טובה בעיני מצליחה להתגבר במשהו על הבעיה הזו של השפה. היא מצליחה לכופף ולעקם את השפה ככה שתצליח לעשות משהו חדש. תוך התעלמות מחוקי התחביר לפעמים, ועל ידי המצאת מילים חדשות ומשקלים חדשים שירה טובה לוקחת את השפה למקום אחר, למקום שבו היא כבר לא לגמרי מסמלת את העולם, אלא היא היא העולם. לרגע. לשנייה.

 IMG_6982

יש כל מיני סוגים של שירים ומשוררים ואני יודע להעריך כל מיני סוגים של שירה. אבל השירה שהכי מרגשת אותי, זאת שגורמת לי להחסיר פעימה, היא השירה שמצליחה לתאר איזו חוויה שאחרת לא הייתה לי דרך לתאר. השירה שאני אוהב מצליחה לתאר חוויה שמשפט או פסקה או ספר לעולם לא היו מצליחים לתאר. הקוגניציה שלנו אולי פועלת בתוך עולם שהוא תחבירי, אבל הרגש לא מציית לכללי התחביר, הוא הרבה יותר אקראי ורוצה להשתחרר מהכבלים שהשפה שמה עליו. בשבילי שירה היא החופש הזה.

IMG_7082

משוררים שבאופן תדיר מצליחים לתאר ולהרחיב את העולם שלי הם לאה גודלברג בשירי הבדידות שלה ובכלל, שמרגשת אותי עד טירוף כבר שנים:

 
Fullscreen capture 22022013 003421.bmp
 
יהודה עמיחי שהוא המלך של הרגש והחוויה הספציפית:
 
Fullscreen capture 22022013 083234.bmp
 
נתן יונתן בשירי הים והנחל שלו:
 
Fullscreen capture 22022013 005859.bmp
 
ואורית גידלי שיודעת מה הם רגשות כאילו היא בעצמה המציאה אותם ומזקקת חוויות רגשיות לשיריה בגאוניות:
 
Fullscreen capture 22022013 003450.bmp
 

יש עוד, כמובן, אבל אלו משוררים שאני חוזר אליהם שוב ושוב בשביל להרחיב את הנפש ולתאר את העולם שלי. מאוד מעניין אותי מי הם המשוררים האהובים על קוראי הבלוג. תמיד כיף להכיר משוררים חדשים או לחלוק אהבה למשוררים עם אנשים אחרים. אז מי אתם אוהבים? ולמה? אשמח לשמוע בתגובות (אבל אנא אל תצטטו שירים מלאים, זה הופך את התגובות לארוכות מידי והמערכת נוטה להשתגע מזה :).

 IMG_7092

אז שירה עברית חשובה לי בעולם הזה וכבר כמה זמן שאני עוקב אחר קבוצה אדירה של אנשים שדואגים שהיא תמשיך להתקיים. על מאבק המשוררים כבר שמעתם? מדובר בהתארגנות וולנטרית של משוררים ואוהבי שירה שהחליטו לקדם את השירה העברית בארץ בכל מיני דרכים. הם מקדמים חינוך לשירה, תו פואטי לחנויות, הצעות חוק שקשורות במימון וקידום שירה (!), קידום פרסי ספרות לשירה, אירועי שירה ועוד הרבה יוזמות מעניינות וברוכות. תציצו. אולי תחליטו לעקוב אחריהם, לתמוך ולהשתתף.

 IMG_7213

אז סלט פטריות עם רוקולה וצנוברים. זה ממש פשוט להכנה. הוא מככב אצלנו במשפחה בארוחות שישי כבר הרבה שנים ואף פעם לא נמאס לי ממנו. גם הוא כמו שיר טוב, תופס איזה טוּב בעולם בשילוב הטעמים שלו, שאחרת לא היה ברפטואר שלי. גילוי נאות – פטריות הן אולי הדבר שאני הכי אוהב לאכול. אבל גם פושרי פטריות יהנו מהסלט הזה לדעתי. השילוב של המרקם של הפטרייה עם החריפות של הרוקולה והאדמתיות של הצנוברים ביחד עם הלימון ושמן הזית הוא פשוט מצוין.

מה צריך?

פטריות שמפיניון לבנות רגילות (מיד כמה מילים על איך לבחור אותן)
עלי רוקולה טריים
חופן נדיב של צנוברים
לרוטב: שמן זית, לימון, מלח ופלפל.

זה הכל מאוד פשוט. קודם כל בוחרים פטריות, שמפיניון רגילות כאלה שיש בכל סופר. איך בוחרים פטריות? קודם כל הן צריכות להיות לבנות ויפות. אבל הכי הכי הכי חשוב שהן תהיינה קשות למגע. כשלוחצים עם האצבע היא לא צריכה לשקוע. הגודל של הפטרייה פחות חשוב, למרות שאני אוהב אותן כשהן יותר קטנות. אבל שוב, הכי חשוב שהן פשוט תהיינה קשות מאוד. אם הן רכות אל תקנו. תכינו סלט אחר ותחכו לפעם הבאה.

המהדרים מברישים את הפטריות מהלכלוך שלהם כדי שמי השטיפה לא יספגו בהן. אני קצת עצלן בקטע הזה ולרוב שוטף קלות במים. הפעם השקעתי בכם וניגבתי עם מגבת נייר.

 IMG_6928

חותכים את הפטריות לפרוסות. אני אוהב פרוסות לא מאוד מאוד דקות כדי שיהיה קצת במה לנגוס, אבל לא כדאי פרוסות עבות מידי כי  אז הרוטב לא ממש נספג וזה חבל.

 IMG_7189

מניחים בקערה את עלי הרוקולה השלמים ביחד עם הפטריות החתוכות.

קולים צנוברים במחבת. לא צריך שמן. אבל כן צריך לערבב באופן תמידי ולשים לב אליהם כי הם ערמומיים הקטנטנים האלה. הם צוברים חום ונשארים לבנבנים במשך כמה דקות ואז בשניות הופכים זהובים ופריכים ובשניות נשרפים ונהיים מרירים. בהההה.

IMG_7005

הרוטב הוא רוטב פשוט. שמן זית, לימון, מלח פלפל. אמא שלי לימדה אותי שאמא שלה לימדה אותה שהיחסים הנכונים ברוטב כזה הם שליש לימון ושני שליש שמן זית. לי זה תמיד עובד.

lemon sauce

שופכים את הרוטב, מערבבים טוב טוב. נותנים לסלט טיפה לשבת, עשר דקות-רבע שעה ככה כדי שהפטריות יספגו קצת מהרוטב וישתבח טעמן.

 IMG_7230

זהו. אוכלים ומקווים שהשירה העברית תמשיך לצוץ כפטריות האחרי הגשם (אבל מבינים שזה לא יבוא לבד ומצטרפים למאבק המשוררים).

20 תגובות על “שירה אהובה – גולדברג, עמיחי, יונתן וגידלי: סלט פטריות, רוקולה וצנוברים ומאבק המשוררים.

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    ואני גם אוהבת את אולב האוגה הנורבגי
    מדייק נקי ועדין:זה החלום שאנו נוצרים בךבנו בלי לומר מילה:

    וגם אותך
    תודה

  2. ריקי בן עמי הגיב:

    משהו השתבש בהעברת התגובה……
    אני ה"משתמש האנונימי" ואני ממשיכה: בחרתי שיר אחר של אולב האוגה:
    אל תבוא אלי עם כל האמת
    אל תביא לי את כל הים כשאני צמא
    אל תביא לי את כל השמיים כשאני מבקש קצת אור
    בוא עם
    שמץ,
    ניצוץ,
    טיפה של טל,
    כשם שציפורים
    נושאות רק אגלים
    מן הטבילה בים,
    והרוחות
    רק גרגיר של מלח.

    וגם דליה רביקוביץ:
    כשאני מאוהבת אני דחוסה כענן/עמוס גשמים,/
    מגיר מטר./כשאני מאוהבת/אני כל דבר/ שיכול
    לעלות בדעת איש.

  3. ורד הגיב:

    שלום יובל
    קל לי להבין את אהבת המילים. פעם,הן שמשו אותי באהבה לא רק להתפרנס, אלא גם כדי להגיע לליבם ולמוחם של תלמידים איתם חגגתי בכיתות.
    למילים כוח ענק – הבורא המקראי ברא עולם שלם במילה.
    אבל צריך לנהוג בהן בזהירות (אני נכשלת המון), נדיר ביותר שהשומע קולע למשמעות המדויקת של המילה, אליה התכוון זה שהשתמש בה.

    הכינור שעמיחי הוא לא, הזכיר לי את אבן גבירול, שהוא דווקא כן –

    "אני השר – והשיר לי לעבד
    אני כינור לכל שרים ונוגנים,
    ושירי כעטרה למלכים
    ןמגבעת בראשי הסגנים.
    והנני בשש עשרה שנותיי
    וליבי בן כלב בן השמונים."
    (בן עם קמץ מתחת לב')

    -מאד שונה מהשירים הנוגעים שציטטת, מאד ימה"ב.
    אוהבת גם וגם.
    שבת שלום.

  4. אירית הגיב:

    אחדים אוהבים שירה
    אחדים –
    זאת אומרת שלא כולם.
    אפילו לא הרוב אלא המיעוט.
    בלי להביא בחשבון את בתי הספר, ששם מוכרחים,
    ואת המשוררים עצמם,
    אנשים אלה הם שנים לאלף

    ויסלבה שימבורסקה

    אותו הסלט ללא פיטריות ועם פרוסות דקות של בצל סגול…ואם מתחשק ממש להשקיע, אפשר להוסיף פילטים של לימון… יאמי !!!!

  5. efraty הגיב:

    רשומה מקסימה

  6. דפנה י. הגיב:

    אני חושבת שלמדתי לאהוב שירה מגיל צעיר, כי גדלתי בבית של אמא שהיא גם זמרת וגם מורה לספרות. עכשיו כשאני כותבת את זה, אני חושבת שבעצם היה יכול לקרות ההיפך הגמור. אבל יצא נכון.

    אני מצטרפת לאהבתך ל"הרדופים". זה בהחלט אחד השירים האהובים עליי. אולי לא מאוד מקורי מצידי, אבל אני מאוד אוהבת את אלתרמן. ומשנים, אחד השירים האהובים עליי, שלו, הוא "ירח". ובגלל שאני אדם מוזיקלי, אני מאוד אוהבת שירי משוררים שהולחנו והושרו.

    אני חושבת שאומנות, בכלל, עוזרת למין האנושי לבטא דברים שלא מצליחים לגמרי להיאמר באמצעות מאגר המילים שיש לנו. אולי זה מותר האדם?

    • אני גרופי של שירי משוררים מולחנים! שמעת את רונה קינן שרה חמסין של לאה גולדברג?

      ואני מסכים לגמרי. האמנות בכלל ולא רק השירה מבטאת בשבילנו את המרווח הזה שבין העולם לשפה. תודה 🙂

  7. דנא הגיב:

    כמה דברים-אני בחרתי לי מקצוע שהמילים שבו הם טכניות ומשמשות לתאור של תוצאות, מספרים ונתונים. עדיין הן צריכות להיות מדויקות ונכונות אבל לא כלול בהן רגש בכלל. אחת הסיבות המרכזיות שבגללן פתחתי בלוג הוא כדי שיתאפשר לי להשתמש גם במילים מסוג אחר. שירה אני אוהבת הרבה בזכות עדנה שבתאי (כן אישתו של…) שהיתה המורה שלי לספרות בחטיבת הבניים.אוהבת מאד את אדמיאל קוסמן ואגי משעול שמהו ממנה מצורף פה

    יום שני / אגי משעול
    אז מה היה לנו ?
    ריחו המתוק של האלמון,
    השמש הכתומה, המציירת, המתגלה לפתע
    במטח האור הראשון
    כשחוצים אפרסמון לרוחב,
    תכלת לפני הצהרים של
    פרחי העולש,
    השדה כולו
    אשכול ברלה
    על גבעול של חצב
    והייתה גם המלה "נחליאלי".
    מה עוד היה לנו ?
    רקוויאם ציקדות,
    כבשים ורודים במדרון השמיים,
    והפלומה הרכה, המנשקת,
    בתחתית אוזנו של החתול
    וזהו, נדמה לי
    כל מה שהיה לנו
    היום.

  8. י. לפת הגיב:

    לא מזמן תורגם לעברית ספר עם מבחר שירים של פרימו לוי, מומלץ מאוד. הנה דוגמא לאחד השירים יותר יפים ממנו –


    (מתנצל על האיכות הגרועה שלא הולמת את השיר)

  9. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מכיר את "מורה"- שירי משוררים מולחנים?

  10. arnevet הגיב:

    אני מאוד אוהבת את השירים של חזי לסקלי. למשל השיר "אמיר רותם" שפורסם מן העזבון בגליון "מדרש" של הליקון:
    הלואי
    שהייתי מסוגל לכתוב
    לך משפט
    גאוני
    כמו
    שכתב
    אברהם
    בן
    יצחק:
    "טהור וקשה ולבן העולם"
    במקום זה אכתוב לך:
    ברך היא שד עם עצם

    ועוד משורר שאני אוהבת הוא תמיר גרינברג. לדוגמה, השיר "פואטיקה 2":
    השירה היא שפת המגמגמים.
    כלומר, אני סבור.
    שהרי אלמלא המגמגמים, מה צורך היה
    במקצב. בשעון. בים. ברוח. בשריקה.

  11. ירדן הגיב:

    מקסים וטעים!

  12. לקוחה מרוצה הגיב:

    הכנתי לארוחת ראש השנה וכולם התעלפו!

  13. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מה עם המשך?

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s