לא כברוש / יהודה עמיחי: חציל ויאטנמי בספירלה שאפתנית

IMG_7700-041

Fullscreen capture 31032013 124238.bmp

סוף סוף. התחלתי הכשרה בשיטת טיפול חדשה בשבילי, די בי טי (Dialectical Behavioral Therapy). סוף סוף. להתמחות בטיפול דיאלקטי התנהגותי הייתה אחת המטרות החשובות ביותר שלי לשנה הזאת, ופתאום הנה זה קורה ועוד דרך המרכז שהמציא את השיטה ותוך כניסה לצוות הדי בי טי במרפאה שלי. זה מאוד מרגש ומשמח וככל שאני מעמיק בלימודים ומתנסה באספקטים השונים של השיטה אני רואה יותר ויותר כמה היא מתאימה להשקפת העולם שלי. השיטה התפתחה כמענה טיפולי להפרעות אישיות, אבל היום היא נפוצה מאוד כטיפול לעוד הרבה מצבים. בגדול, המטרה היא לעזור לאנשים שחווים רגשות באופן מאוד חזק להשיג יותר שליטה, להצליח לשרוד את גלי הרגש החזקים בלי לפגוע בעצמם ותוך כדי למצוא אפיקים לשיפור החיים. המטרה היא לא להתקהות, אלא למצוא יותר איזון פנימי. זו שיטה מאוד אמריקאית, "מבוססת עובדות" (כלומר עומדת בתנאי מחקר די מחמירים…). אני מודה שהסכמתיות שלה, והפשטנות שהיא לפעמים מתגאה בה ממריצים בי את בלוטות הציניות לעיתים… אבל האמת היא, שהכלים ודרך המחשבה שהיא מציעה עובדים בשביל המטופלים, וגם בשבילי והיא רחוקה מלהיות פשטנית.

IMG_7443-020מעט מידי מלמדים אותנו על הרגשות שלנו. על איך לקרוא להם, על איך הם משפיעים על החיים שלנו, על איך שהם לא בשליטתנו ועל איך להתמודד איתם כשהם פתאום מכים בנו. אני זוכר את התחושה כמתבגר חמום רגש (וברוך השם, גיל ההתבגרות שלי התפרש גם על חלק נכבד משנות ה-20 של חיי) שבה הרגש היה מציף אותי ומרגיש בלתי נסבל. זה לא היה כיף. רק בשנים האחרונות התחלתי ללמוד מה עובד בשבילי כשזה מגיע לויסות עצמי.

IMG_7296-002

עבר יותר מחודש מאז הפעם האחרונה שפרסמתי פוסט. החיים פתאום קרו והבלוג שהפך במהירות לחלק חשוב מאותם חיים נדחק הצידה. בהתחלה זה לא מאוד הציק לי, אבל אחרי שבועיים עמוסים, ועוד לפחות שבועיים שבהם ידעתי שלא אוכל לעבוד עליו התחלתי להרגיש רע עם עצמי. בעבר רגשות האשם האלה היו אולי יכולים להוביל אותי להפסיק לכתוב לגמרי. היום אני מנסה לעשות משהו אחר. אני מבין את האפורים שבין השחור ללבן, ומנסה להיות יותר עדין עם עצמי ולהמשיך גם אם אני לא נורא מרוצה. אז זה לא יבוא בבת אחת. זה יבוא באלפי יציאות קטנות. בכלל הרבה יציאות קטנות מוצא חן בעיני הרבה יותר כדרך חיים.

IMG_7553-028

והנה החציל הוייטנאמי הזה גם הוא ביציאות קטנות. הרבה שלבים קטנים שמרכיבים מנה יפה וטעימה. מצאתי אותו בספר בבית שבו ביקרנו אחרי שסנדי לקחה לנו את החשמל והמים מהדירה. צילמתי את המתכון באייפון, אבל לא את שם הספר לצערי… אני מת על חציל, ואף פעם לא ראיתי אותו עשוי ככה. הבעיה הייתה שמההוראות הכתובות היה קשה מאוד להבין איך לפרוס את החציל ככה שיהפוך לספירלה הנכספת. אז יום אחד אחרי העבודה קניתי שקית מלאה בחצילים והתחלתי לעשות ניסויים. אחרי כמה ימים של אכילת חציל בכל דרך אפשרית וטבח ביותר חצילים מאשר נעים להתוודות כאן, אני חושב שפיצחתי את השיטה. היא פשוטה ואלגנטית אבל יש פה כמה שלבים:

IMG_7318-005

קודם כל, מה צריך?
 
4 חצילים בינוניים לכיוון הקטנים עגולים ככל האפשר ואם יש חצילים לבנים או מנומרים עדיף.
 
לעליונית:
בצל שאלוט בינוני (או כרישה או בצל סגול)
צ'ילי אדום חריף אחד
4-5 שיני שום
שני צרורות בצל ירוק, עדיף כאלה עם פקעות לבנות גדולות יותר
כפית רוטב דגים (או סויה)
 
לרוטב:
4 כפות סויה
כפית סוכר
 
למי ההשריה: שתי כפיות מלח ומיץ מלימון אחד
 
למי הבישול: 2 כפיות מלח וכף חומץ

בוחרים חצילים בינוניים-קטנים ועגולים ככל האפשר. אם יש חצילים אסיאתיים לבנים או חצילים עם עור לבן-סגול מנומר, הם יצאו יותר טוב בניסויים שלי. לא לקנות חצילים גדולים! זה נהייה מאוד קשה להתעסק איתם.

עכשיו מורידים לחציל את שני הקצוות (מלמעלה קצת יותר כדי ליצור חציל כמה שיותר אחיד בעובי). מניחים אותו באופן מאוזן לפנינו ובעזרת סכין חדה שוסעים שסעים בעובי של 4-5 מילימטר. לא צריך יותר דק, לא כדאי יותר עבה. מגיעים רק עד שני שליש החציל כלפי מטה.

cutttiinnng

עכשיו מגלגלים את החציל לצד שלא חתוך ומשנים את כיוון החיתוך, החתכים כעת יהיו לאורכו של החציל. שוסעים את החציל הפעם רק עד אמצעו ויוצרים חפיפה בין השסעים הרוחביים לאלו האורכיים. לא מסובך כמו שזה נשמע. אפילו ממש קל. חוזרים על הפעולה עבור כל חציל.

IMG_7359-011

ממלאים קערה במים, מוסיפים שתי כפיות מלח ומיץ מלימון מניחים את החצילים בפנים. שמים סיר או משהו כבד שיחזיק את הממזרים מתחת למים.

cuts

בזמן הזה מכינים את העליונית. קוצצים את החלק הירוק של הבצל הירוק דק ומניחים בצד. קוצצים שום, צ'ילי, את החלק הלבן של הבצל הירוק ואת בצל השאלוט (אם אין שאלוט, כרישה או בצל סגול גם יעבדו, אבל קצת פחות).

cutting

מטגנים את כל אלה ביחד עם 2 כפות שמן עד שהם נהיים קצת קראנצ'ים ואז מוסיפים להם את החלק הירוק. מטגנים עוד איזו דקה, מוסיפים כפית רוטב דגים או סויה אם אתם לא בעניין של מוצרים מהחי (אבל אני מזהיר שרוטב הדגים, על אף חומיותו הבלתי מרגשת משדרג את המנה ביותר…) מערבבים עוד דקה ומעבירים לצלוחית.

מכינים את רוטב הסויה: מערבבים 4 כפות סויה עם כפית סוכר.

IMG_7566-030

החציל שהה במים מלוחים חמוצים כשעה ובדרכי נס ומדע הם ריככו אותו מעט ושאבו ממנו את המרירות והעוקצנות (אני מכיר כמה אנשים שאמבטיה כזאת הייתה יכולה להועיל להם…).

מרתיחים סיר גדול עם מים. מוסיפים כפית או שתיים של מלח וכפית או שתיים של חומץ. כשהמים רתחו מכניסים את החצילים פנימה לחליטה של 7 דקות, לא צריך יותר כי הם יתרככו יותר מידי. מידי פעם מגלגלים אותם כדי להגיע לבישול אחיד. מוציאים ישר לקערה של מים קרים להפסקת הבישול.

IMG_7595-032

אחרי כ-10 דקות כשהם כבר התקררו מנערים מעודפי מים מניחים על צלחת גדולה ובעזרת צלחת נוספת חלקה בתחתית מפעילים לחץ על החציל לכיוון הספירלה. אל תתביישו פה. תלחצו, אנחנו רוצים אותו דק וחתיך. הוא יגיר מים ומיץ מהלחץ, תתייחסו בהבנה ותרוקנו את הצלחת כפי הנדרש. כמעט סיימנו. באמת.

IMG_7611-034

במחבת גדולה שמים כמות נאה של שמן, נותנים לו להתחמם ומניחים את החצילים עם הצד היפה למטה. נותנים לכל צל להיטגן כ-5 דקות ועד לטיפה השחמה. מידי פעם מפעילים לחץ מלמעלה. זה יקפוץ וילכלך קצת. אם יש לכם מכסה אפשר לשים אותו באופן חלקי על המחבת.

IMG_7634-036

מוציאים בזהירות למגבת נייר לספיגה של שמן עודף. מניחים על צלחת, שופכים את הסויה המתוקה שהכנו ומניחים מעל כמות נאה של העליונית. אוכלים חמים. אפשר עם קערת אורז ליד או סתם ככה.

IMG_7662-038

נהנים מהטעם האקזוטי של החציל וחושבים על זה שלעשות דברים בשלבים זה דווקא נחמד, כי זה נותן למה לצפות ולאן להתפתח.

IMG_7337-007

כבר כמה שבועות שמסמכי גוגל דוק, אימיילים סודיים ומחשבות נזרקים לריק הווירטואלי בשיתוף פעולה משולש וטראנס אטלנטי. כולי תקווה שהוא יצליח לצאת לאוויר העולם בקרוב מאוד. בהחלט יש למה לצפות.

19 תגובות על “לא כברוש / יהודה עמיחי: חציל ויאטנמי בספירלה שאפתנית

  1. דן הגיב:

    איזה יופי של רשימה. כל רשימה שלך היא יהלום מהוקצע, מלוטש עטוף ומוגש ברגישות מלטפת. בדיוק כמו מניפת חציל וויטנאמית. תענוג צרוף.

  2. מרגלית - מתנדבת במרכז סיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה המינית הגיב:

    אוהבת את בחירת השירים שלך, את הסיפורים "הקטנים" מחייך ואת הרגישות בה אתה מעביר אלינו את דרך ההכנה של המטעמים שגילית.
    תודה, מרגלית

  3. ענבר הגיב:

    תודה על עוד פוסט מעניין ומתכון שכבר עושה לי חשק להכין!
    רק שאלה קטנה- כמה לימון להוסיף למים בהם משרים את החצילים? מלימון שלם? (זה לא כתוב ברכיבים)

  4. ערן הגיב:

    איזה כיף לקרוא אותך, ולראות את התמונות האלו. הגיע הזמן גם לבשל מהמתכונים האלו.. ועכשיו גם לגלות ששנינו קולגות למקצוע, בכלל כיף. כתבת נפלא על דיביטי, על איזון רגשי ובכלל. בהצלחה 🙂

  5. אירית הגיב:

    תענוג !!!!!

  6. lensandfood הגיב:

    מקסים. בהחלט התגעגעתי (אבל אני סלחנית :)). שבוע נהדר שיהיה לך…

  7. יעל הגיב:

    כמה נפלא. עושה חשק לשלוח יד לתוך המסך ולהתכבד. והשיר עם הסברו נלקחו ללב. תודה.

  8. הלימודים נשמעים מרתקים ומעשירים, שיהיה הרבה בהצלחה!
    והמנה הורסת, שילוב צבעים וטעמים מקסים
    מקסים אצלך כתמיד 🙂

  9. הי! קודם כל תודה על הפוסט ועל הבלוג בכלל, הוא יפהיפה ומהנה, ועושה חשק ליהנות מהדברים היומיומיים שלפעמים שוכחים לשים לב אליהם 🙂
    ועכשיו שאלה פרוזאית – אני רוצה לעשות את המתכון, ואף פעם לא ראיתי את החצילים הלבנים- מנומרים- כך שאיאלץ להסתפק בחצילים הסגולים – אפשר לאכול להם את הקליפה..?? זה פשוט נראה קצת מוזר, ולא ראיתי שכתבת על לקלף אותם. מה אתה ממליץ?

  10. […] כתבתי בעבר על ההתמחות שלי בטיפול דיאלקטי התנהגותי (ועכשיו פתאום אני רואה שגם שם זה היה במתכון על חציל… […]

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s