Air / שירה אכילה: בצקניות נוקדלי הונגריות והפרויקט המוזיקלי MOAN.

IMG_3475-20131025
 
Air
 
,Don’t move, don’t eat, don’t drink, breath slow
.Don’t let the monster in your stomach grow
,It’s small now and shy but it gets bigger as you wane
.It’s feeding off your tensions insecurities and pain
,It will invade your every organ take possession of your brain
.you've met before, you know its plan not resisting is insane
 
.Rip it out, choke it off, toughen up, lose that grin
.No one's coming, it's just you, rescue comes from within
 
.Don’t move, don’t eat, don’t drink, breath slow
.Don’t let the monster in your stomach grow
.It’s small now and shy but it gets bigger as you wane
.It’s feeding off your tensions insecurities and pain
You thought you're in control, you thought that you were tough
.now you're losing your perception, you're getting out of touch
 
.Rip it out, choke it off, toughen up, lose that grin
.No one's coming, it's just you, rescue comes only from within
 
,If you focus you might do it, if you're mindful you will win
.But instead of inhale-exhale you're left panting pale and thin

מבחינתי זה הכל זה התחיל לפני 9 חודשים, ישבתי בחדר של אחי הצעיר והמוכשר ביחד עם התאומה הלא פחות מוכשרת שלו, והקשבנו למוזיקה שהוא עובד עליה כבר הרבה זמן. אני מודה שבשלב מסוים לא הצלחתי להסתיר את הדמעות שנזלו לי מהעיניים, כי מי ציפה שמהילד הזה, שבראש שלי עדיין תקוע איפשהו בין כיתה ד' ל-ז' יצאו כל כך הרבה רגש, בגרות וכשרון. כך הכרתי את הפרויקט המוזיקלי שלו MOAN – THE MOSES PROJECT. ואז הוא אמר שמוזיקה, נגנים, וזמרת – כל אלה יש לו, אבל מילים לשירים הוא עוד מחפש. הצעתי לכתוב לו. כי רציתי, לא כי ידעתי לכתוב או אי פעם כתבתי. ליטל דיד איי קנואו שעם החזרה לניו יורק, החיים שלי ישתנו במהירות ואני אהפוך שוב לרווק. אז פרידות זה חרא וזה, אבל מסתבר שזה אחלה חומר לכתיבה. ככה נולד AIR. גיא התלהב, ופתאום יום אחד קיבלתי קישור לקובץ שכשפתחתי אותו לתדהמתי, וכן, תדהמה זו לגמרי המילה המדויקת פה, המילים שלי נשמעו בקולה של דנה המוכשרת ללחן שהם כתבו.

IMG_3310-20131025 יש פעמים נדירות כאלה בחיים שדברים פשוט קורים מעצמם, שהכל מתיישב במקום בלי מאמץ. בחיים לא חשבתי שאני אכתוב שיר. ושהוא יולחן. ואז עוד יהיה לו קליפ. ולא סתם קליפ. קליפ מטורף! והנה זה קרה, כי כולנו היינו ברגע הנכון במקום הנכון, פיזית וגם מנטלית. אז הנה הקליפ:

אני לא הייתי שותף לעשיית הקליפ – רבים וטובים אחרים היו. כשנחשפתי אליו מה שהכי ריתק אותי (מלבד כמובן זה שהויז'ואלז' פשוט יפיפיים) הוא שבסיוטים שלי, אלה שחוזרים מידי פעם – אני מטפס בגרם מדרגות בלי קירות מסביב, בלי מעקה ולא מצליח לעלות כמו שצריך, מפחד מנפילה. ככה החרדה הפרטית שלי. ומהסיוטים שלי, דרך מילות השיר, היא הגיעה ישר לתוך הקליפ. מפחיד ומרגש ומרתק.

 veggies together

אז לרגל שיר על חרדה, והחרדה מפני החשיפה שלו… גם מתכון שיש בו אלמנט לא קטן של חרדה. וכדרכה המעצבנת של חרדה, הדרך היחידה להתגבר עליה היא להתעמת איתה, להיחשף אליה ולתת לה לדעוך מעצמה. נוקדלי הונגרי, או כמו שהיו קוראים לו בבית של הדודים שלי, גלושקה. בצקניות שקשה להפסיק לאכול, שהן בעצם מן פסטה ביתית קלה ומהירה. אפשר לשלב אותן עם כל מיני רטבים. כשאני גדלתי אכלנו אותן עם רוטב פשוט של פלפלים. אבל הן באות גם טוב מאוד ליד הגולש עם הרטבים שלו… או רטבים אחרים, בגלל הצורה הלא אחידה שלהם, ושטח הפנים המחוספס הן קולטות את הרוטב יפה מאוד. לא היה משהו שייחלתי לו יותר אז בתור ילד (טוב, אולי חוץ מפחית קולה, הגביע הקדוש של הילדות שלי…) אולי בעיקר כי אצלנו בבית הפולני/גרמני/רומני החרדה של שליקה של בצק במים רותחים מנעה את הכנת המעדן, ככה שהייתי לגמרי תלוי בכוחות הונגריים חיצוניים להשגתו. לא עוד!

cutting the pipel

זה כל כך פשוט שזה כמעט מביך שלקח לי כל כך הרבה זמן לנסות. כל סיפור הכנת הנוקדלי לוקח בערך 20 דקות. וגם זה כולל 10 דקות של לתת לבצק לנוח ולמים לרתוח. אז הנה חרדה אחת שהתגברתי עליה. מה החרדה המטבחית שלכם שאתם צריכים להסתכל לה בעיניים?

בעקרון – מכינים בצק פשוט ודביק, מגרדים אותו לתוך סיר מים רותחים ושולים את הבצקניות מהמים כשהן צפות + שלוש ארבע דקות בישול.

מה צריך לכ-3 מנות בינוניות (זה כבד. לא מומלץ לאכול את זה בכמות גדולה מידי – מנסיון).

לבצק:
כוס קמח
רבע כפית מלח
ביצה אחת
חצי כוס מים
קוביית חמאה קטנה

 IMG_3340-20131025

לרוטב פלפלים פשוט:
פלפל וחצי – השתמשתי בצבעוניים פה בשביל הצילומים, אבל אפשר כמובן בצבע אחיד
בצל בינוני-קטן
2-3 שיני שום
עגבנייה קטנה
2 כפות שמן

 IMG_3223-20131025

את הרוטב מכינים ראשון כי לוקח לו יותר זמן. אני פשוט חותך את הכל, מחמם שמן על המחבת ומכניס את הכל ביחד. הרעיון פה הוא פחות לטגן ויותר לאדות ולהגיע לרוטב. לא מנסים להגיע להשחמה, אלא לריכוך ובישול. אז נותנים לזה לשבת מכוסה במחבת/סיר כ-10 דקות תוך ערבוב מידי פעם ואחר כך מוסיפים כ-3/4 כוס מים, מלחפלפל ונותנים לזה להתבשל עוד כ-20 עד ריכוך מלא. זהו.

 spirals

לנוקדלי – מרתיחים הרבה מים בסיר גדול עם מלח, משל הייתם מכינים פסטה.

מערבבים את חומרי הבצק ביחד עד שהם אחידים. לא מערבבים יותר מידי. נותנים לבצק לנוח 10 דקות. יוצא בצק דביק שאי אפשר להתעסק איתו בידיים. מזל. כי לא צריך. בניסויים שלי הוספתי לבלילה גם עשבי תיבול. זה יוצא נחמד מאוד. הכי מוצלח היה הבזיליקום. אתם מוזמנים להיות יצירתיים.

 doughh

עכשיו משטחים את הבצק על קרש חיתוך ובעזרת סכין מגדרים בצקניות בגדלים שונים לתוך הסיר. הסוד הוא לטבול את הסכין בתוך המים הרבה מאוד, ככה הבצק לא נדבק ואפשר לעשות חתיכות קטנות. אבל אם יוצאות חתיכות גדולות, אל תתבאסו, הן טעימות מאוד בעצמן. פשוט אל תראו אותן לאף סבתא הונגריה, פן תקבל שבץ. תראו, צילמתי וידאו כדי להסביר יותר טוב איך לעשות את זה!

נותנים לנוקדלי להתבשל ולצוף בסיר, חלק מהחתיכות קצת נדבקות לתחתית הסיר, עוזרים להן לצוף. כשכל החתיכות צפות מבשלים עוד 3-4 דקות כדי להיפתר מהטעם של הקמח הנא. מסננים ושוטפים במים קרים. השטיפה חשובה, אל תוותרו עליה, היא מורידה שכבה רירית שמצטברת על הבצקניות. שטיפה מהירה. זה הכל. נפתרים ממים עודפים, מעבירים לקערה, מערבבים פנימה קוביית חמאה קטנה כדי שלא ידבקו, ובשביל הטעם. מערבבים את הרוטב. מגישים.

 cooking

אוכלים נוקדלי שעשינו בעצמנו וחושבים על דברים שפשוט קורים בלי שתכננו ועל הכנעה של החרדות שלנו.

IMG_3470-20131025

20 תגובות על “Air / שירה אכילה: בצקניות נוקדלי הונגריות והפרויקט המוזיקלי MOAN.

  1. איילה הגיב:

    פטנט לנוקדילי- להפוך פומפיה גסה ולהעביר את הבצק דרכה לתוך המים

    • אפילו יש מכשיר מיוחד להכנת הנוקדלי על העקרון הזה, אבל אין לי לא את זה ולא את זה, אז הלכתי על הגרסה הכי פשוטה, אם כי פחות אחידה… תודה!

      • תמר הגיב:

        בזמנו קניתי את המכשיר בשוק מקומי בטרנסילבניה- חבל על המאמץ הכסף והמקום במטבח- מניסיון! בכל אופן בלוג מתוק ומקסים ועכשיו אני הולכת להכין נוקרלי- ככה קוראים לזה אצלנו ולהוסיף אותן למרק סלק שהכנתי אתמול כדי שהאיש יהיה שבע- עוד לא הכרתי גבר שיכול לשבוע ממרק ירקות ללא תוספת 🙂 יום טוב תמר מ Boise ID

      • רגע – את מנסה לטעון שנשים יכולות לשבוע ר-ק ממרק ירקות??

  2. אנונימי הגיב:

    האם יכול להיות שבסרטון ב0:22 ראיתי או שמא הזיתי את המילה air בתוך הבצק? נראה טעים להפליא.. ואיזה כישרונות משפחתיים.. מברוק..

  3. נטע הגיב:

    חייבת להקדים ולומר שאני מאוד אוהבת את הבלוג. מאוד. אבל חוץ מזה, זה המתכון הכי מוזר לנוקדלי שנתקלתי בו מימי- כל עניין החמאה ולגרד את הבצק מרגיש לי לא הונגרי בעליל. אצלנו (סרביה, רומניה, אוסטרוהונגריה): ביצה אחת, כף שמן, 3 כפות מים. מלח פלפל. טורפים יחד ואז מוסיפים קמח עד שמתקבלת בלילה כמו של פנקייק, לא דליל אבל די נוזלי בסך הכל- לא משהו שאפשר להחזיק ביד בכל אופן. אם יוצא נוזלי מדי, מוסיפים קמח. אם סמיך מדי (אז הם יוצאים קשים) מוסיפים קצת מים. את הבלילה מעבירים לתוך מרק רותח או מים עם מלח דרך מן מכין נוקדלי (שזה בעצם לוח מתכת עם חורים שמניעים מעליו את הבלילה לתוך המים) או עם כפית לתוך המרק ליצירת נוקדלים גדולים יותר.
    נוקדלים הם כמו עננים קטנים, לא כבדים ולא נעליים. מראש משלשים את הכמות ובולסים בהנאה. אם לא היית בניויורק הייתי מזמינה אותך לחווית נוקדלים מתקנת (; ועוד לא דיברנו על השילוב המופלא של נוקדלים מסולת בתוך מרק ירקות.

    ושוב, הבלוג שלך כיפי נורא. ובתאבון.

    • תודה על התגובה המושקעת ועל המתכון הנוסף. בהחלט יכול להיות שיש פה טייק אוף על ההונגריות. לא טענתי לאותנטיות, השורשים שלי בהחלט לא מגיעים משם. מובן שאין צורך בחוויה מתקנת, לא הייתי מפרסם מתכון שמצריך כזו… אך הייתי יותר משמח לנסות גרסה נוספת. באשר לכבדות, כל צלחת גדולה של בצקים שמתיישבת בבטן מפתחת אותה בעיני, יהיו ענניים ככל שיהיו. וממממ, נוקדלי סולת. נשמע נהדר.

  4. אירית הגיב:

    וואו על הקליפ…שלא לדבר על המילים !!!

    אצלנו ,הצ'כים, מכניסים את הבצק למים הרותחים בעזרת כפית (מתוך הקערה- ללא קרש) כאשר בין סקופ לסקופ מהבלילה, טובלים את הכפית במים …

  5. דפנה י. הגיב:

    אני חושבת שאפשר להציג את סרטון הנוקדלי במוזיאון תל אביב בתור מיצג וידאו קונספטואלי. צריך רק להחליט מה הקונספט 🙂

  6. lensandfood הגיב:

    החרדה המטבחית שלי היא קובות… יש לי מיליון מתכונים ומעולם לא העזתי לנסות… טיפשי. לא ?
    השיר מקסים והביצוע יפהפה…
    ועשית לי חשק לנוקדיליות (מעולם לא טעמתי).
    כמו תמיד, תודה 🙂 על פוסט נהדר !

  7. אנונימית הגיב:

    נהדר! האם אפשר לזלף את הבצק?
    תודה מראש(:

  8. ריבי הגיב:

    הייתי עושה פעם מרק אפונה עם קנודלי כאלה … טעים ונהדר. אבל בעצם אני כותבת כי למצוא את עצמי ברשימת ההשראה שלך העלה דמעות לעיניי. תודה.

  9. pitzpootzim הגיב:

    איזה פוסט מהמם. אני מת על התמונה של ספירלת הפלפלים + התמונה שה"עוקץ" [?] שלהן עקור, ועומד כבמסדר.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s