השאר פעם לבד / נתן יונתן – "קוסקוס" מכרובית ברוטב חמוץ עם לבבות ארטישוק

Cauliflower Coucous (40 of 42)-20131208

 
 
Fullscreen capture 08122013 160954.bmp

אני עובד מחוץ לעיר ניו יורק. כמו הרבה דברים בחיים שלי, גם הקומיוט הפוך מרוב האנשים שמסביב – אלה נכנסים לניו יורק בנחישות בבוקר ונוהרים ממנה בנהרות אדם מגראנד סנטרל בערב. רש אוואר מקבלת משמעות שונה ומילולית במסוף הרכבות הענק בעל התקרה משובצת הכוכבים, בשעות העמוסות. מחול של אנשים, כאוטי אך מתוזמן לעילא, פוסעים בזריזות, ממהרים לרכבת שתיקח אותם ליום של עבודה או חזרה הבייתה. יש סדר, יש חוקים ברורים אך לא מדוברים – מי הולך מימין ומי משמאל, איפה מותר לעמוד ואיפה אסור, באיזה קצב צריך ללכת. מי שהולך לאט מידי מקבל מבטי שטנה, מי שמנסה לעקוף יצטרך להפגין אומץ לב. חצי מליון אנשים שעוברים פה בכל יום, חצי מליון סיפורים, משפחות, עולמות, הצלחות ואכזבות שמתחככים אחד בשניה יום יום, רוקדים ביחד לשנייה וממשיכים הלאה. כולם עסוקים, כולם חשובים, כולם מרגישים שהעולם סובב סביבם. אני הולך נגד הזרם, משתתף בכוריאוגרפיה ה(בין)עירונית ולפעמים עוצר בצד, למרות הרצון העז לחזור כבר הבייתה, כדי להביט באנושות שזורמת לי פה ממש מתחת לאף ולחוש אותה לרגע. אני אוהב להמציא סיפורים על מי בא מאיפה ולאן היא הולכת. אני אוהב לדמיין את המשפחות שלהם, העבודות שלהן, את ההצלחות והטרגדיות. ואז להמשיך ללכת ולא לראות אותם יותר בחיים, או אולי למחרת.

First photo right

לוקח לי בערך שעה להגיע בכל בוקר לעבודה ושעה לחזור. כשקיבלתי את הצעת העבודה דאגתי שהנסיעות יהיו מעיקות מידי. בפועל, גיליתי שהנסיעה הכפויה ברכבת כל יום היא מתנה לא קטנה – היא מכריחה אותי לבהות. בזמן שהרכבת נוסעת צמוד לנהר אני נשאר קצת לבד, מביט מהחלון וחולם בהקיץ. מדמיין את הפוסט הבא בבלוג, חושב על סוף השבוע, מתכנן את יום העבודה שלי, שולח מחשבות ומיילים לאהובים ואהובות ברחבי התבל… יש לי תמיד עיתון בתיק (ואני מאוד אוהב להוציא את הניו יורקר שלי ולהיראות סופר אינטיליגנטי כשהוא בידי) אבל לרוב אני פשוט בוהה – נותן למחשבות לרוץ בעצמן בלי לשלוט בהן יותר מידי, חווה בבוקר את הקפאין מעלה לי את הדופק ואת מצב הרוח, מאפשר בערב לתנועה הרגועה של הרכבת לטלטל החוצה את תלאות היום. וכשאני יורד מהרכבת ומגיע לקליניקה אני מוכן ליום עבודה. וכשאני יורד מהרכבת ומגיע חזרה הבייתה, כבר עיבדתי את היום ואני מוכן לשגרת הערב שלי. חשוב לו לבן אדם, שיהיה לו זמן בהייה והרהור (ותודה לטל שהזכירה לי את זה השבוע!).

 Cauliflower Coucous (8 of 42)-20131208

המנה הזו נולדה מבהייה ממושכת. קוסקוס כרובית קורץ לי כבר חודשים. אני מאוד אוהב כרובית וקסם לי לגרד אותה עד דק. יש לזה מלא יתרונות – הטקסטורה כיפית מאוד, זה לוקח שניות והטיגון במעט שמן ומהיר ביותר. מי שמנוסה בטיגון כרובית יודע כמה שמן היא שותה וכמה זמן לוקח לה להיטגן, אז מדובר ממש בפלא. 4-5 דקות וכפית שמן ומקבלים כרובית מטוגנת לעילא.

Cauliflower Coucous (2 of 42)-20131208

מאוד התלבטתי איזה רוטב לייצר בשבילה. תמיד אפשר ללכת על וריאציה של עגבניות ו… אבל זה לא ממש מעניין. במהלך הבהיות שלי במשך כמה ימים הרוטב הזה הרכיב את עצמו. יש לו טעם חזק ודומיננטי של חמוץ שמכסה בקבלה את לבבות הארטישוק. אני מאוד אוהב. אבל אם זה לא מתאים לכם אתם יכולים לגוון עם רטבים אחרים, הכרובית תקלוט אותם בשמחה. ואם אתם לא בעניין של לשכנע את עצמכם שזה קוסקוס, פשוט תכינו את אותו הדבר ותערבבו פנימה טחינה ולימון. יהיה לכם סלט כרובית בטחינה הכי מהיר וטעים שאתם יכולים לדמיין.

 חומרים לכ-3 מנות יפות.

 
כרובית בינונית אחת
כ-3 כפות שמן
מעט מלח ומעט אבקת שום

 Cauliflower Coucous (1 of 1)-2-20131208

לרוטב:
 
בצל בינוני
מיץ מלימון וחצי
4-5 שיני שום
כפית צלפים
כוס יין לבן
חצי כוס מים או ציר מרק
מלחפלפל
כפית קורנפלור
כחצי צרור שמיר
כ-250 גרם לבבות ארטישוק קפואים

את הקוסקוס מיצרים על ידי טחינה של הכרובית. לי אין מעבד מזון ולכן השתמשתי בפומפיה (איזו מילה נהדרת – פומפיה!). מי שברשותו מעבד מזון יטחן אותה בפולסים, לא עד אבקה, עד מרקם קוסקוס. מי שמשתמש בפומפיה יפריד את הכרובית לפרחים גדולים יניח את הפומפיה בתוך קערה ויגרד את הפרחים על החורים הגודלים ביותר. כשמגיעים לחלק העצי עוברים לגירוד על חורים קטנים. זהו. הקוסקוס מוכן לטיגון.

grinding

מחממים מחבת טפלון [! (אחרת הכרובית תידבק ותשתה הרבה יותר שמן)] מוסיפים כפית שמן כשהמחבת חמה, ושליש מהכרובית. נותנים לה להתחיל להשחים ואז מערבבים. זה לוקח 4-5 דקות תוך כדי ערבוב עד שהיא כולה שחומה ומוכנה, מוסיפים מעט מלח, היא מתמלחת מאוד בקלות, ומעט אבק שום. לא חובה, אבל נחמד. מעבירים לקערה וחוזרים על הפעולה עד שכל הכרובית מטוגנת.

 Cauliflower stages

לרוטב:

קוצצים דק בצל , את הצלפים לחתיכות קטנות ואת השום לפרוסות. מטגנים את הבצל ביחד עם הצלפים עד להזהבה קלה ומוסיפים את השום. מוסיפים כוס יין לבן, חצי כוס מים או ציר, מלח ופלפל, את מיץ הלימון ואת השמיר הקצוץ ומביאים לרתיחה. נותנים לזה להתבשל 3-4 דקות. את כפית הקורנפלור מערבבים בקערית עם כמה כפות מים קרים, מוסיפים את הקורנפלור לרוטב ומערבבים נמרצות. הוא יסמיך. קסם. מוסיפים לבבות ארטישוק (אפשר כשהם עדיין קפואים) ומבשלים כ-10-15 דקות על אש קטנה עד שהם מפשירים וחמים. מוכן.

 Sauce making

מרכיבים את הצלחות ומגישים מיד.

 Cauliflower Coucous (36 of 42)-20131208

אוכלים קוסקוס כרובית ליד החלון, בוהים ונותנים למחשבות פשוט לרוץ.

נב – אני מגיע לבקר בארץ בעוד שבוע ומלא התרגשות לפגוש אהובים ואהובות, וגם לקראת שיתופי פעולה שמתרקמים להם כבר הרבה זמן במרחב הוירטואלי ובקרוב גם בעולם האמיתי. יש!

37 תגובות על “השאר פעם לבד / נתן יונתן – "קוסקוס" מכרובית ברוטב חמוץ עם לבבות ארטישוק

  1. טליה הגיב:

    נפלא נפלא נפלא.
    המתכונים
    המחשבות
    הבלוג.

    תודה רבה,
    טליה

  2. שרה הגיב:

    קוסקוס כרובית! אתה פשוט גאון! קראתי הבוקר, ואז, כשעברתי בסופר נשלחה ידי לעבר הכרוביות, אבל אז ראיתי שהקטנטנות האלה עולות $5 כל אחת. נו, נחכה עד שהשתילים בגינה שלי יניבו כרוביות. ככה זה מתכונים מההמיספירה הצפונית. תמיד צריך לחכות שיבשילו… 🙂

    • 5 דולר לכרובית זה באמת מלא!
      וכולי קנאה שיש לך גינה שמניבה כאלה דברים נפלאים.
      ועכשיו, אני לא ארגיש רגשות אשם אם אכתוב על מתכונים של ירקות ופירות מחוץ לעונה – כי אני יודע שיש קוראים שאצלם זה בעונה. גאוני!

  3. עופרי הגיב:

    נראה נפלא!! רק בלי השמיר בשבילי 🙂

  4. יעל הגיב:

    נהדר לגמרי, תודה וברוך הבא! יעל

  5. אילנית הגיב:

    מצחיק. עשיתי בדיוק הפסקה מבהייה מבעד חלון הרכבת רק כדי להתעמק בבהיה מחדש.

  6. toronto4me הגיב:

    איזה יופי של פוסט, גם אני בהחלט אוהבת את נסיעות ברכבת לבהיה וסטאפ של היום, לצערי אני בכיוון התנועה ולא הפוך. והמתכון טעים טעים טעים.
    אפשר גם לצטט את יונתן : אני יושב על שפת הרחוב ומתבונן באנשים
    הם אינם יודעים שאני מתבונן בהם
    האם כך מתבונן בנו האל, מבלי…..

    • יש יתרונות גם ללהיות בכיוון התנועה 🙂

      השיר הזה זכור לי משיעור שירה באוניברסיטה ותמיד טיפה קשה לי כשיונתן משווה את מבטו למבט האל… לא כי אני אדם דתי, אבל פשוט מרגיש טיפה זחוח

  7. אירית הגיב:

    אוח…אוח… איזה תענוג…

    זה מתחיל בשמחה שאני חשה כשאני רואה במייל שיש רשומה חדשה ואני יודעת שצפויה לי קריאה כיפית נוספת.
    שם המנה החדשה נראה מעניין ומגרה וזה כבר טוב…
    פותחת את הרשומה ונהנית בפעם המי יודע כמה מהשם החכם והמתוחכם, גוללת בסקרנות לראות איזה שיר מצפה לי הפעם ולא מתאכזבת…. מתחילה לקרוא ואוהבת, כמו תמיד, את הכתיבה החכמה והאינטליגנטית ואפילו מקנאה קצת בכישרון הנפלא הזה שלך…
    ואז אני מגיעה לאנסמבל החמוד ,בצילום מלמעלה, של השמיר והצלפים והפעם אני צוחקת בקול ובשמחה ונזכרת במצגות מרשומות קודמות שתמיד משאירות אותי פעורת פה לנוכח הסבלנות והיופי. ליטל דיד איי נואו שתכף אגיע לתמונה בצידוד – חיות-שמיר קטנות וחבריהן הצלפים קופצות אליי מהמסך… ג'וי !!!!
    והמתכון – כן, המתכון…עוד לא הכנתי וכבר ברור לי שיכנס לרפרטואר …
    בקיצור, מה שרציתי לומר זה תודה. תודה על התענוג – בכל פעם מחדש.

  8. Dan הגיב:

    מקסים. כמו תמיד. קנית אותי עם הצילום של השמיר והצלפים. בכלל – כל הצילומים שלך שירה.

  9. דפנה י. הגיב:

    השיר של נתן יונתן מתחבר לי מאוד עכשיו, כי אני מחוסרת קול. פתאום אני שמה לב כמה שקט פה והנגזרת של זה – כמה אני מדברת לעצמי אפילו כשאני לבדי. ועוד אני חושבת בעקבות כל זה שאני לבדי לא מעט. בימים הארוכים בהם אני לא עובדת ואלון באוניברסיטה עד מאוחר. זה מעניין, במיוחד כי האילמות היא בכפייה ולא מבחירה.

    אני מאוד אוהבת את הקומיוט שלי. אני נוהגת כארבעים דקות לכל כיוון. בהתחלה גם אני חששתי ואמרתי לעצמי – אם היינו בישראל אין מצב שלא הייתי צריכה לנסוע לעבודה, כי אין סיכוי שהיינו גרים בעיר. ככה ניחמתי את עצמי, לפני שגיליתי כמה אני אוהבת לנהוג כל יום, להוריד הילוך מנטאלי ולהיות עם עצמי ועם המוזיקה שלי, למשך ארבעים דקות כפול שתיים, שלוש פעמים בשבוע.

    כרובית היא אחד הירקות האהובים עליי ביותר. בכלל, מצליבים – כרוב וקולורבי גם. המון זמן לא אכלתי כרובית. אני מודה שאני מוכנה לשלם עליה אפילו 5 דולר, אפילו 10. לאחת. ככה. מוכנה לבשל את ה"קוסקוס" הזה שלך ולעצור בשלב טיגון הכרובית. לאכול ככה, מה אכפת לי 🙂

    תודה על פוסטים מעוררי מחשבה ותיאבון!

  10. יואב הגיב:

    הייתי בניו-יורק כשהייתי בן 8, לא מאז, וספק אם אחזור. לפעמים אני מדמיין שהתחלפנו, אולי הוחלפנו בעצם. את המחשבות שחשבת אחשוב בעתיד ואת אלו שחשבתי חשבת או תחשוב.
    כרובית היא כמו קוסקוס לפעמים וזה ששם הוא לפעמים זה ששר.

  11. עלמה הגיב:

    פוסט מקסים. גם אני מאוד מבינה את הרצון להיות מידי פעם בנסיעה, וקצת לבלות זמן איכות עם עצמי. לצערי זה משהו שבקושי קורה כבר. אולי אני צריכה להתחיל למצוא סיבות לנסיעות קבועות וארוכות 🙂

  12. הילה הגיב:

    מ ק ס י ם

  13. naamapg הגיב:

    איזו תגלית משמחת ומרגשת! הגעת לי בדיוק בזמן 🙂 אני מבלה את ימי בין ביסים, בצק אלים, עלמה ואז מה את עושה… שמעשירות את עולמי ומטבחי בניחוחות ומטעמים שלא ידעתי שאני יכולה בכלל להפיק, ונראה לי שהבלוג שלך הולך לתפוס מקום של כבוד בחברה הטובה שכבר אספתי לי.
    כצרכנית כבדה של זמן בהייה, אהבתי מאד את הדברים שכתבת. הכרובית תנוסה בקרוב, וכמה טוב לחזור לקרוא קצת שירה. תודה!

  14. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    Your photos are amazing

  15. רוני הגיב:

    ניסיתי את המתכון הזה לפני כמה ימים (עם שינויים קלים מאד ברוטב) ויצא מעולה!
    הרעיון לגרר את הכרובית הוא מקורי שלך? כי בעיני זו גאונות צרופה!
    המרקם והטעם של הכרובית ככה הוא פנטסטי. קצת חששתי בהתחלה שהיא תידבק או תישרף, אבל זה פשוט וקל, ואם לחזור על עצמי- גאוני.
    יש לך אגב רעיונות לעוד רטבים שיכולים ללכת עם הכרובית? אשמח מאד לנסות אותה עם עוד דברים.

    • רוני, איזה כיף לשמוע שיצא לך טוב! רעיון גירור הכרובית הוא לא שלי. אכלתי סלט של כרובית מגוררת באירוע וקראתי על כרובית מגוררת שאידו אותה. אני לא אהבתי אף אחת מהגרסאות הנ"ל אז הלכתי על טיגון.

      בעקבות התגובה שלך הכנתי שוב אתמול, הפעם עם רוטב של קארי שהכנתי מחלב קוקוס, פלפל ירוק וכל התבלינים שמצאתי במזווה. זה יצא ממש ממש טעים! אני חושב שגם רטבי עגבניות יעבדו פה טוב.

  16. הדס הגיב:

    טוב, יצא מעולה ברמות. הכנתי קארי ירוק של אפונה וקישואים בחלב קוקוס כרוטב והכל נטרף בהנאה.
    מבחינתי זה "ה"גילוי הקולינרי של השנים האחרונות. הולכת להפיץ ולפרגן!

  17. […] מאז שיש לי עבודה גם יש לי שגרת בוקר קבועה. מתעורר ב-6:44, מיד שם את המקינטה לקפה ומכין 2-3 ביצים. מקשקש אותן, הופך ומכבה את האש. כך הן תשארנה חמות בזמן שאני מתארגן ומתלבש. אני חוזר כעבור 8 דקות מחופש לעבודה. חצי אבוקדו, כמה פרוסות מוצרלה או מאפין כורכום, חלב בקפה ומתיישב להתעדכן במה שקרה בשעות שהנשמה שלי התפזרה לה בעולם. יוצא מהבית ב-7:18 אחרת לא אספיק לסאבווי שישנע אותי לרכבת המדויקת שתעזוב ב-7:39 ותיקח אותי לעבודה. משהתיישבתי ליד החלון בצד שמאל של הרכבת, כך יהיה לי הנוף של ההדסון, אני יכול לנשום לרגע, יש לי 33 דקות של זמן בהייה (ומחשבות על קוסקוס כרובית). […]

  18. afishler הגיב:

    התעמקתי מעט בנושא ולמרות שניתקלתי ב"אורים ותומים" אחת שקבעה שתחתיות ולבבות ארטישוק זה אותו דבר אני רואה בבירור מהתמונות שלך שזה לא. ויחד עם זאת, בקפואים בסופר יש בלי בעייה תחתיות, אבל לבבות לא מצאתי וחייב לציין שאני לא בטוח שניתקלתי כאן.
    בכל מקרה זה על האש ונראה מצויין. גם עם תחתיות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s