הרדופים ליד החוף / נתן יונתן – יומן מסע מצולם ביוון ובסופו תזכורת לסלט הלאומי

Fullscreen capture 682015 112811 PM.bmp

מתוך שירים בכסות החשכה / נתן יונתן, ע"מ 72, הוצאת ידיעות אחרונות

אבא, אמא, ילדים די גדולים. סירה די קטנה.

קליפת אגוז נעה על פני המים. מתנדנדת ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה. המקרר עמוק וחלקו מופעל על קרח. בכיור מוזרמים מי ים. התנור על צירים כך שיישאר מאוזן גם כשהסירה לא. המים כחולים כמו שרק יוון יודעת. האיים קטנים, המפרצים ציוריים ואנחנו עוגנים איפה שרוצים. חופש מוחלט לשוט – לאן שתיקח אותנו הרוח.

Sunsets2

אפשר ביחד ואפשר גם בנפרד, אפשר בשמש ואפשר גם בצל. מותר לישון כל היום, או לעזור עם החבלים, הקשרים, החכות (כי מחכים לדג?) והבישולים. ההפלגה מהנה. אבל יותר כיף כשזורקים עוגן, מדליקים אריק איינשטיין על הסיפון וקופצים למים הכחולים-כחולים שאפשר לראות את קרקעיתם לעומק מטרים רבים. רגעי הלחץ היחידים הם כשצריך להחנות את הסירה, חניה לאחור עם סירה הרבה יותר קשה מאשר עם אוטו.

White Greece

וכפרס על החנייה המוצלחת (יותר או פחות) ופיצוי על רגעי הלחץ קופצים למים הכחולים. ושוב אוכל ושתייה. במפרץ הקטן מוצאים את הטברנה הכי חמודה מבין השתיים ומזמינים לאט לאט את כל התפריט: סרדינים מטוגנים, קלמרי, סלט יווני ועוד אחד, קבב, צ'יפס, מה טרי? אפשר לראות את הדג? ניקח גם עלי גפן ממולאים וצזיקי. שניים. ולהוריד את הכל עם אוזו או לכאלה שלא מצליחים לאהוב עדיין אניס, המאותגרים, גם וויסקי יש בשפע, אבל הוא ילווה במנה קטנה של לעג.

סלט יווני, מסתבר, זו לא המצאה. הם באמת אוכלים אותו בכל מקום. כמה שהוא פשוט ככה הוא טעים. ואנחנו מתוך נאמנות למקום בכל בוקר חותכים עגבניות, מלפפונים, פלפל ירוק ובצל סגול, מניחים מעל חתיכת גבינה מלוחה ענקית ומזלפים שמן זית מקומי. ולידו חביתה ומאפה טרי. מישהו התעורר לראות את הזריחה שמבשרת גם שהלחם כבר אפוי במאפיה האחת שיש בכפר שבפאתיו המימיים ישנו הלילה. ופעם אחת גם שקשקנו שקשוקת חורטה שהם עלים מקומיים בין תרד למנגולד לרוקולה והטעם שלה עדיין מהדהד בירכתי הלשון שלי.

Bread

untitled (1 of 1)

והירקנית בפסגת ההר שקנינו ממנה כל פרי, ירק וזית כבוש מקומי שהציעה. בחביבותה היוונית הסיעה את סלינו במורד התלול של ההר עד לסירה אחרי שאכלנו ארוחת ערב במסעדה של אחותה. יש לה שלוש אחיות כולן נולדו בכפר הלבן והציורי שבפסגתו טירה נטושה עם השקיעה היפה בעולם. כולן עדיין גרות כאן, כל אחת עם משפחתה. לאחת חנות ירקות, השנייה פתחה מסעדה, לשלישית מכולת. הצעירה התחתנה עם עשיר הכפר, היא לעבוד, כבר לא צריכה. ובמסעדה של אחותה אחד מכל דבר. מה טרי? מה מקומי? הקלמרי נתפס בחופי האי, ניקח שניים. הכבש נשחט מעבר לכביש. עלי הגפן ממולאים במקום, מה זאתומרת אדוני, אז איפה? וסלט יווני. ברור.

Greece in white

Fisherman

וכשלא אוכלים שותים כדי לפתח תאבון. קמפרי תפוזים, וויסקי וג'ינג'ר אייל. התאהבתי פתאום בג'ין וטוניק, אבל רק אם יש בפנים מלא מלפפון. אוזו שמחוויר כשמוסיפים לו מים. רום עם ליים ונענע וקצת מיץ אננס טרי. ובירה, אוי כמה בירה. פחית שתייה קרה על סירה בשמש קופחת זה עונג שקשה לתאר.

Cocktails

ארון נשנושים עם כל שוקולד שטריידר ג'וז המציא מסתתרו למטה, למרות שכולנו "בדיאטה" בסוף השבוע לא נשאר שם כלום אבל אני עד שהיו, כי סחבתי במזוודה שלי: קרמל רך מצופה בשוקולד מריר, קרמל קשה מצופה בשוקולד ופסטוקים, פולי קפה מצופים שוקולד, שקדים מצופים קוקוס ו…שוקולד. לדר בננות. ואפרסמונים, משמשים ומנגו מיובשים. עוגיות הריבה של אמא שלי בקופסת ענק. וכיף להכין קפה במקינטה שהבאנו ולהשקיע, כי חופש, בהקצפה ידנית של החלב.

וערב אחד ישבנו כולנו מסביב לשולחן בחוץ והכנו פסטה. משפחה שלמה מגלגלת מקרונים שמנמנים לאור השמש השוקעת ואח אחד, שף אמיתי, שעומל בבטן הסירה על ציר פירות ים משרימפ, סרטנים כחולים וקלמרי שהרגע נימשו מהים. בקרוב תורתח הפסטה ותתמסר לציר. לא יעבור זמן רב עד שגם אנחנו נתמסר, איש איש לתאו הקטן ולנדנודי הסירה המרגיעים.

ווש ווש שוויש שוויש ששששששששששששששש

noodles2

מלח, רוח, מים, שמש  – – – ים, יבשה, ים – – –

סלט יווני. בטח שאתם מכירים אותו. מי לא? אבל אני יודע שעכשיו בא לכם ממש. הנה ככה תכינו כמו היוונים:

מצרכים

  • 2 עגבניות אדומות מוצקות ובשלות
  • 2 מלפפונים מוצקים וקטני מידות (שלא יהיה מימיים)
  • פלפל ירוק אחד
  • רבע/חצי בצל סגול
  • קובייה גדולה של גבינה מלוחה
  • כמה קמצוצים של אורגנו
  • מספר זיתים שאוהבים
  • 4-5 כפות שמן זית איכותי
  • חצי לימון
  • מלח פלפל

חותכחים לחתיכות גסות את הירקות. זה לא סלט קטן קטן. עגבניות לרבעים ואז כל רבע לחצי לרוחבו. את המלפפונים לעיגולים שמנשמנים. את הפלפל לעיגולים ואז לחצאי עיגולים וכך גם את הבצל הסגול. מניחים בקערה קטנה. מושיבים את הזיתים עם החרצנים מסביב. מעל לערימת הירקות מניחים חתיכה מלבנית גדולה של גבינה מלוחה. כן, אחת גדולה. לא מפוררים אותה. מזלפים שמן זית, סוחטים חצי לימון, זורים אורגנו ומלחפלפל. מהנדסים מזלג כך שתמיד יהיו לפחות שני מרכיבים עליו ועדיף גם גבינה.

Greece (1 of 1)

– – – ים, יבשה, ים – – –

15 תגובות על “הרדופים ליד החוף / נתן יונתן – יומן מסע מצולם ביוון ובסופו תזכורת לסלט הלאומי

  1. ימה הגיב:

    אמא'לה!!! אני מתעלפת מלקנא.. וזה פותח את הדמיון והטוב שבחיים.
    אולי יום אחד נסע כל ילדי המשפחה למסע כזה של קצת זמן והרבה איכות🙆
    תודה על השיתוף

  2. MohelTravel הגיב:

    מקסים!
    קח יותר חופש, כיף לקרוא אותך מספר גם על מקומות שהם לא ניו יורק 🙂
    אתה יכול לחלוק גם כמה פרטים יבשים על השימוש בסירה וכו'? היה צוות?

  3. זיביש הגיב:

    איך להרוג בני אנוש באמצעות בלוג
    (הכותרת האמיתית של הפוסט)

  4. מאיה הגיב:

    יש ביוון וביוונים משהו קסום… שתמיד מפתה אותי לעוד… נקרא ונראה שגם אותך 🙂
    פוסט מופלא אפילו לשונאי טלטולי סירות כמוני….

  5. עלמה הגיב:

    מופתעת לגלות שאתה מהירושלמים ש*כן* יודעים לשחות! (אני כמובן לא יודעת לשחות. חשבתי שכולם ככה. בגלל זה נלחצתי מהמחשבה על סירה בים). אבל נהניתי מאוד מהפוסט ומהמחשבות והתמונות שנפלא ללגום מולן קפה צהריים.

  6. יערית הגיב:

    כמה יופי, שקט ואסקפיזם בפוסט אחד.
    מקסים מקסים מקסים.
    כבר כמה זמן שמתגעגעת ליוון למרות שמעולם לא הייתי בה, ועכשיו הגעגוע רק גבר.

  7. ריבי הגיב:

    יוון היא מקום משובח מכל כך הרבה בחינות ונראה לי שקלטת את כולן! אוף איך אני מתגעגעת עכשיו.

  8. נדיה הגיב:

    הרסת, קרעת, ריגשת, שיגעת – איזה פוסט, ממש שירת הים!
    שני דברים:
    1. אין דבר כזה תמונות רעות ביוון
    2. איך הצלחת לא לחסל את כל הטריידר ג'וז כבר ביום שקנית?

  9. כמה קל ונעים לצאת איתך לטיולים דרך המילים-
    יש לך כישרון שכזה של לסחוף איתך בקלות לדימיונות רחוקים…
    תודה על הניחוח היווני שהשארת אצלי 🙂

  10. talia avrech הגיב:

    חופש מתלבש עליך בול.

  11. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    האם תוכל לספר את שמו של האי הקסום הזה

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    איפה ביוון??

  13. שני ברנע מרוז הגיב:

    לסבוס?

  14. כל כך כיף לטעום, להריח וממש להיות שם איתך.
    אתה כותב נפלא.
    הסלט…ינוסה הערב.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s