איזה כיף שהגיע בלוג דיי, כי יש לי מלא על מה ולמי לפרגן. חשבתי שאני מנסה לפרגן גם ככה במהלך השנה, אבל בעצם עכשיו כשאני כותב את השורות האלה, אני שם לב שאני לא עושה את זה מספיק. אז נואוט טו מייסלף, פרגן יותר.
אני זוכר היטב כמה התרגשתי כשכתבו על "שירה אכילה" בבלוג דיים בעבר, כשרק התחלתי, ועדיין כל פעם שמישהו מפרסם תמונה, כותב פוסט, מציין או מגיב ל"שירה אכילה" זה עושה אותי שמח. מאוד שמח! כי אני כותב ומצלם בשביל הכיף שלי קודם כל, אבל גם כדי לתקשר עם העולם ועם אנשים חדשים וותיקים, והבלוג כבר זימן לי כל מיני מפגשים מרגשים שלא ציפיתי להם ופתח בפני עולם של חברויות והתקשרויות חדשות. טוב די. יאללה, מתחיל לפרגן!
אז קודם כל הכי הכי אני רוצה לפרגן לאפרת אז מה את עושה כל היום ולנטלי עוגיו.נט שהוציאו את "הספר המתוק" ממש לא מזמן (וכבר מודפס במהדורה שנייה!).
אני לא אספן ספרי בישול גדול, יש לי רק מעטים, אבל זה הרבה יותר מספר בישול. שתי הבחורות האלה קורצו מהחומרים הנכונים (סוכר, קמח והמממממממון חמאה) וביחד הוציאו יצירת מופת (אני אמנם משוחד, אבל ברור לי שגם אם לא הייתי מכיר אותן הייתי מתרשם מהספר מאוד). טוב, עם תמונות מדויוקת של אפרת ומתכונים מעולים של נטלי, אי אפשר לטעות…
לספר הזה יש מקום של כבוד אצלי ליד המיטה ואני מדפדף בו לעיתים קרובות. מגניב אותי שהן חברות שלי, מרגיש קרוב לאבק הכוכבים! מגניב אותי יותר שהן שתי בחורות יזמוֹת עם אמביציה מעוררת התפעלות שמצליחות בכל דבר שהן מחליטות להצליח בו. אפשר (כדאי!) לקנות כאן. והיום מתכון לבלונדיז שוקולד לבן ופטל מתוך הספר, שנאכלו עוד לפני שהתקררו. את המתכון תמצאו בסוף הפוסט, אחרי כל שאר ההמלצות והפרגונים.
אם כבר בספרים עסקינן – הילה ביסים הוציאה ספר בישול לילדים, ביסים קטנים! נוגה חגגה 4 (!) לפני שבוע וזו הייתה מתנתי אליה. מחר יש לנו דייט בישול ביחד. היא תבחר את המתכונים, נלך לקניות בשוק ונחזור אלי לבשל. צפוי יום קסום! הספר מלא ברעיונות מגניבים לבישול עם ילדים. המתכונים של הילה הם משהו אחר, ומי שמכיר את הבלוג שלה (כולכם… ברור… ואם לא – אז מוטב מאוחר…) יודע שכל מה שהיא מפרסמת יוצא טעים טעים ומדויק. כשאין לי רעיון לארוחת ערב ביסים תמיד מצילה אותי. את ביסים קטנים אפשר (רצוי!) לקנות כאן.
ועכשיו במסגרת מסורת בלוג דיי, חמישה בלוגים שאני חוזר אליהם שוב ושוב ונאבד בתוכם וכדאי גם לכם להכיר:
1. טל סיוון ציפורין מ Chocolate Salt נכנסה לעולם הבלוגים כסערה ובשנייה שפתחה את הבלוג זה נראה כאילו כבר יש לה אותו שנים. לבחורה יש עין כמו לאף אחד אחר והתמונות שלה מהפנטות וקסומות. צבעים, חדות, קומפוזיציה, הנשימה נעתקת. באמת. אסטתיקה צריך להיות שמה הרביעי (למרות שזה כבר יהיה ממש ארוך על תיבת הדואר). אפשר רק לקנא ולהיבלע ביופי ובמתכונים הנהדרים. איזה. בלוג. נפלא.
2. מתן שופן כותב בלוג מגניב ביותר, טוניס שולחן, בו הוא מבשל ומצלם מתכונים מהמטבח של המשפחה + וריאציות שלו עליהם. תמצאו אצלו מתכונים מפורטים שכוללים הרבה בשר ופסטה ביתית, מלל מעניין ותמונות שהולכות ומשתפרות מפוסט לפוסט. עוד לא בישלתי ממנו, אבל יש לי רשימה של מתכונים חורפיים שמחכים שקצת יתקרר בחוץ. כיף מאוד לבקר אצל מתן !!
3. חוג הקוטב הצפוני הוא בלוג ממש כלבבי. פנינה כזאת שיש בה קצת מהכל. אידית גם כותבת באופן יפה ורגיש + הומור, גם מצלמת תמונות נהדרות, גם מבינה בשירה ובשירים וגם המתכונים שלה תמיד מעניינים ומגרים. מה עוד אפשר לבקש? אה, משב רוח מהצפון הרחוק! אידית מבקשת שלא נתרגש יתר על המידה מזה שהיא גרה בצפון כי זה קר ולא קסום כמו שנדמה לנו, אני מתעלם מהבקשה הזו ומדמיין את חייה הפסטורליים בינות הגבעות המוריקות והטלאים הפועים, שותה תה צמחים אורגני ומגדלת עגבניות בצבעים לוהטים בגודל של פומלות. פנטזיות בצד, בלוג נפלא ואהוב עלי מאוד. כל החלקים שבו חוברים לכדי קסם צרוף. עולם שלם, וככה זה הכי כיף. כן ירבו.
4. גרגרן שלכת הוא בלוג חדש חדש של יותם שעבר עם בן הזוג שלו לבוסטון לצורכי לימודים. זה בלוג קצת אחר, הוא יומן מלא במחשבות, שירים, צילומים וחוויות של מגורים בעיר חדשה והחיים בכלל. אני אוהב את הבלוג של יותם כי הוא תמים ורגיש ומלא חן ומנסח חוויות של מעבר מאוד יפה, וגם כי הוא בלוג גאה אבל בלי רוח וצלצולים ואני מעריך כל מי שיוצא מהארון ככה בפרהסיה. חוצמזה שספריית השירה שלו כמעט זהה לחלוטין לשלי! הפוסטים ארוכים ומלאים במחשבות, הגיגים ומתכונים וכיף להיבלע אצלו. פגשתי את יותם ואורי כשהם ביקרו בניו יורק והם מקסימים! יש אצל הגרגרן המון הבטחה ממומשת וגם עוד לא ואני מצפה מאוד לראות לאן הוא יקח את הבלוג (ומחכה גם להיות מוזמן לארוחת ערב כי יש לי תחושה שהבחור י.ו.ד.ע לבשל. בוסטון-ניו יורק זה לא כזה רחוק. ג׳סט סיינג).
5. את מעין אלכסנדר הכרתי דרך הבלוגספירה. הבלוג שלה הוא לא בלוג אוכל, הוא בלוג של אקטיביזם חברתי עם טוויסט. מעין מתעניינת בהשפעת האינטרנט על שינוי חברתי. היא מעיין של ידע (לא יכולתי להתאפק…) בתחום והבלוג שלה מ-ל-א במידע מרתק וענייני. מזמן לא פרסמה פוסט (אולי ככה אדרבן אותה לפוסט חדש!), אך אני עוקב אחריה גם בפייסבוק ומעריך מאוד את פועלה. היא מלקטת מידע שימושי, מפרסמת הצעות עבודה שוות, משתפת כתבות מעניינות ונוטפת ממנה כל הזמן רוח של עשייה, שינוי ואקטיבזם, לא עניין של מה בכך. אני מעריך אנשים כאלה. שווה מאוד להכיר את הבלוג שלה.
הגעתם עד הנה בלי שדעתכם תוסח? כל הכבוד! אין לכם הפרעת קשב וריכוז, מגיע לכם מתכון לבלונדיז מעולים. השילוב של הפטל החמצמץ והשוקולד הלבן המתוק הוא שילוב מדויק והבלונדיז נטרפו. הביקורת היחידה שיש לי על המתכון (גם במתכונים נוספים שניסיתי מהספר) היא שהכמויות מאוד מדודות ויוצרות לא המון תוצר מוגמר. המתכון הזה הוא לתבנית של 20X20, שהיא תבנית די קטנה. בכיף אפשר להכפיל פה את הכמויות כדי לקבל תבנית בגודל רגיל. וכדאי גם להכפיל כמויות כי זה באמת מתכון מעולה.
תצטרכו:
- 100 גרם חמאה מומסת
- 120 גרם (1/2 כוס) סוכר חום דמררה
- 70 גרם (1/3 כוס) סוכר לבן
- 2 ביצים
- 1 כפית תמצית וניל
- 2 כפיות רום (לא מתמצית)
- 140 גרם (1 כוס) קמח
- 100 גרם שוקולד לבן קצוץ גס
- 100 גרם (1 כוס) פטל קפוא או טרי
ממיסים חמאה וטורפים עם הסוכר. מוסיפים ביצים, וניל, מלח ורום וטורפים עד לכדי אחידות. מוסיפים קמח ושוקולד לבן וממשיכים לערבב עד הטמעות ודי. מעבירים את התערובת לתבנית (20X20), מיישרים ומוסיפים מעל פטל.
אופים בחום של 170 מעלות 20-25 דקות עד התייצבות והזהבה. מצננים ופורסים.
אוכלים בלונדיז, מציצים ימינה ושמאלה ומפרגנים לכל הכשרון שמסביב.
רוצים לראות את בלוג דיי 2013 ב"שירה אכילה" – הנה, לחצו כאן!
שירה אכילה 