נפילה אל המדרגה העליונה / (חב"ד) מתוך סיון הר-שפי – מאפינז כורכום טרי מלוחים-מתוקים

Turmeric Muffins (45 of 58)

Fullscreen capture 12272014 103956 AM.bmp

(ניגון חב"די, משורר לא ידוע, מופיע בספר השירה של סיון הר-שפי שמש שקהלת לא ידע, ע"מ 9, הוצאת הקיבוץ המאוחד)

בוקר. הגוף התעורר אבל המוח עוד לא ולשנייה קצרצרה, נעימה ומבלבלת אנחנו רק גוף ונשימה. הנשמה עוד לא חזרה משיטוטיה הליליים. שניות של קסם אלוהי, בלבול קוסמי. סדרים שהתהפכו. הגוף שלא רגיל לחופש הזה, קורא לנשמה לחזור מהרפתקאותיה שבחסות-החשכה, והיא נשאבת בצייטנות מהמיטה, מקירות החדר, מהבגדים שעל הרצפה, מהחלונות והעיר, והעולם והשמיים שם טיילה ויצרה חלומות, ונאספת בחזרה לתוכנו דרך החורים והנקבוביות. היא מתחברת שוב בפנים, פאזל בן אלפי חלקים, מרכיבה את עצמה ואת עצמנו מחדש, ולעולם פתאום שוב יש איזו משמעות שקשורה לאתמול ולהיום ולמחר שלנו. האנושות והאנושיות נוצקים חזרה לתוכנו.

Turmeric Muffins (16 of 58)

לפעמים כל חתיכות הפאזל של הנשמה מתיישבות אחת בתוך השנייה בדיוק, בהתאמה עם הגוף. לא צריך להפעיל כוח כדי להרכיב אותן ביחד והיום החדש מרגיש מזמין ומוכן לקראתנו. לפעמים חתיכה אחת מאחרת או אבדה, נתקעה בהרפתקאה או קצת התחספסה וכעת לא מתיישבת בדיוק. או שהנשמה קצת התקמטה בלילה – אולי התכווצה או התרחבה בשיטוטיה, השתנתה, ולא מצליחה להרכיב את עצמה כמו שצריך או לאכלס את הגוף שעוד לא התרגל למימדיה החדשים. השיער לא מסתדר, הפנים נפוחות, הגוף כבד והשרירים מורגשים. הנשמה יוצאת קצת מהקווים, מגיחה מהקצוות חשופה ורגישה וככה גם היום מתחיל. תחושות אי-ההלימה והחשיפה לא נעימות.

Turmeric Muffins (12 of 58)

רגעי הקימה משפיעים על כל היום שלי ואני אף פעם לא יודע לִצפות איך הם יראו. יש בקרים נהדרים של הלימה מושלמת. אבל בבקרים שבהם הנשמה לא מתיישבת בדיוק אני מתמלא באי-נחת, בתחושה של לחץ שאני מפספס משהו, לא מספיק. מי שעוקב אחר הבלוג כבר יודע שכשאני מזהה כאלה רגעים אני מנסה למצוא להם פתרונות. ניסיתי מדיטציה על הבוקר, אבל אני לא מצליח. ניסיתי פעילות גופנית, וכמה שאני נהנה ממנה בערב, כך היא גורמת לי סבל קיומי ורחמים עצמיים על הבוקר. ניסיתי לקום ולחשוב על מה שאני מודה עליו בעולם והרגשתי אמריקאי סכריני. ניסיתי גם להזיז את הפלא-פון ולא להציץ בו מיד וזה קצת עזר. אבל עוד לא מצאתי מתכון להתחלת היום באופן שירגיש חלק ונעים ויעורר נחת ולא לחץ בימי חוסר הלימה. פתאום אני מבין הנחת תפילין (אין סיכוי…) באופן אחר לגמרי. כל בוקר לחזור על טקס נשמע לי כמו אפשרות לנחת, לתיעול נכון של האנרגיות, להרגעת הנשמה והסדרתה אחרי לילה של שיטוטים בעולם שיכול להיות מחוספס. מה אתם עושים כדי לפתוח את היום באופן מיטבי? אולי חוכמת ההמונות תעזור לי במציאת פתרון?

Turmeric Muffins (1 of 1)-4

משהו קרה לגוף שלי אחרי גיל שלושים ושינה הפכה להיות פחות חשובה. עד סוף שנות ה-20 לחיי הדבר הראשון שהייתי חושב עליו בבוקר היה מתי יהיה לי זמן לשנ"צ. הגוף שלי רק רצה לישון כל הזמן. הייתי מארגן את היום כך שאוכל לחזור הבייתה בין עבודות או שיעורים ולנוח. היום אין לי את זה. אז הייתי ישן בסיטואנות ואשראי, היום אני ישן במזומן. גם נהייתי איש של בוקר. נהנה להתעורר מוקדם גם בימי חופש. הלוואי וזה היה 5 בבוקר. מאלה שבשבע כבר רצו 5 ק"מ, עשו כביסה וספונג'ה ועכשיו יושבים עם הקפה והעיתון לצפות בזריחה. האם זה הפתרון? בוקר ארוך יותר? אבל אז מה יהיה על אהובותיי משכבר הימים, שעותיו הקטנות – הרומנטיות, הנמתחות והיצירתיות של הלילה? איך אוכל להקריב אותן בשביל שעות הבוקר של המבוגרים – המעשיות, היעילות והמדודות?

Turmeric Muffins (1 of 1)

מאז שיש לי עבודה גם יש לי שגרת בוקר קבועה. מתעורר ב-6:44, מיד שם את המקינטה לקפה ומכין 2-3 ביצים. מקשקש אותן, הופך ומכבה את האש. כך הן תשארנה חמות בזמן שאני מתארגן ומתלבש. אני חוזר כעבור 8 דקות מחופש לעבודה. חצי אבוקדו, כמה פרוסות מוצרלה או מאפין כורכום, חלב בקפה ומתיישב להתעדכן במה שקרה בשעות שהנשמה שלי התפזרה לה בעולם. יוצא מהבית ב-7:18 אחרת לא אספיק לסאבווי שישנע אותי לרכבת המדויקת שתעזוב ב-7:39 ותיקח אותי לעבודה. משהתיישבתי ליד החלון בצד שמאל של הרכבת, כך יהיה לי הנוף של ההדסון, אני יכול לנשום לרגע, יש לי 33 דקות של זמן בהייה (ומחשבות על קוסקוס כרובית).

Turmeric Muffins (10 of 58)

כל בוקר אני אוכל אותו הדבר. כבר שנתיים. גיליתי שאם אני מוריד את הלחם בארוחה ומעלה את החלבון אני מרגיש שבע יותר במהלך היום והרבה יותר טוב באופן כללי (ולמי שתוהה רמות הכולסטרול שלי הכי נמוכות שהיו אי פעם…). לקח לי זמן להגיע לתפריט הזה וקשה להזיז אותי ממנו כי הוא ממש עובד לי, לכן זה שמאפניז הכורכום האלה נכנסו בתור שחקן סמי-קבוע אומר עליהן המון. הקריטריונים שסיפקו להם כזה מעמד: אין בהם סוכר (מלבד מהפירות) שזה משהו שאני מקפיד עליו, בעיקר בבוקר אבל גם בכלל. רוב ה"קמח" שלהן הוא זרעי חמנייה ושיבולת שועל טחונים – מרכיבים עם ערך תזונתי גבוה וערך גליקמי נמוך. חוצמזה שהם מלאים בכל טוב, מלוחים ומתקתקים גם יחד וביס מהונדס של ביצה, אבוקדו ומאפין מתקרב לשלמות. הם מאפשרים גם אלתורים כל מיני. שיניתי פירות, שיניתי קמחים וזרעים וזו הגרסה שהכי נהנתי ממנה עד היום, היא גם הכי נאמנה למקור (מהבלוג הנהדר Green Kitchen Stories).

Muffins

מילה על כורכום. לי, כמו שבטח לרבים אחרים, יש אברסיה לכורכום במיוחד מאז השירות הצבאי. המתכון המקורי דורש כף של אבקת כורכום יבש. המרתי אותו בשתי כפות גדושות של שורש כורכום טרי טחון. לטרי יש טעם מתקתק ואדמתי והוא טעים מאוד בעיני, אפילו בתה. אם אין בידכם להשיג שורש טרי, המאפינז האלה טעימים מאוד גם עם אבקת כורכום רגילה. ואם בא לכם לשחק עם תבלונים אחרים, לכו על זה וספרו לי איך יצא.

Turmeric

זה המאפינז עם ה-כ-י הרבה מרכיבים בעולם. אני יודע. תכינו אותם בכל זאת, הם שווים כל מרכיב. אני מקפיא בקופסה גדולה ומפשיר 2-3 בקרים בשבוע ולפעמים גם כחטיף לפני או אחרי חדר הכושר. וכן, צריך מעבד מזון. אי אפשר להתחמק ממנו במתכון הזה לצערי. מספיק לכ-12 מאפינז.

Turmeric Muffins (18 of 58)

מצרכים יבשים

  • 1 כוס זרעי חמנייה / אגוזי לוז
  • 1 כוס שיבולת שועל
  • 2/3 קמח כוסמין מלא
  • 1.5 כפיות אבקת אפייה
  • 1/2 אבקת סודה לשתייה
  • 2 כפות שורש כורכום טרי מגורר או כף אבקת כורכום
  • כפית הל טחון
  • מעט פלפל שחור טחון

מצרכים רטובים

  • 2/3 כוס רוויון
  • 1/3 כוס שמן זית או חמאה
  • 2 בננות בשלות
  • 5 תמרים
  • 3 ביצים

לסיום

  • מעט שיבולת שועל לקישוט
  • כ-2 פטלים קפואים לכל מאפין (הכי טעים עם פטל לדעתי. אפשר גם עם אוכמניות, או פטל שחור) בשום אופן לא לוותר על הפרי!

Turmeric Muffins (42 of 58)

הוראות הכנה

את זרעי החמנייה ושיבולת השועל טוחנים ביחד במעבד מזון עד שהם מגיעים למרקם של קמח גס. מעבירים לקערה ומוסיפים את כל שאר היבשים.

Food Processor 2

כעת במעבד המזון טוחנים היטב את הבננות, הרוויון שמן/חמאה מומסת והתמרים עד שנהייה שייק חלק.

בקערית נפרדת טורפים את שלושת הביצים. מוסיפים את כל החומרים הרטובים ליבשים ומערבבים היטב.

Food Processor 3

זו לא עיסה מאוד שומנית ולכן כדאי לשמן היטב את תבנית המאפינז שלכם והכי כדאי להשתמש במאנז'טים וגם אותם לשמן אפילו.

מחלקים שווה בשווה. מטביעים כ-2 חתיכות פטל בכל מאפין ומכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 לכ-15-20 דקות עד להשחמה קלה והתייצבות של המרכז.

Turmeric Muffins (41 of 58)

מניחים למאפינז להתקרר קצת. הן הכי טעימות חמימות מהתנור, אך גם מופשרות מהמיקרו הן עובדות נפלא.

Turmeric Muffins (47 of 58)

אוכלים מאפינז כורכום טרי ומחליקים קמטים בנשמה וביום.

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם / ח"נ ביאליק – רעיונות למאכלים במדורה ומתכון לפודינג לחם

IMG_1670

Fullscreen capture 12092014 121008.bmp

(מתוך פרויקט בן יהודה)

העיניים נפקחות מעצמן והעולם בנתיים עוד רק קצת מואר. פה הגוף והשמש מחליטים בשבילי מתי לקום. אני חומק מהמיטה, מקווה מאוד שהשאר עדיין ישנים. מדליק את האש מתחת לקומקום המעוצב ומכבה אותה שנייה לפני שהוא מתחיל לצרוח. רק שלא יתעוררו. שעות הבוקר האלה יקרות לי כל כך ואני לא רוצה לחלוק את הקסם שלהן עם אף אחד אחר. אני מכין כוס תה ירוק גדולה, לא זקוק לקפאין כדי להתעורר. את הקפה שלי אשתה מאוחר יותר בשביל ההנאה גרידא. כך בעצם צריך לשתות קפה תמיד, אני נזכר. אני צועד בזריזות על המזח הקצר שמוביל אותי אל מי האגם ומתיישב בסופו. הגעתי. עכשיו נותר רק לנשום עמוק ולתת לעולם לעשות את שלו. ממני נדרש רק להיות נוכח.

IMG_1736

בכלל לא ידעתי שהייתי צריך חופש. הייתי אולי צריך להבין, כי קמתי בבקרים עם טעם מר שגם משחת השיניים לא הצליחה להעביר. והקפה ששתיתי רק עצבן אותי יותר, וכעסתי על האנשים בסאבוואי, והקולגות בעבודה עיצבנו אותי, והחיים נראו קצת מעייפים ומשעממים והתקליט השבור שלי, ההוא שמתנגן לו בזמנים כאלה שוב התחיל לצעוק לי בראש בקולי קולות: מה עכשיו? לאן אתה הולך? מה הצעד הבא?

IMG_1641

אני חוזר לכאן כל שנה. סוף סופה של מיין, ממש לפני שכבר נהייה קנדה, אצל חברים שהם כבר כמו משפחה. בית על אגם, חשמל מגנרטור, אין קליטה בפלאפון, אנשים נחמדים. מה עושים בחופשה כזאת? לא כל כך הרבה. קוראים. נחים. מצלמים. בוהים בלי סוף. שוחים. ומתכננים ארוחות. קצת שכחתי איך זה להיות במצב של חוסר מעש. אני מחליט לא לתת למחשבות הטורדניות על העתיד להשתלט עלי כאן. הן מבליחות פה ושם ואני הודף אותן בעזרת השלווה המקומית.

Sunset drinks

ולפעמים כל מה שצריך זה להפסיק לדאוג לרגע ולהניח לעולם לפעול את פעולתו. ביום שחזרתי למשרד קיבלתי קידום מיוחל וכעת אני מנהל את צוות הטיפול הדיאלקטי התנהגותי (DBT) של הקליניקה. אחריות גדולה ומשמחת אחרי הרבה זמן של השקעה והתמחות בשיטת הטיפול הזו. אז חזרתי עם כוחות מחודשים מהמנוחה ועם תירוץ טוב להפסיק לכמה חודשים את המחשבות הטורדניות שלי לגבי העתיד.

IMG_1360

הפוסט הזה הוא פוסט של מאכלים של חופשה בטבע. את רובם מכינים באש עצמה. הקיץ יגמר אוטוטו, הנה כמה דרכים להיפרד ממנו במלכותיות. צאו לטבע. הדליקו אש. היא עושה את האוכל הרבה יותר טעים ומרוממת גם את הנפש.

IMG_1423

למנה עקרית – שידור חוזר למטפונה מהקיץ הקודם, על פי דרישת הקהל המקומי. את ההוראות המלאות תוכלו למצוא בפוסט משנה שעברה. בעקרון מדובר בעוף שלם שנצלה במדורה בתוך נייר כסף, עם המון תבלינים, מילוי אורז וירקות מכל הסוגים מסביב. פרויקט? כן. שווה את זה? לגמרי!

Marfune 2

כתוספת בצד – כל מיני ירקות צלויים: דלורית שלמה. גל הציע בזמנו לעשות אותה במיקרו ואני חשבתי לעצמי: אם במיקרו, למה לא באש? עוטפים בנייר כסף ומכניסים לאש. בסוף חוצים, ממליחים ויוצקים קצת שמן זית. יוצא מעושן וטעים. חציל באש כולנו מכירים, ובסוף חובה לטפטף מעל לימון, שמן זית איכותי, פטרוזיליה וטחינה. יש לכם סלקים? מעולה. לפתות? יאללה! בטטות? נהדר. בצלים? קלאסי…

IMG_1378

הכנתי גם תפודים ממולאים בביצה, שזה פרויקט נחמד ואסטתי. מקפדים ושומרים בצד את ראשו של התפוד, מיישרים גם טיפה את הרגליים כדי שיעמוד בקלות על המשטח. יוצרים חלל בגודל של ביצה בתוך התפוד. הכי קל בעזרת קולפן כזה שיש לו גם שפיץ וגם צורה קעורה. אפשר גם עם סכין קטנה ו/או כפית. נזהרים לא לחורר את התחתית. אם יש חור קטן, לא נורא, משתמשים בחתיכת תפוד שהוצאנו כדי לסתום אותו.

IMG_1608

מפלפלים וממליחים את הבפנוכו של התפוד ושוברים לתוכו ביצה בשלמותה. מניחים מעל את הראש ששמרנו בצד. מעמידים במרכז של רצועת נייר כסף מקפלים את שני צידי הרצועה מעל הראש באופן מהודק כדי שהראש לא יזוז והביצה לא תישפך. עוטפים לגמרי ומכניסים לאש. אני השתמשתי כאן בתפודים בינוניים בגודלם אך עדיף בהרבה תפודים גדולים. כך נשאר יותר תפוד ויש פחות סיכוי שהתפוד עצמו ישרף. יוצאת ביצה קשה בתוך תפוד במדורה. להתמוגג.

potato egg

ואי אפשר בלי קינוח. חותכים בננה בשלה עם הקליפה לאורכה ודוחפים פנימה מכל טוב. קוביות שוקולד וחמאת שקדים היו ה-להיט. אבל אתם מוזמנים לדחוף לה מה שבא לכם. עוטפים בנייר כסף ומכניסים לאש ל-10 דקות עד רבע שעה. פותחים ואוכלים מיד. הבננה נהיית קרמית, השוקולד נמס ומתערבב עם חמאת השקדים שמתקשה קצת. תענוג.

IMG_1121

ועוד דברים שאכלתי – מיין היא מדינת הלובסטר. בלילה השני היינו 20 אנשים והכנו 25 לובסטרים. זו הייתה חוויית הלובסטר הראשונה בחיי, וזה פרויקט מרשים, אם כי אכזרי. את הלובסטר המוכן טובלים בהמון חמאה. פחות טעים ממה שציפיתי, אבל גם לא רע בכלל. לא נראה לי שאחזור על הסיפור הזה אי פעם בזמן הקרוב.

Lobsters 2

באחד הבקרים גם אפיתי לחם. בלי מתכון. והאמת שהוא יצא יותר יפה מאשר טעים. בעצם אני כבר יודע שהכנת לחם בבית (מלבד מתכון אחד מיוחד שאני עוד אשתף פה כי הוא גאוני) זה לא שוס גדול. חלה כן, עוגות שמרים וודאי וודאי, אבל לחם בתנור ביתי, פחות.

IMG_1288

בכל אופן, אכלנו קצת מהלחם לארוחת בוקר והשאר עמד לו, וכדרכו של לחם, במיוחד לחם ביתי, התקשה במהירות. אז יום למחרת הכנתי ממנו פודינג לחם. זה כבר היה שוס רציני! כל כך טעים, ומנחם. מינון מדויק של קרמי, פחמימתי, פירותי ומתקתק. הנה ככה:

IMG_1310

מצרכים לפודינג לחם

  • 2 כוסות שמנת עשרה אחוז
  • 2 כוסות חלב (אפשר גם 4 כוסות חלב במקום השמנת)
  • 3 ביצים
  • כפית וחצי תמצית וניל
  • 3/4 כוס סוכר
  • כ-9 כוסות של קוביות לחם שישב על השיש יום יומיים – שלי היה מקמח מלא והכיל אוכמניות. לא להשתמש בלחם עם טעמים דומיננטיים או מלוח מאוד…
  • 1 כוס אוכמניות קפואות
  • 1/2 חצי כוס ריבת פטל

מעל

  • 10 גרם חמאה
  • כף סוכר ומעט קינמון

IMG_1541

מערבבים את כל חומרי הבלילה היטב בקערה גדולה עד שהסוכר נמס. מוסיפים קוביות לחם ונותנים להן לטבוע ולספוג את הבלילה היטב. לפחות רבע שעה ואפשר גם יותר. מערבבים פנימה אוכמניות. מסדרים בתוך תבניות בשכבה אחידה. אני אוהב אותו יחסית דק, כך יש יותר שטח פנים ויותר מהפודינג נהייה פריך בתנור. אפשר גם בתניות לואוף אם רוצים אפקט יותר רטבטב. עם כפית מחדירים שלוליות של ריבת פטל לתוך ומעל הפודינג. מניחים גושי חמאה קטנים בתפזורת מעל הכל, מפזרים כף סוכר ומעט קינמון. אופים כ-35 דקות בחום של 180 מעלות. עד הזהבה קלה והתגבשות הנוזלים. נותנים לפודינג להתקרר מעט. אפשר להגיש חמים, או בטמפ' החדר. טעיייייייייייייייייייייייייייייייייים.

IMG_1553

אכלנו עוד הרבה דברים. מיין מתפארת באוכמניות הפראיות והן מתלוות לכל דבר שזה כיף גדול. בעיקר פשוט נחנו. נחתי. כשחזרתי הבייתה מצאתי שוב את האנרגיה שאבדה לי בלי ששמתי לב. מזל, כי יש לי הרבה עבודה בתפקיד החדש!

IMG_1479

אוכלים מאכלים של אש, ממלאים מצברים וזוכרים לתכנן חופשות גם אם חושבים ששטויות, לא באמת צריך את זה, זה רק מותרות.

הפתוי הולך ופוחת / ש. שפרה – פאי קרם קוקוס ופאי קרם בננה עם קלתית גאונית

Pies JPEG (51 of 59)-20140213-20140213

Fullscreen capture 13022014 142236.bmp

עוקבי הבלוג הותיקים ודאי שמו לב שאין בו הרבה מתכונים מתוקים. שניים למעשה עד היום. זה לא בגלל שאני לא אוהב מתוק. להיפך. זה בגלל שאני אוהב מתוק יותר מידי. ואולי אוהב זו לא המילה הנכונה, מכור מתאר את זה יותר טוב. כשאני לוקח קוביית שוקולד אני עלול לחסל את כל החבילה. פרוסת עוגה תוביל כמעט בהכרח לפרוסה הבאה. ומכל המתוקים אני הכי אוהב קרמים.

Pies JPEG (12 of 59)-20140213

תמיד היו לי יחסים מורכבים עם אוכל, אכילה ומשקל, לא סתם יש לי בלוג על אוכל… בחודשים האחרונים אחרי ניסוי תזונתי ארוך הבנתי שרעב בכלל לא היה הדבר שהניע אותי לאכול רוב חיי הבוגרים. לא. הנאה הייתה הדבר המרכזי שהניע אותי לאכול. הייתי נע בין תחושה של רצון לאכול לבין תחושה של התפוצצות. כי לא אכלתי בשביל לשבוע, אכלתי בשביל להנות מהאוכל עד שלא יכולתי יותר. במשך שנים לא הבנתי איך אנשים יודעים לעצור כשהם לא רעבים יותר. או מה זה אומר לא להיות רעב יותר בכלל. אף פעם לא הייתי הרבה מעבר למשקל המומלץ, אבל גם אף פעם לא הייתי ממש עליו… וזה חירפן אותי בעיקר כי הרגשתי שאין לי שליטה אמיתית על המשקל שלי, על הגוף. הרגשתי שאני מפספס משהו שאנשים אחרים מבינים בגוף שלהם ואני לא מצליח להבין בגוף שלי.

Pies JPEG (54 of 59)-20140213

 ואז במאי שנה שעברה הייתי מתוכנן לסוע עם חברים לחופשה של שבוע שהיו בה הרבה מים וכפועל יוצא לבישת בגדי ים רבתית. נלחצתי ובמטרה לרזות בטורבו חתכתי כל דבר שהוא לא ירק מהתפריט שלי במשך שבוע. אכן ירדתי במשקל אבל קרה עוד דבר מפתיע מאוד. הרגשתי מעולה. גם בגלל שהצלחתי לשלוט במה שנכנס לי לפה שזה הישג בפני עצמו. אבל בעיקר כי הייתי קל יותר, הבטן שלי הייתה הרבה פחות "רגיזה", ישנתי יותר טוב, משהו בגוף שלי נרגע. היה לי הרבה יותר נעים בתוכו. אז המשכתי בניסוי. הורדתי לגמרי את הסוכר המעובד מהתפריט שלי וחתכתי גם פחמימות בהרבה – לחמים, מאפים, פסטות, פיצות. ואז קרה דבר מדהים, פתאום התחלתי להבין איך מרגיש רעב ואיך שובע. הקשר שכנראה טושטש על ידי הסוכר והפחמימות, לראשונה נגלה בפני ולמדתי תחושת שובע מהי. בעקבות זה למדתי לאכול כשאני רעב ולא לאכול כשאני לא רעב. למדתי גם לעצור כשאני שבע ולא כשהצלחת, או הסיר ריקים. ש. שפרה משתמשת בשיר שלה ברצון הפוחת למתוק כמטאפורה לאיבוד הטעם לחיות, נדמה לי. אצלי הוא דווקא הוסיף דרך חדשה להיות בעולם ולהסתכל על אוכל.

bananas

 ניסיתי בעבר להפחית מתוקים. זה לא עבד לי. כשחתכתי אותם לחלוטין, ואחרי כמה ימים שכל מה שרציתי זה רק לאכול מתוק, פתאום זה לא היה קשה יותר. מאז אני לא מחזיק מתוקים בבית. נקודה. סוף פסוק. סטופ שחור. יד אלוהים. למדתי שבמהלך היום אני יכול לשלוט בעצמי לא רע, אבל בשעות של הלילה, בערך שעתיים אחרי ארוחת ערב, משתלטת עלי מפלצת הסוכר והיא תטרוף כל דבר מתוק שיהיה בסביבה (גם שוקולד מר לאפייה, עוגיות ישנות, מרשמלו קשיח… הכל!). ולמרות שהיא יודעת היטב שאין כלום בארונות, במזווה, במקרר או בפריזר, שוב ושוב, המפלצת חוזרת על טקס פתיחת הדלתות והחיטוט בארונות, ג'סט אין קייס… אז כדי להשקיט אותה היום אני מאכיל אותה מקסימום בפירות יבשים או בחטיף מלוח. אני יודע שזה נשמע אומלל. אני של לפני כמה שנים היה מעווה את פניו בסלידה מהמחשבה על פירות יבשים כחטיף לילי מתוק וחושב עליהם כאילו היו הטיט והעפר של ש. שפרה, כולל ההשלכות הנפשיות שחבויות בשיר שלה. אבל כשהתרגלתי לא לאכול סוכר, חכו לזה, כן, כן, אני הולך להגיד את הדבר הזה שאתם הכי שונאים לשמוע – לא מתחשק לי לאכול יותר מאכלים עם סוכר כל הזמן. לא. מתחשק. לי. לאכול. אותם. אלוהים שתשתמור, מה נהייה ממני?!?

where is the cake gif2

אז למה דווקא מתכונים לפאיים הכי טעימים שיש בפוסט שכולו הימנעות מסוכר??? בדיוק כי הם הכי טעימים שיש ואחרי כמה חודשים של ניסוי ההתנזרות הדי מוחלטת החלטתי להחזיר את הסוכר לחיי באופן מדוד ולראות אם זה עובד לי. לאחרונה, אם אני מחליט לאכול מתוק, אז אני דואג שזה יהיה ממש שווה את זה. לדעתי קרם פטיסייר זה מה שמגישים בגן עדן לארוחת בוקר צהריים וערב וגם בין לבין כנשנוש. הוא קרם וניל סמיך ועשיר בדיוק במידה הנכונה שנועד למילוי מאפים. הוא בעיני בסיסי במידה שכל בשלן חובב צריך שיהיה לו ברפטואר. פאיים עם פירות (שזה כל כךךךךך טעים, עם תותים ופטל שמתחשק לחיות בתוכם), או פודינג בשכבות, פחזניות ממולאות וגיוונים באין סוף טעמים שאפשר להוסיף לו. בחג ההודיה טחנתי פנימה דלעת, אפשר להמיס לתוכו שוקולדים שונים, להוסיף אלכוהולים… היום הכנתי כמות אחת ופיצלתי לשניים: קוקוס ובננה.

Pies JPEG (69 of 59)-20140213

 מה צריך, (להכנת שני פאיים עגולים בתבניות קוטר 25 ס"מ) ?

לקרם פטיסייר:
כוס וחצי חלב
פחית של חלב קוקוס (קרם פטיסייר קלאסי מכינים רק מחלב, ובהחלט אפשר להמיר את חלב הקוקוס בחלב רגיל גם כאן)
חצי כוס סוכר
5 חלמונים (שומרים את החלבונים!)
4.5 כפות עמילן תירס (קורנפלור)
כפית תמצית וניל אמיתית (לא מזויף כי יתקבל דני וניל צבאי…) או מקל וניל חצוי ומגורד
בננה מעוכה (שימו לב להערה בהמשך)
כוס פתיתי קוקוס ממותקים
3-4 בננות נוספות
2 מיכלי שמנת מתוקה לקצפת
4 pies
לקלתית:
3 כוסות פתיתי קוקוס ממותקים
1.5 כוסות קשיו טחונים או שקדים טחונים דק
6 כפות שמן קוקוס או חמאה
2 חלבונים
שליש כוס סוכר
קורט מלח
 
Pies JPEG (19 of 59)-20140213

קרם פטיסייר – בקערה מערבבים 5 חלמונים ביחד עם חצי כוס חלב ו-4.5 כפות קורנפלור. 4.5 כפות מדודות. זה חשוב, כי שינוי כמויות של הקרונפלור ישנה מאוד את מצב הצבירה של הקרם הסופי. בסיר בינוני שמים את שארית החלב, חלב הקוקוס, חצי כוס סוכר ווניל. תוך כדי ערבוב מביאים את התערובת לסף רתיחה, עד שרואים את הבועה הראשונה. מערבבים שוב את קערת החלמונים כדי להעיר את המשקעים ששקעו משעמום בנתיים. שופכים מהסיר שליש מהכמות לתוך הקערה תוך כדי טריפה מתמדת. מצריך קצת קואורדינציה. יד אחת שופכת יד אחת טורפת. זה השוואת טמפטורות, ככה החלמונים לא יהפכו לחביתה כשיכנסו לסיר.

את תכולת הקערה שופכים לתוך הסיר, מחזירים לאש בינונית/חזקה ולא מפסיקים לטרוף באופן נמרץ. פתאום התערבות תתחיל להסמיך. ממשיכים לבשל אותה כשהיא מסמיכה עוד כדקה ומורידים מהאש. הקרם מוכן. נוצר עליו קרום מאוד בקלות וזה לא כיף, אז אם מניחים בצד עוטפים בניילון נצמד שממש נוגע בקרם.

Pies JPEG (25 of 59)-20140213

מחלקים את הקרם לשניים. לחצי מוסיפים כוס של פתיתי קוקוס ומערבבים. החצי השני הוא דילמה. אני אוהב להוסיף בננה אחת מעוכה כדי להוסיף לבנניות, אבל אז הקרם קצת מאפיר עם הזמן. ניסיתי להוסיף לבננה קצת לימון לפני כדי למנוע, אבל זה לא עזר. אתם תחליטו. עוד נוסיף מיד בננות לרוב  אז לא חייבים בקרם.

Pies JPEG (67 of 59)-20140213

קלתיות – אני לא יכול לסבול להכין בצק פריך. הוא כל כך רגיש לחום ומלכלכך ומלללללא חמאה. אז חיפשתי אלטרנטיבה. עשיתי הרבה ניסויים והקלתית הזאת עובדת מעולהמעולה!! בקערה מערבבים את כל המצרכים. זהו. משמנים ומקמחים תבניות פאי, מעצבים את הבצק בפנים ואופים כ-25 דקות בחום של 170 מעלות, משגיחים שזה לא נשרף. כשהבצק זהוב מוציאים אותו ונותנים לו להתקרר.

Dough2

לגרסת הבננות חותכים פרוסות יפות של בננות ומניחים בתחתית. מעליהן שופכים את קרם הפטיסייר הבנני. מכסים בצלפון נצמד ומקררים לפחות 3 שעות כדי שהקרם יתייצב.

Pies JPEG (35 of 59)-20140213

לגרסת הקוקוס פשוט שופכים את הקרם הקוקוסי לתוך הפאי ומקררים.

toppingsמקציפים שני מיכלי שמנת מתוקה ומוסיפים מעט סוכר – כפית עבור כל מיכל. משטחים אותה מעל לפאיים. קולים בתנור של 170 מעלות שבבי קוקוס כ-12 דקות. אל תעזבו את התנור כי הקוקוס נשרף בשניות! מפזרים מעל לפאי הקוקוס. מעל לפאי הבננה מגגרים שוקולד מריר.

מחזירים למקרר עד להגשה. בעיני הפאי הכי טעים כמה שעות ואפילו יום מאוחר כשהבצק קצת מתרכך, אבל כמובן שאפשר להגיש באותו היום.

Pies JPEG (61 of 59)-20140213

אוכלים פאי קוקוס או בננה.נהנים. עוצרים אחרי פרוסה, או אולי שתיים, מקשיבים לגוף וזוכרים לא לקחת שום דבר בקיצוניות יתר.