שירי ערש / פנקוטה שהוא בעצם מלבי עם עליונית תפוחים לראש השנה

IMG_1066-20130826

נוגה בת שלוש. היום חגגנו לה יום הולדת. סיפור האהבה בינינו התחיל כשהכרתי אותה לראשונה ביום שהגעתי לניו יורק. אמא ואבא שלה חיכו לי בידיים פתוחות (את אמא שלה היה קצת קשה יותר להקיף בחיבוק באותם ימים…) ועשו את הנחיתה שלי להכי רכה שאפשר. שלושה שבועות אחר כך נוגה יצאה אל אוויר העולם. שלוש שנים עברו מאז. הזמן זז אחרת לילדים ומבוגרים. שלוש שנים בזמן ילד הן כל כך הרבה יותר מאשר שלוש שנים בזמן מבוגר. לא רק בתחושה המתמשכת של הזמן אלא בהתפתחות עצמה. בזמן שאני עשיתי תואר שני ופגשתי איזה אדם או שניים חדשים, נוגה הספיקה עולם ומלואו. להיוולד, ללמוד להתהפך, לזחול, לשבת, לעמוד, ללכת, ליפול, לרוץ, לקפוץ, לרקוד, לדבר, לגדל שיניים, לאכול מוצקים. היא ריבעה את המשקל והגובה שלה! איזה טירוף זה שמהגוש הקטנצ'יק וחסר האונים שהיא הייתה אז גדלה ילדה אמיתית, שמדברת היום ברהיטות שתי שפות (שלוש אם סופרים ג'יבריש…), שרה, רוקדת, מציירת ובעיקר מתקשרת עם העולם באופן מופלא. אם זה לא ברור עדיין, אני לגמרי מאוהב.

 IMG_0624-20130823

מאוד כיף לי להיות דוד (לא ביולוגי, אבל דוד בכל זאת) של נוגה. מאז שהיא קטנטנה ההורים האוהבים שלה מאפשרים לי לשמור עליה ולבלות איתה ואני באמת יכול להגיד שהדייטים שלנו הם נקודת אור בלו"ז שלי בכל פעם מחדש. אנחנו אוהבים לשחק ביחד, להמציא סיפורים, לטייל לגינה או לשעת סיפור, לקרוא ספרים עד בלי סוף ולבשל ביחד.

 IMG_0607-001-20130826

מכל הרגעים האהובים עם נוגה, אני אולי הכי אוהב להרדים אותה. איזה סיפוק זה להרדים ילד (וכמה תסכול כשזה לא הולך…). אין תחליף לתחושה של החום והנחת שרובצת עלי כשאנחנו יוצרים יחד אווירת לילה. יחד עם השינויים שעברו על נוגה, השתנתה גם שגרת ההרדמה שלנו. זה התחיל בנענוע של תינוקת זבת ריר על יד אחת וכשגדלה על כיסא הנדנדה והמשיך לריטואלים משתנים כשהיא כבר במיטה, לפעמים נאבקת עם השינה ולפעמים מקבלת אותה בזרועות פתוחות. המכנה המשותף של כל ההרדמות לאורך השנים הוא שירי הערש. שירים שמביאים אל תוך חדר השינה עולמות רחוקים, תקוות ואכזבות, כאב וגם יופי. שירים ששרו לי, שירים שגיליתי בעצמי לאורך השנים, שירים נוגים שאני שר לנוגה.

 אני שר לנוגה מה שנדמה לי כשיר ערש, לפעמים בגלל המילים, לפעמים בגלל הנעימה, הגדרה נזילה. אני מאוד אוהב שירי משוררים, אבל לא רק:

songs

IMG_1016-001-20130826

ועכשיו למלקוטה. המתכון הוא מתוך "ששת מתוקים" והוא של קרין גורן עם קצת שינויים שלי. במקור מדובר במלבי. מי ורדים זה לא טעים בעיני. אז החלפתי אותם במקל וניל מה שהופך את זה לקצת יותר קרוב לפנה קוטה. אבל פחות עשיר. באמת שאני לא יודע להגדיר מה זה בדיוק. מה שבטוח שזה טעים. מאוד. כולם אומרים. לא רק אני.

 אז ביום ההולדת של נוגה צילמתי את הפוסט הזה במטבח שלה והשארתי לה מלקוטה יומולדת במקרר. אני לא חסיד גדול של קינוחי תפוחים (מלבד טארט טאטן…ממממ טארט טאטן…) והקינוח הזה מכניס את התפוח בדלת האחורית כעליונית מתוחכמת. יותר נחמד ככה. הנענע היא מה שהופך אותה למפתיעה וכיפית במיוחד. אבל אם לא מתחשק תפוח, אפשר לאלתר פה עליוניות אלטרנטיביות. הקרמיות הונילית של המלקוטה תקבל באהבה כמעט כל פרי, כפי שברא אותו הטבע, או אחרי בישול קצר עם סוכר. מכיון שהמלקוטה לא מאוד מתוקה בעצמה נחמד להמתיק את העליונית קצת.

 IMG_0660-20130823

מה צריך לכ-8 מנות אישיות של כחצי כוס

 ליטר חלב מלא
 250 מ"ל שמנת. ברור שעדיף 38 אחוז. אבל גם פחות אחוזים עובד פה. אפילו 10 אחוז. פחות עשיר, עדיין טעים מאוד.
 חצי כוס סוכר
 חצי כוס קורנפלור
מקל וניל. או כפית וחצי של תמצית וניל אמיתית. בשום אופן לא חיקוי וניל זול. זה יעשה את הכל בטעם של דני וניל, שכבודו הצבאי במקומו מונח, אך לא בראש שנתנו.
 

לעליונית:

 3 תפוחים חמצמצים (אני הכי אוהב אנה)
 4 כפות סוכר
 2 כפות דבש
 כ-10 עלי נענע קצוצים
 מיץ מחצי לימון
 שתי רצועות של קליפת לימון (מייצרים בעזרת קולפן)
 2 כפות מים 

ראשית מערבבים טוב טוב את הקורנפלור עם כוס של חלב קר עד שאין גושים בכלל. הקורנפלור נמס יותר טוב בנוזל קר, אז אל תתחכמו. את שארית החלב ביחד עם השמנת והסוכר מכניסים לסיר.

 kol halavan

פורסים את מקל הוניל לשניים ומגרדים ממנו את הזהב השחור. אוספים כל פרור ומכניסים לתוך הסיר. זורקים פנימה גם את התרמיל.

 vanilla

מחממים את הכל עד לסף רתיחה, כלומר עד שרואים את בועת הרתיחה הראשונה. מערבבים כל הזמן כי כל הסוכרים ישרפו אם לא כן. אני הכי אוהב עם מטרפה אבל אפשר גם עם כף עץ. כשמזהים את הבועה הראשונה הנכספת מוציאים את תרמילי הוניל הריקים, נותנים עוד ערבוב מהיר לקרופלור שבינתיים קצת שקע משעמום ושופכים את כולו לתוך הסיר. ממשיכים לערבב נמרצות. תוך שניות הנוזל יהפוך לקרם סמיך. כמו קסם. ממשיכים לערבב טוב עוד כ-2 דקות על האש.

הקרם יתקבע ויתגבש במהירות אז בעזרת מצקת מיד מעבירים לכלים אישיים. מכסים כל כלי בנייר צלופן ככה שהוא ממש יגע בקרם. זה מונע היווצרות של קרום מבאס. נותנים לכלים להתקרר מחוץ למקרר ואז מכניסים למקרר. צריך לפחות 3-4 שעות של קירור ובהחלט אפשר להכין לילה או שניים מראש.

 cellophane

לעליונית התפוחים – חותכים את התפוחים לשמיניות ואז לפרוסות דקות. אני לא טורח לקלף את הקליפה, בעיקר כי אני עצלן ולא איכפת לי לאכול אותה. אם לא בא לכם עליה תקלפו. מכניסים לסיר את כל המצרכים, מבשלים על אש בינונית, קודם עם מכסה סגור ואז פתוח. בסה"כ כ-25 דקות. לא שוכחים לערבב מידי פעם. התפוחים צריכים להתרכך מאוד והנוזלים צריכים די להתאדות. מקררים.

 apples before and after

לפני ההגשה מורידים את הצלופן, מניחים כף נדיבה של עליונית על כל מנה ומגישים.

 IMG_1072-20130823

אוכלים מלקוטה תפוחית לכבוד השנה החדשה ומהרהרים על איך שהזמן פשוט עובר לו. שנה טובה!

080313NewYork

את התמונה האהובה הזאת צילם אבא של נוגה שהוא צלם מוכשר ביותר. צילומים נוספים שלו פה.