היה ערב קיץ / ח"נ ביאליק – מדריך למטייל הטרי במונטריאול

Montreal 2015 (47 of 82)

היה ערב קיץ / ח"נ ביאליק

[…]

Fullscreen capture 962015 100216 AM.bmp

[…]

(מתוך פרויקט בן יהודה)

פארק בכל פינה, אופניים ככלי תחבורה שוויוני, הר מיוער ובתולי באמצע העיר, שווקי אוכל, אווירה מופלאה, אנשים נחמדים ומייפל. הו, כמה מייפל. יש מקום שכל זה קיים בו ביחד בעולם. קוראים לו מונטריאול. היא שוכנת באמריקה הצפונית אבל יש בה אווירה צרפתית – תרבות, אוכל ושפה רק שבניגוד לצרפת אפשר לעבור לאנגלית מתי שרוצים בלי לקבל מבטי בוז (טראומות מביקור בפריז). כן, היא רחוקה, אי שם בקנדה, אבל עד היום היא אחת הערים שהכי נהניתי לתייר בהן. העיר כולה עסוקה באוכל כל הזמן (או אולי זה היינו רק אנחנו**…?). כל שכונה מתפארת במרכז אוכל הומה, עם מאפייה, מעדניה, שוקון, קצביה ובתי קפה ומעבר לכל זה יש גם את השווקים הגדולים בעיר. אז עם בטן מלאה, מכנסיים במידה גדולה יותר וחיוך על הפנים, קבלו מדריך למונטריאול (מפה מפורטת בסוף עם כל המקומות המוזכרים ועוד כמה).*

Montreal 2015 (51 of 82)

במרכז העיר Mount Royal – וסביבו השכונות המעניינות ומרכז העיר. בואו נדבר רגע על איכות חיים. אוקיי? הר ירוק באמצע העיר. ממש במרכז שלה. שיש בו שבילים להולכי רגל, אופניים ומטפסים. בפסגה שלו אין בית קפה או מסעדה ובמורדתיו לא בנו איזו מפלצת הולילנד, או שכונת בוטיק "מעלות הר מלכות" (למרות שנשמע הכי בוטיק ומפנננננק). רק ירוק. ואפשר להגיע אליו באופניים ולטפס עליו בניחותא ולהרגיש ביער ואז מיד שוב להיות בעיר. לוקחים את רחוב Rachel על האופניים ממש עד להר, שם יש תחנת חנייה גדולה בשבילהם. בימי ראשון ממש בככר הזו החל מהבוקר ועד שעות אחר הצהריים מתכנסים כל הִיפּיי העיר למעגל מתופפים שמשחרר אנרגיות חיוביות לכל עבר. כיף במונטריאול, כבר ציינתי?*

Mount Royal

אופניים – הכיצד? Bixi Bike – בעבור חופן דולרים (12 קנדים שזה כ-10 אמריקאיים) אפשר לעשות מנוי אופניים ל-72 שעות (תל אופן סטייל). העיר מאוד שטוחה וידידותית לאופניים. כל כך ידידותית! מסלולים, חניות, אדיבוּת. הרכבים עומדים ומחכים בסבלנות כששיירות האופניים חוצות את הכביש בשעות השיא. המרחקים בעיר לא ענקיים אבל מספיק גדולים כדי להצדיק מעבר ממקום למקום בדיווש. חוצמזה שזה נורא כיף ומרגיש מקומי. יש גם מערכת מטרו די יעילה. לא השתמשנו בה בכלל מלבד הגעה משדה התעופה ואליו. קונים כרטיס של 10 דולר שטוב ל-24 שעות בכל התחבורה הציבורית בעיר ועולים על קו 747 יש שילוט יעיל בשדה התעופה. האוטובוס יוריד אותכם בדאון טאון ליד המטרו. יש גם אפשרות לקנות ב-13 דולר כרטיס סופ"ש לתחבורה הציבורית שטוב שישי-ראשון וכולל גם את האוטובוס לשד"ת.*

Montreal food 2

יש הרבה שכונות מעניינות אבל האזור הכי שווה לדעתי, הוא זה של שכונת la Plateau-Mont-Royal שממשיכה גם לאיטליה הקטנה ול-Mile End הנעימות מאוד. בלי יותר מידי לדעת בחרנו בדירה שנראתה יפה ב-Plateau. היא הייתה הצלחה מסחררת ואני ממש ממליץ ללון באזור השכונה הזו. מונטאירול מאוד אוהבת את האייר בי אנד בי שלה ויש המון אפשרויות והן לא יקרות מאוד. בכלל מונטריאול לא עיר יקרה (אבל אני הגעתי אליה מארה"ב ככה שבגלל הפרשי הדולר הכל היה ב-20% אחוז הנחה בשבילי!). הייתי נמנע מהפיתוי של "דירות יוקרה" בדאון טאון. אולי יש בהן בריכה ו"קלאסה" אבל השכונה משעממת וגנרית.

Montreal 2015 (45 of 82)

השכונה שלנו לעומת זאת הייתה שכונה שנראתה כאילו סטודנט מגניב מבצלאל עשה לה את העיצוב האורבני. מצאנו בה את הקוווואסון הכי טוב במונטריאול. נשבע – הוא היה ב-Fous Desserts וגם אקלר ומקרונים מדהימים שייתכן וחזרנו לאכול יום יום ב-Patisserie Rhubarbe. כי כמו הדולר, גם הקלוריות בקנדה 20% פחות (ככה זה עובד, לא?). יש בה גם את פארק Laurier המקסים שבו מתאספים כל הצעירים ועושים פיקניקים אל תוך הלילה ובו גם בריכה ציבורית נעימה שהיא חינם חינם. בתכלס, חלק מאוד גדול מהזמן פשוט הסתובבנו בשכונה וחיכינו להיות שוב רעבים (מה שלא באמת קרה, כי בזמן שחיכינו כל הזמן אכלנו… רגע…)*

Montreal 2015 (21 of 82)

סצינת המסעדנות בעיר בשיאה ואנחנו אכלנו בשתי מסעדות נחשבות שיא שהזמנו להן מקום לפני שבועות. על המסעדה השלישית בערב האחרון כבר ויתרנו. היה טעים מאוד וכיף ויקר ומיד אני אספר לכם עליהן אבל כמובן שהארוחה שהכי נהננו ממנה הייתה הארוחה שליקטנו בשוק, זו שהכנו לבד בבית על הגריל הקטן בין שתילי העגבניות והגפן. מסעדה ראשונה Bouillion Builk – מלאה מלאה ויקרה למרות שהיא נמצאת ברחוב מעט מפוקפק. שתי מנות נשארו איתנו גם ימים אחרי – מנת הקרפצ'יו ומנת הפואה גרה. אף פעם לא אכלתי פואה גרה. אני מבין עכשיו מה העניין הגדול. זה באמת טעים מאוד. שאר המנות היו טעימות אך לא בלתי נשכחות.

המסעדה השנייה – Les dues singes de montarvie אווירה נעימה מאוד, שירות מזמין וחתיכת שיש עם השם שלנו שציפתה לבואנו וגרמה לנו להרגיש מיוחדים. השף מגדל על הדלפק את המיקרו ירוקים שלו וזה קטע נחמד. האוכל היה טעים מאוד. מנה שזכורה לטובה הייתה הברווז שהגיע בתוך גינה קטנה (גיליתי לאחרונה שאני מאוד אוהב ברווז). האם חובה להגיע לפה? לא ממש. אבל כיף מאוד לעשות את זה בכל זאת. היא נמצאת על הרחוב הכי נחמד בעיר ונעים מאוד לשבת בה (ומחשבה שלי עם עצמי – האם חובה להגיע למסעדה כלשהי איפשהו? ככל שאני הופך לתייר יותר מנוסה אני מבין שזה פחות מעניין אותי. הרבה יותר מרגשים אותי שווקים ואוכל רחוב)*

Les Deus singes de montarvie 2

הרחוב הכי נחמד בעיר – Saint Viateur. מגיעים אליו דרך רחוב st Laurent  שהוא אחלה רחוב בעצמו. הולכים ומתעלפים מהמגניבות הבלתי מתיימרת שלו. על כל בלוק איזה בית קפה שהוא יותר חמוד מהקודם ושאתה עומד להתפקע רק מהמחשבה העצובה שלא תוכל לדגום את כולם. שלא תוכל לשבת כמו המקומיים במשך שעות בכל אחד מהם ולהרגיש שגם אתה חלק מהשגרה של העיר הנינוחה הזאת. בשר חשוב להם מאוד פה ותמצאו אותו כל מקום. קצביות מקומיות שמנוהולת על ידי היפסטרים יש בכל פינה באזור הזה והבשר משובח. הם מתמחים בברווז, אווז וגם אחת המדינות היחידות שבשר כלב ים חוקי בהם (לא טעמנו…). אבל גם אם אתם כמוני, לא חובבי בשר, תמצאו פה מה לאכול בלי סוף.*

Stairs Montreal

Cool Montreal

אז נכון שאכלנו בכמה מסעדות אבל בסופו של דבר הכי נהננו לקנות גבינות, נקניקים, לחמים, בירות בוטיק/יין בשווקים ובחנויות הקטנות ולבקש לטעום הכל בכל מקום. ביקרנו בשני שווקים שווים במיוחד. הראשון הוא Jean Talon שנמצא באיטליה הקטנה. בכלל הגענו אליו במקרה ואיזה מזל. שוק שנבנה בחלומות שלי ואז הופיע שריר וקיים בעולם: ענק, צבעוני, מלא בכל טוב – מבשר ועד דגים, גבינות, סלי עגבניות בכמות היסטרית, דוכנים שמוכרים רק פטריות. רק. פטריות. מכל מיני סוגים מיוחדים! אתם קוראים את זה? הוצאנו 19 דולר על סל פטריות ענק שאחר כך היה אחת מגולות הכותרת מוקפצות בחמאה ושאלוטס על טוסטים עם גבינת עיזים. קנינו גם נקניקיות שמכינים במקום ובאגט חם ועגבניות צבעוניות וזיתים ושני בקבוקי יין וישבנו במרפסת המגוּננת שלנו, אותה חלקנו עם הפריזאיים שגרים בדירה ליד, והעברנו ערב שבת כזה שנזכור לתמיד לצד מנגל קטן. פריט חובה בקיץ המונטריאולי.*

Dinner

השוק השני שפקדנו הוא  Atwater שיש בו מתחם דוכני מזון גדול ושווה (אכלנו פאיה בינונית וטוסט פטריות טעים ובעיקר נהננו מהאווירה). חוצמזה יש מלא דוכני פירות וירקות, חנויות גבינה וקצביות. אחד השווקים השווים שהייתי בהם. אמרתי שזה השוק הכי שווה שהייתי בו. אבל אז יום אחר כך הלכנו לז'אן טלון וראיתי שוק שווה מהו. הכי כדאי להגיע לAtwater על ידי רכיבת אופניים על התעלה היפה. עוברים גם דרך old Montreal, מציצים בה לשנייה, נוחרים בבוז "פחחחח, כל התיירים האלה", וממשיכים למחוזות מוצלחים יותר.*

Montreal 2015 (53 of 82) Montreal 2015 (49 of 82) together

פוטין הוא המאכל הלאומי של קנדה. תשמעו. בסך הכל מדובר במנה די מזעזעת שכוללת צ'יפס, מלא גרייבי וצ'יז קרדז (גרייבי וצ'יז קרדז, שתי מילים שלא הצלחתי למצוא להן מקבילה הולמת בעברית). כמות הקלוריות והשומן שיש בכל צלחת מרשימה מאוד. אולי אפשר לייחס את זה לחורפים הקשים. הלכנו למקום הכי מפורסם לפוטין – Banquise, שפתוח עשרים וארבע שעות. הזמנו את ה"קלאסי" ואחד נוסף עם פטריות בשר ורוטב פלפל. הייתי רוצה לספר לכם שלקחנו ביס ועזבנו את המקום בצעקות. אבל לא כך הדבר. בעודנו מתנשאים על הצלחות המאוד לא פוטוגניות זללנו אותן עד תומן. האם נאכל זאת שוב? בליל שלג כבד אחרי שעות ארוכות של שתייה – כן! אחרת… טוב, על מי אני עובד. התשובה היא כן.*

poutin

יש גם שכונה גאה. השתעממנו ממנה בערך תוך 30 דקות. הרחוב המרכזי שלה st Catherine הוא מדרחוב, שזה מאוד נחמד. מגוון גדול של בארים, מועדוני חשפנות ודיסקוטקים (דיסקוטקים, זאת מילה שמישהו עוד משתמש במה?).*

Montreal 2015 (40 of 82) Cool Montreal 2

ומה לא הספקנו לאכול? הרבה דברים. במיוחד את הבייגלז המפורסמים של St. Viateur שנאפים ביד ואת סנדוויץ' הבשר המעושן של מסעדת Schwartz’s (המקבילה המקומית ל-.Katz’s הניו יורקית) וגם לא מימשנו את ההזמנה שלנו למסעדת Hotel Arnaud שנראית נעימה ביותר ומומלצת בכל מקום. בשביל עוד רעיונות לפני שנוסעים שווה להציץ בפרק של אנדו זימר מ-Bizzare Foods ובמדריך המצולם של אנתוני בורדיין . *

Montreal 2015 (8 of 82)

האם הייתי חוזר למונטריאול? כן.* האם הייתי עובר לגור במונטריאול. בהחלט*. האם אהבתי את מונטריאול כל כך כל כך כל כך? אין ספק*

לסיכום. סעו למונטריאול.*

Montreal 2015 (82 of 82)

*נכתב במהלך ביקור בסופ"ש קיצי עם מזג אוויר מושלם. בוא נראה אם אני כזה גיבור גם בחורף הקשה…

** אולי שמתם לב שהתחלתי לדבר ברבים. לא שגעון גדלות תקף אותי, משהו יותר נחמד (נראה לי…) מצאתי מישהו שמשתתף איתי בהרפקתאות. כבר לא כל כך חדש ובכל זאת עדיין קצת מרגיש ככה. אז כרגע בלי לשים לב הרבה אנרגיה הולכת אל הזוגיות המתפתחת ופחות לבלוג (האינסטגרם, אגב זוכה מן ההפקר). אז שלום לכם – אתם חסרים לי ואני מנסה ללמוד איזונים ובלמים מהם. בנתיים גם נהנה מהפרפרים בבטן ותחושת הרוגע והנעימות שלפעמים עוטפת אותי בבקרים ובערבים וגם בין לבין.

בְּיוֹם קַיִץ, יוֹם חֹם / ח"נ ביאליק – רעיונות למאכלים במדורה ומתכון לפודינג לחם

IMG_1670

Fullscreen capture 12092014 121008.bmp

(מתוך פרויקט בן יהודה)

העיניים נפקחות מעצמן והעולם בנתיים עוד רק קצת מואר. פה הגוף והשמש מחליטים בשבילי מתי לקום. אני חומק מהמיטה, מקווה מאוד שהשאר עדיין ישנים. מדליק את האש מתחת לקומקום המעוצב ומכבה אותה שנייה לפני שהוא מתחיל לצרוח. רק שלא יתעוררו. שעות הבוקר האלה יקרות לי כל כך ואני לא רוצה לחלוק את הקסם שלהן עם אף אחד אחר. אני מכין כוס תה ירוק גדולה, לא זקוק לקפאין כדי להתעורר. את הקפה שלי אשתה מאוחר יותר בשביל ההנאה גרידא. כך בעצם צריך לשתות קפה תמיד, אני נזכר. אני צועד בזריזות על המזח הקצר שמוביל אותי אל מי האגם ומתיישב בסופו. הגעתי. עכשיו נותר רק לנשום עמוק ולתת לעולם לעשות את שלו. ממני נדרש רק להיות נוכח.

IMG_1736

בכלל לא ידעתי שהייתי צריך חופש. הייתי אולי צריך להבין, כי קמתי בבקרים עם טעם מר שגם משחת השיניים לא הצליחה להעביר. והקפה ששתיתי רק עצבן אותי יותר, וכעסתי על האנשים בסאבוואי, והקולגות בעבודה עיצבנו אותי, והחיים נראו קצת מעייפים ומשעממים והתקליט השבור שלי, ההוא שמתנגן לו בזמנים כאלה שוב התחיל לצעוק לי בראש בקולי קולות: מה עכשיו? לאן אתה הולך? מה הצעד הבא?

IMG_1641

אני חוזר לכאן כל שנה. סוף סופה של מיין, ממש לפני שכבר נהייה קנדה, אצל חברים שהם כבר כמו משפחה. בית על אגם, חשמל מגנרטור, אין קליטה בפלאפון, אנשים נחמדים. מה עושים בחופשה כזאת? לא כל כך הרבה. קוראים. נחים. מצלמים. בוהים בלי סוף. שוחים. ומתכננים ארוחות. קצת שכחתי איך זה להיות במצב של חוסר מעש. אני מחליט לא לתת למחשבות הטורדניות על העתיד להשתלט עלי כאן. הן מבליחות פה ושם ואני הודף אותן בעזרת השלווה המקומית.

Sunset drinks

ולפעמים כל מה שצריך זה להפסיק לדאוג לרגע ולהניח לעולם לפעול את פעולתו. ביום שחזרתי למשרד קיבלתי קידום מיוחל וכעת אני מנהל את צוות הטיפול הדיאלקטי התנהגותי (DBT) של הקליניקה. אחריות גדולה ומשמחת אחרי הרבה זמן של השקעה והתמחות בשיטת הטיפול הזו. אז חזרתי עם כוחות מחודשים מהמנוחה ועם תירוץ טוב להפסיק לכמה חודשים את המחשבות הטורדניות שלי לגבי העתיד.

IMG_1360

הפוסט הזה הוא פוסט של מאכלים של חופשה בטבע. את רובם מכינים באש עצמה. הקיץ יגמר אוטוטו, הנה כמה דרכים להיפרד ממנו במלכותיות. צאו לטבע. הדליקו אש. היא עושה את האוכל הרבה יותר טעים ומרוממת גם את הנפש.

IMG_1423

למנה עקרית – שידור חוזר למטפונה מהקיץ הקודם, על פי דרישת הקהל המקומי. את ההוראות המלאות תוכלו למצוא בפוסט משנה שעברה. בעקרון מדובר בעוף שלם שנצלה במדורה בתוך נייר כסף, עם המון תבלינים, מילוי אורז וירקות מכל הסוגים מסביב. פרויקט? כן. שווה את זה? לגמרי!

Marfune 2

כתוספת בצד – כל מיני ירקות צלויים: דלורית שלמה. גל הציע בזמנו לעשות אותה במיקרו ואני חשבתי לעצמי: אם במיקרו, למה לא באש? עוטפים בנייר כסף ומכניסים לאש. בסוף חוצים, ממליחים ויוצקים קצת שמן זית. יוצא מעושן וטעים. חציל באש כולנו מכירים, ובסוף חובה לטפטף מעל לימון, שמן זית איכותי, פטרוזיליה וטחינה. יש לכם סלקים? מעולה. לפתות? יאללה! בטטות? נהדר. בצלים? קלאסי…

IMG_1378

הכנתי גם תפודים ממולאים בביצה, שזה פרויקט נחמד ואסטתי. מקפדים ושומרים בצד את ראשו של התפוד, מיישרים גם טיפה את הרגליים כדי שיעמוד בקלות על המשטח. יוצרים חלל בגודל של ביצה בתוך התפוד. הכי קל בעזרת קולפן כזה שיש לו גם שפיץ וגם צורה קעורה. אפשר גם עם סכין קטנה ו/או כפית. נזהרים לא לחורר את התחתית. אם יש חור קטן, לא נורא, משתמשים בחתיכת תפוד שהוצאנו כדי לסתום אותו.

IMG_1608

מפלפלים וממליחים את הבפנוכו של התפוד ושוברים לתוכו ביצה בשלמותה. מניחים מעל את הראש ששמרנו בצד. מעמידים במרכז של רצועת נייר כסף מקפלים את שני צידי הרצועה מעל הראש באופן מהודק כדי שהראש לא יזוז והביצה לא תישפך. עוטפים לגמרי ומכניסים לאש. אני השתמשתי כאן בתפודים בינוניים בגודלם אך עדיף בהרבה תפודים גדולים. כך נשאר יותר תפוד ויש פחות סיכוי שהתפוד עצמו ישרף. יוצאת ביצה קשה בתוך תפוד במדורה. להתמוגג.

potato egg

ואי אפשר בלי קינוח. חותכים בננה בשלה עם הקליפה לאורכה ודוחפים פנימה מכל טוב. קוביות שוקולד וחמאת שקדים היו ה-להיט. אבל אתם מוזמנים לדחוף לה מה שבא לכם. עוטפים בנייר כסף ומכניסים לאש ל-10 דקות עד רבע שעה. פותחים ואוכלים מיד. הבננה נהיית קרמית, השוקולד נמס ומתערבב עם חמאת השקדים שמתקשה קצת. תענוג.

IMG_1121

ועוד דברים שאכלתי – מיין היא מדינת הלובסטר. בלילה השני היינו 20 אנשים והכנו 25 לובסטרים. זו הייתה חוויית הלובסטר הראשונה בחיי, וזה פרויקט מרשים, אם כי אכזרי. את הלובסטר המוכן טובלים בהמון חמאה. פחות טעים ממה שציפיתי, אבל גם לא רע בכלל. לא נראה לי שאחזור על הסיפור הזה אי פעם בזמן הקרוב.

Lobsters 2

באחד הבקרים גם אפיתי לחם. בלי מתכון. והאמת שהוא יצא יותר יפה מאשר טעים. בעצם אני כבר יודע שהכנת לחם בבית (מלבד מתכון אחד מיוחד שאני עוד אשתף פה כי הוא גאוני) זה לא שוס גדול. חלה כן, עוגות שמרים וודאי וודאי, אבל לחם בתנור ביתי, פחות.

IMG_1288

בכל אופן, אכלנו קצת מהלחם לארוחת בוקר והשאר עמד לו, וכדרכו של לחם, במיוחד לחם ביתי, התקשה במהירות. אז יום למחרת הכנתי ממנו פודינג לחם. זה כבר היה שוס רציני! כל כך טעים, ומנחם. מינון מדויק של קרמי, פחמימתי, פירותי ומתקתק. הנה ככה:

IMG_1310

מצרכים לפודינג לחם

  • 2 כוסות שמנת עשרה אחוז
  • 2 כוסות חלב (אפשר גם 4 כוסות חלב במקום השמנת)
  • 3 ביצים
  • כפית וחצי תמצית וניל
  • 3/4 כוס סוכר
  • כ-9 כוסות של קוביות לחם שישב על השיש יום יומיים – שלי היה מקמח מלא והכיל אוכמניות. לא להשתמש בלחם עם טעמים דומיננטיים או מלוח מאוד…
  • 1 כוס אוכמניות קפואות
  • 1/2 חצי כוס ריבת פטל

מעל

  • 10 גרם חמאה
  • כף סוכר ומעט קינמון

IMG_1541

מערבבים את כל חומרי הבלילה היטב בקערה גדולה עד שהסוכר נמס. מוסיפים קוביות לחם ונותנים להן לטבוע ולספוג את הבלילה היטב. לפחות רבע שעה ואפשר גם יותר. מערבבים פנימה אוכמניות. מסדרים בתוך תבניות בשכבה אחידה. אני אוהב אותו יחסית דק, כך יש יותר שטח פנים ויותר מהפודינג נהייה פריך בתנור. אפשר גם בתניות לואוף אם רוצים אפקט יותר רטבטב. עם כפית מחדירים שלוליות של ריבת פטל לתוך ומעל הפודינג. מניחים גושי חמאה קטנים בתפזורת מעל הכל, מפזרים כף סוכר ומעט קינמון. אופים כ-35 דקות בחום של 180 מעלות. עד הזהבה קלה והתגבשות הנוזלים. נותנים לפודינג להתקרר מעט. אפשר להגיש חמים, או בטמפ' החדר. טעיייייייייייייייייייייייייייייייייים.

IMG_1553

אכלנו עוד הרבה דברים. מיין מתפארת באוכמניות הפראיות והן מתלוות לכל דבר שזה כיף גדול. בעיקר פשוט נחנו. נחתי. כשחזרתי הבייתה מצאתי שוב את האנרגיה שאבדה לי בלי ששמתי לב. מזל, כי יש לי הרבה עבודה בתפקיד החדש!

IMG_1479

אוכלים מאכלים של אש, ממלאים מצברים וזוכרים לתכנן חופשות גם אם חושבים ששטויות, לא באמת צריך את זה, זה רק מותרות.

אַיֵּךְ / ח"נ ביאליק: אוקונומיאקי – לביבות יפניות לחנוכה

IMG_9785

 
Fullscreen capture 08122012 000904-horz

בעיני זה אחד משירי האהבה היפים שאי פעם נכתבו. החיפוש של ביאליק אחרי האחת המושלמת מקסים ותמים ודרמטי וגם קצת הזוי בעיני. רומנטיקה או פרקטיקה? סואול מייטס – כן או לא? לא יודע לענות לעצמי על כל זה… מה שכן, מצאתי מאכל שיעשה הכל כדי להתאים לפנטזיה שלכם. אוקונומיאקי. ביפנית זה מתרגם ל-"מה שאתה רוצה". איזה שם יפה לתבשיל, והוא אכן כזה. רוצה לרצות, ולהתאים. פתאום חנוכה הגיע והוא מביא איתו את כל המאכלים ספוגי השמן. אני לא מטגן בשמן עמוק, בלגאן וקלוריות וזה, אז תמיד נמנעתי מהכנת מאכלי חנוכה. עד השנה כשגיליתי את הלביבה המקסימה הזאת והיא בטוח תככב בטקסי הפירומניה הקרובים.

IMG_9435

האוקונומיאקי (אם אומרים את זה בקול רם כמה פעמים, נשמעים נורא מקצועיים ומביני עניין) בנוי מבסיס של קמח, עמילן, ביצה ו… כרוב קצוץ דק דק. מכאן והלאה זה כבר תלוי בכם. איך שאתם רוצים. גזר? כרישה? גבינה? תפוח אדמה? בטטה? דלעת? פלפלים? לכו על זה. גרדו/חיתכו דק דק והוסיפו לבלילה. וזה לא נגמר פה. בשביל שלא ישעמם אפשר גם עליונית (הסברים מפורטים בהמשך): שרימפס, נקניקיה, נקניק, בייקון, כולם יתקבלו פה יפה יפה.

IMG_9688

אחרי פוסט הבצל הקודם שהוא גם מושחת וגם קצת יקר הרגשתי רגשי אשם. אני אוהב לבשל ממה שיש בבית ושזה יהיה זול והגראטן לא עונה על אף אחד מהקריטריונים האלה, חוצמזה שכל דבר שמוסיפים לו שמנת נהייה טעים וזו לא חוכמה גדולה. אז שווה להשקיע פעם ב… אבל ביום יום אני מעדיף מתכונים זולים ופשוטים שאפשר לאלתר בהם לפי רמת העצלות ומה שיש במקרר. האוקונומיאקי הוא בדיוק כזה. הוא ארוחת ערב קלה ונחמדה.

IMG_9788

ולמה הוא מושלם לחנוכה? הוא נראה כמו לאטקע, טעים יותר ובגלל שהבסיס שלו הוא כרוב ומשתמשים אך במעט שמן לטיגון הוא נתברך בערך קלורי נמוך. חוצמזה הוא ממש זול להכנה ממצרכים יום יומיים. וטעים. מאוד. ומיפן. לביבת כרוב. מי היה מאמין?

IMG_9459

אז מה צריך?
שתי ביצים
כוס קמח (קמח מלא עובד מעולה, אפשר גם לבן או שילוב)
שתי כפות עמילן (נשאר לכם קצת קמח טפיוקה מהלחמניות הברזילאיות? או קמח אורז? קורנפלור? זה מוסיף למרקם הסופי. לא חובה אם אין)
חצי כפית מלח
כוס מים
כרבע כרוב גדול
גיוונים: גזר, בטטה, תפוח אדמה, דלעת, בצל ירוק, כרישה, גבינות וכו'
עליוניות: בייקון, שרימפס, נקניק, נקניקיה.
שתי כפיות שמן לטיגון

ההכנה פשוטה מאוד. מערבבים את חומרי הבלילה, לא מגזימים בערבוב, רק עד שכבר כמעט אי אפשר להבדיל מי היה פעם ביצה ומי קמח.

IMG_9569

חותכחים את הירקות דק דק. במיוחד את הכרוב. מוסיפים אותם לבלילה ומערבבים. אם יש איזו חצי שעה לשרוף, הבלילה משתבחת אחרי שהיא יושבת קצת וכל המרכיבים מתחילים להרגיש יותר בנוח אחד עם השני.

IMG_9622

אם ממהרים, אז ממהרים וצריך לשאת בתוצאות של לביבות קצת פחות אחידות.

IMG_9629

מחממים היטב מחבת, אם יש לכם אחת כזאת יצוקה היא תהייה נהדרת, אם לא אז מחבת טפלון גם לגמרי תעבוד לכם. היפנים עושים לביבות גדולות מאוד שלוקח להכין כל אחת מהן די הרבה זמן. זה נחמד בשביל ארוחת ערב בבית, אבל אם השכנים שפגשתם במקלט הזמינו אותכם להדלקת נרות, יותר הגיוני ללכת על לביבות קטנות.

IMG_9636

 למחבת המחוממת היטב מוסיפים כפית שמן ואז ומשטחים גומות קטנות של בלילה על המחבת. נותנים לזה איזו דקה או שתיים ומנמיכים לאש בינונית קטנה.

IMG_9673

בצד החשוף שכרגע לא מתבשל מטביעים את התוספת שאתם רוצים.

IMG_9658

בנתיים ניסיתי בבית עם שרימפס ונקניקייה ואכלתי במסעדה גם עם תמנון ובייקון. כולם היו על הכיפק. לצילומים השתמשתי בשרימפס שמגיעים מבושלים וקפואים שהורדתי להם את הזנב ובנקניקיה איכותית יחסית.

IMG_9664

נותנים ללביבה להתבשל/להיטגן ככה כמה דקות. הופכים בזהירות. היא צריכה להיות מה שנקרא בעגה במקצועית "זהובה". נותנים לזה עוד כמה דקות מהצד השני. אחרי שהפכתם אפשר ללחוץ עליה קצת מלמעלה ולחלץ טיפות לחות שיספקו קצת נחת עם רעש הטסססססס שיוצא מהמפגש הלוהט שלהן עם מהמחבת.

IMG_9686

היפנים אוכלים את זה עם סוג של רוטב ברביקיו מיוחד שעוד רגע ננסה לשחזר (ואם יש לכם בבית רוטב ברביקיו אפשר פשוט להשתמש בו…), מיונז והר של פתיתי דגים מיובשים שבעיני איזה גועל זה. האמת היא שלא ציפיתי שהיפנים יאכלו את זה ככה בסטייל אמריקאי… אבל אף אחד לא שואל אותי. בינינו, זה טעים גם כשלעצמו, אבל אפשר גם עם אבוקדו (הרי הכל טעים עם אבוקדו…), גבינה לבנה, קוטג' (יואו, איך שאני מתגעגע לקוטג') יוגורט, קטשופ? איך שאתם רוצים…

IMG_9829

הנה המתכון לרוטב אוקונומי ביתי. ההוראות מאוד פשוטות. משלבים הכל בסיר קטן, מביאים לבעבוע תוך ערבוב ומורידים מהאש.

רבע כוס קטשופ (ואפשר גם רסק עגבניות מדולל ב-2-3 כפות מים)

כף סויה

עכשיו יש עוד שלושה מרכיבים, זה יוצא הכי טוב עם שלושתם א-ב-ל אפשר לוותר על אחד מתוכם ולא נורא. יותר מאחד כבר נהייה טעם של קטשופ דומיננטי ואז בשביל מה לטרוח…

חצי כף חרדל דיז'ון

כפית וחצי רוטב וורצ'סטר

שתי כפיות סאקי או יין לבן

IMG_9874

אוכלים בלי לחשוש יותר מידי מקלוריות עודפות וממשיכים לתהות לגבי אהבה.

IMG_9805