להיות בחיים / סטיוון סונדהיים – עוגיות שוקולד, חמאת בוטנים, שקדים ושיבולת שועל בצנצנת

wedding-cookies-56

being-alive-translation

(מתוך המחזמר Company מאת Stephen Sondheim, תרגום לעברית – שירה אכילה)

2011 – "יש מקום שאתה חייב להכיר, פיאנו באר מהמם בווסט וילג'". טל גר בניו יורק כמה חודשים וזו הייתה אחת הפגישות היחידות שלנו בזמן הזה. גם אני עדיין הרגשתי די חדש בעיר. פתחנו את הדלת ומתוך המרתף הקטן והטחוב התפרץ קול גדול של שירה וריח סמיך-חמוץ של אלכוהול.  המון קטן של אנשים מכונסים מסביב לפסנתרן שיושב במרווח הצר שבין הפסתנר והקיר ומנצח בכשרון על המקהלה המקרית. התיישבנו ליד אחד משני השולחנות הקטנים בצד ובדיוק ברגע הזה הם התחילו לשיר את שיר הנושא מתוך בת הים הקטנה Part of Your World . אני חושב שטל היה קצת בהלם מזה שידעתי כל מילה ושבסוף השיר עמדתי צמוד לפסתנר, דמעות בעיניים ולחיים סמוקות. יש רגעים מעטים בחיים שמוצאים בהם בית, זה היה אחד מהם. בשנה וחצי הבאות פקדתי את מריז קרייסיס כמעט כל סוף שבוע ביחד עם מריה, אז חברה מהלימודים, היום חברה מהחיים, כאן למדנו לאהוב אחד את השנייה עד עומק חברי צלול.

wedding-cookies-44

2012 – יום שישי בערב ואני מוזג לעצמי אומץ לכוס ומתבל בסודה והרבה ליים. אני כבר שנתיים בניו יורק. הלימודים הסתיימו והביאו לפירוק חבורת האנשים שעטפה אותי במהלכם, פעם ראשונה ולא אחרונה שהטופוגרפיה האנושית שלי תשתנה פה. מריה עזבה בעקבות אהבה ואני, בוגר תואר שני, עובד על התבגרויות אחרות שידביקו את הקצב – מנסה לפרוץ את בועת היובל הלבדית שנדמה שרק אני מסוגל לראות אבל עוטפת אותי כמעט מכל עבר. היום אצא, לראשונה בחיי, לבד.

wedding-cookies-3

אני יורד את שלוש המדרגות המוכרות והברכיים שלי קצת רועדות. גם הלב. זה שיר מוכר מקברט, Come to the Cabaret. אני מצטרף מיד ומרגיש מאוד מודע לקיום שלי ברגע הזה. מציץ לצדדים לבדוק מי מריח את הלבדות שלי ובטוח שהתשובה היא כולם. המצח והגב שלי מרגישים חמים, רק שלא אזיע מבעד לחולצה. אני ממשיך לשיר והעיניים שלי תרות בחוסר הצלחה אחרי המלצר כי הגוף שלי רוצה להזמין כמה שיותר מהר עוד אומץ. בסוף השיר השני אני מעז להציץ שוב לצדדים. אני מופתע. מישהו מנפנף אלי. שניים מחייכים בחום. מאחורי מגיח המלצר ומגיש לי וודקה סודה עם הרבה ליים בלי שביקשתי. מכירים אותי פה. חום מתפשט במעלה הושט שלי מלמטה כלפי מעלה. אני לא בטוח אם זו הוודקה או תחושת המוכרות אבל נעים לי פה. אני מתרווח ותופס קצת יותר מקום בחלל.

המשכתי לצאת לבד. כאן התאמנתי שוב ושוב בלהיות עצמי בלי משענות.

wedding-cookies-5

2014 – החלל מואר ברוך במעט שרשראות של אורות קטנטנים, הקירות, הרצפה והתקרה מחופים בעץ גס ספוג סיפורים, שירים ומשקאות שפוכים. אין כאן גרם של יומרה ניו יורקית. זה רק באר קטן שבו כל ערב מתכנסים אנשים כדי לטבוע בפשטות של שירי ברודוואי, להזדכך ברגש המזוקק שלהם, ולשכוח לרגע מהמורכבות של החיים. ואני, מקומי, ביניהם.

wedding-cookies-22

טפיחה על הכתף. "היי, יש לי בקשה קצת מוזרה – הבחור שהייתי איתו פה נזרק החוצה כי הוא התחצף אל הבארמן ועכשיו הוא גם לא מוכן למכור לי משקאות, אם אתן לך כסף תהייה מוכן לקנות לי משקה?"

wedding-cookies-33

בבאר מארק מתפלא עלי –  מה פתאום שני משקאות? הוא יודע שבאתי לפה לבד הלילה. "אני קונה לאיזה בחור" עניתי והעיניים שלי לא הצליחו להחזיק את המבט השיפוטי של העיניים שלו וצנחו למטה. "האני, תזכור מה שאני אומר לך, הם תמיד צריכים לקנות את המשקאות בשבילך, לא להפך". הבאתי לו את המשקה וחזרתי לפינה שלי ליד הפסנתר. מצד העין ראיתי שגם הוא יודע את כל המילים לשיר Another Hundred People מתוך יצירת המופת של סונדהיים Company. לקח בערך חצי שנה עד שהצלחנו לתאם פגישה נוספת. היא הייתה באותו המקום, מריה חזרה אל העיר אחרי שנגמרה לה האהבה ההיא וביחד צעדנו אל מריז קרייסיס. כאן מתוך שלמדתי להיות לבד קיבלתי גם ביחד.

wedding-cookies-16-horz

2016 – ערב חורפי קפוא. את הדירה שלנו מקשטים נרות בכל מיני גבהים, שרשאות של אורות קטנטנים ופרחים שסחבנו מוקדם בבוקר מטריידר ג'וז באצבעות ידיים קופאות. את הדלת מעטר ציטוט של סונדהיים. מסביבנו קומץ מהאנשים הקרובים אלינו בחיים. בלי משפחות מורחבות, רק הורים, אחים והחברים שהמרחק הגיאוגרפי מאיתנו ומהלב שלנו שווים. מודרים ממסורת החתונות כל חיינו לשנינו לא היו דמיונות חתונה מפותחים. כששני גברים חילונים-יהודים מתחתנים באמת שאין הרבה מסורת להישען עליה. אז המצאנו את המסורת לעצמנו.

wedding-cookies-27

במקום טקס מוכתב מראש ביקשנו מכל הנוכחים להוסיף משהו אל הטקס שהתהווה מול עינינו. רצינו שישלחו אותנו לעבר חיי נישואים לא כעדים אלא כמשתתפים פעילים בחיים. אנחנו התחלנו את הסבב בדברי אהבה לנוכחים והם נשאו אותו אל על עם זכרונות, סרטונים, חרוזים, אגדות, שירים ומילות אהבה ותמיכה, כל העת עוטפים אותנו בנוגה שבקע מעיגולי אור שהחזיקו בידיים. מריה סיימה את הסבב ובעזרת רשיון לחתן שהוציאה במיוחד עבורנו בסיטי הול ניווטה את החדר עד לרגע הקשירה וההתרה של החלפת הטבעות. "בסמכות שניתנה לי על ידי האינטרנט והעיר ניו יורק, אני מכריזה עליכם נשואים".

wedding-cookies-23-horz

הגשנו עוגת מאצ'ה מיל קרפ, עוגיות של לאוואן ופחזניות קטנטנות במילוי של קרם וניל וקרם קרמל ליד שמפניה.

כשאנשים עזבו נתנו להם צנצנת עם כל הרכיבים היבשים ומתכון להכין את העוגיות האלו.

wedding-cookies-45

תמיד כשאנחנו מגיעים לצומת של השדרה השביעית ורחוב גרואוב הבטן שלי מתמלאת פרפרים. איזה מן ערב הולך להיות? אנחנו עוקפים את המחכים בחוץ ואני מקווה תמיד שאיזו מישהי תצעק עלינו – "יש פה תור" ונוכל להתעלם ממנה ולדעת שיכניסו אותנו מיד ושיש מקום אחד בניו יורק שמכירים אותנו בו, מקום שהיה פעם של כל אחד מאיתנו בנפרד ועכשיו הוא שלנו ביחד.

wedding-cookies-46


עוגיות שוקולד צ'יפס, נטיפי חמאת בוטנים, שקדים ושיבולת שועל

העוגיות האלה חגיגיות כי הן של החתונה שלנו וטעימות כי יש בהן מכל טוב. אפשר להכין את המתכון סתם ככה בבית ואפשר גם למלא בו צנצנות ולתת כמתנה. הכמויות כאן מספיקות לכ-20 עוגיות וחשוב מכך נכנסות באופן מדויק לצנצנות בגודל של ליטר. אנחנו השתמשנו בצנצנות מייסון עם פיה רחבה שמקלה מאוד על ההרכבה.

חומרים

  • 1 כוס שיבולת שועל
  • 1/2 כוס סוכר חום
  • 1/2 כוס סוכר לבן
  • 1/3 כוס שקדים בחתיכות קטנות
  • 1/2 1 כוסות שוקולד צ'יפס (כמויות שוות של שוקולד מריר, לבן ונטיפי חמאת בוטנים)
  • 1/3 1 כוס קמח לבן
  • 1 כפית אבקת אפיה
  • 1 כפית אבקת סודה
  • ¼ כפית מלח

חומרים רטובים (לא נכנסים לצנצנת…)

  • 120 גרם חמאה
  • 1 ביצה
  • כפית וניל

wedding-cookies-in-jar

הוראות הכנה:

מחממים תנור ל-175 מעלות

מביאים את החמאה לטמפרטורת החדר וטורפים אותה ביחד עם הביצה והוניל. מוסיפים את כל החומרים היבשים ומערבבים היטב (!), הכי טוב לערבב בעזרת הידיים. זה עלול להראות קצת יבש מידי, אל תדאגו.

wedding-cookies-31

יוצרים עיגולים קצת קטנים יותר מכדורי פינג פונג ומניחים על גבי נייר אפייה במרווח של 4 ס"מ אחד מהשני.

wedding-cookies-35

wedding-cookies-38

אופים בין 13-15 דקות תלוי בתנור שלכם. מוציאים כשיש אותות ראשונים ביותר שהן מוכנות – כלומר כשהן טיפה משנות גוון. הן עדיין תהיינה די רכות בשלב הזה, הן תתקשנה עם הקירור. אם אופים אותן יותר מידי הן מתקשות לגמרי בקירור ובעיני פחות מהנות ללעיסה. נותנים להן להתקרר לגמרי לפני שמזיזים מהתבנית.

wedding-cookies-48

כמה הערות:

  • ברור ואומר ליתר בטחון – אם נותנים כמתנה לא מוסיפים חמאה, ביצה ווניל לצנצנת. את אלה הברנש בר המזל שקיבל את הצנצנת יצטרך לנפק.
  • מוסיפים לכל צנצנת קלף קטן של הוראות הכנה.
  • מכפילים את המתכון לפי כמות הצנצנות שרוצים. שימו לב שאת הקמח, המלח, אבקת האפייה והסודה כדאי לנפות ביחד היטב לפני שמכניסים לצנצנות.
  • כדי שהרכיבים אכן יכנסו כולם לתוך הצנצנת צריך לדחוס אותם היטב בכל שלב. במיוחד סוכרים וקמח.
  • את השוקולד צ'יפס מניחים בקצה למעלה, בגלל שהם לא נדחסים היטב וכל מה שתשימו מעליהם יזלוג ביניהם והתוצאה תהייה בלגאן בעיניים.
  • המתכון המקורי קורא לפקאנים. אנחנו השתמשנו בשקדים כי הם היו הכי זולים. לדעתי כל אגוז יעבוד…
  • בשביל הצבעוניות והטעם השתמשנו בצ'יפס של שוקולד לבן, מריר ושל חמאת בוטנים. מה שתשתמשו יהיה טעים.

wedding-cookies-55

מחלקים עוגיות חתונה מסודרות יפה בצנצנת וטובעים בנוסטלגיה טרייה.

ארמי אֹבד אבי (משורר בניו יורק) / עמיחי חסון – מדריך ניו יורק למתקדמים

Croissant (1 of 1)

Fullscreen capture 6202016 104036 PM.bmp

(…)

(מתוך מדבר עם הבית / עמיחי חסון, ע"מ 63, אבן חושן הוצאה לאור, 2015)

אם אתם באים לבקר בעיר האורות שלא ישנה לרגע,  בוודאי כבר הצצתם במדריך לברוקלין שכתבתי ואז חשבתם לעצמכם, אבל רגע, מה עם מדריך לשאר העיר? הנה הוא סוף סוף הגיע. הרשת מפוצצת במדריכי ניו יורק, אז מה לא תמצאו פה? את ההמלצות הקלות, הברורות, שנמצאות בכל מדריך תיירים (ההיי ליין, גלריות בצ'לסי, טיימז סקוור? למה שמישהו ירצה ללכת לטיימז סקוור??! וכו'…)מה שלא תקבלו פה זה את ניו יורק של התיירים. במקום אני הולך להציע לכם מבט פנימי ממי שגר פה כבר כמה שנים. דברים ש"מקומיים" עושים. זה לא המדריך הממוצע לעיר, פה זה ניו יורק למתקדמים (* והתמונות לקוחות מהאינסטגרם שלי וצולמו לאורך השנים ב-Union Square Green Market המעולה והאהוב עלי מאוד. ** קישורים מסומנים בקו תחתי. ליחצו ותהנו. ).

IMG_2228

קודם כל, יש מלא שירותים שמנסים לרכז את מה שקורה בעיר. נרשמים אליהם בחינם ובתמורה הם ישלחו לכם מיילים עם דברים חינמיים ומוזלים באופן יומי או שבועי. אני כבר כמה שנים רשום ל the skint, אי מייל יומי שמרכז אירועים ועניינים ו-Gold Star (ראו פירוט בהמשך) שמרכז הנחות לאטרקציות בעיר. הרבה פעמים יש להם הנחות לדברים ממש שווים, אז שווה להירשם אליהם לתקופה שאתם באזור.

לכו לראות סרט בחינם (הקישור אולי לא מעודכן! בדקו תאריכים) בפארק או על איזה גג מעניין. כדי לקבל את כל החוויה במלואה חובה להצטייד בשמיכה ובפיקניק מפנק מראש.

IMG_2155

סיורים במים

מנהטן היא אי. שוכחים את זה כשנמצאים עליה אך זו האמת. ממערב ההאדסון הרחב, ממזרח האיסט ריבר שבסופו של דבר מתחבר להאדסון דרך ההארלם ריבר. איך אני יודע את כל זה? כי עשיתי סיור בסירה. אחד הדברים הכי שווים שיצא לי לעשות כאן. הסיור הספציפי הזה הוא של אגודת הארכיטקטיים של ניו יורק. על גבי סירת מנוע ישיטו אותכם מסביב לכל האי במשך כ-3.5 שעות ויתנו לכם הדרכה מפי אדריכל מקומי וידען. לפעמים גם יש אדריכילים סלבז שמשתתפים. במחיר הזה תקבלו גם משקה ראשון חינם ופריסה נאה של גבינות, עוגיות ופירות. לומדים המון וגם נהנים! הסיור יקר אם משלמים מחיר מלא, כ-75 דולר, אך לרוב יש קופונים של עד 50% באינטרנט. הרבה פעמים הקופונים הללו יהיו ב-Gold star ואתם הרי כבר נרשמתם!  הם מציעים גם עוד כל מיני סיורים שאת חלקם עשיתי כמו סיור גשרים, או סיור ג'נטרפיצקיה של ברוקלין מהסירה. תמיד מרתק. בגלל שהם כאלה שוים הם מאושרים כמעניקי שעות הכשרה שלאחר הלימודים לארכיטקטיים. שימו לב שיש שתי יאכטות שונות, אחת יותר זולה ואני חושב שההבדל המהותי הוא שאין בה מזגן. יותר כיף עם מזגן.

IMG_2982

יש עוד כל מיני סיורי סירות, ליליים, יומיים, מהירים במיוחד כמו ה- Shark, מסיבות על המים, ארוחות פאר על המים וכו'. חלק בטח טובים יותר וחלק פחות. בכל מקרה מאוד נחמד לראות את ניו יורק מהמים באיזשהו שלב.

קניות

ניו יורק היא מכה של קניות. ישנם המרכזים הגדולים בעיר (סוהו, רחוב 34 והשדרה ה-5 הידועה והיקרנית) וכמובן עוד מלא אפשרויות אחרות. תקשיבו ותקשיבו טוב –כמעט אף פעם לא צריך לקנות דברים במחיר המלא שלהם. כמעט בכל הרשתות תמיד יש מכירות. ב-gap למשל אין מצב שלא תמצאו קופון של לפחות 30% הנחה על כל הקנייה. זה נכון לגבי כמעט כל חנות אחרת ובטח ובטח בקניות און ליין. מה עושים? קודם כל נרשמים לניוזלטר של החנות שאתם אוהבים. לרוב רק על ההרשמה תקבלו 10-15% הנחה לקנייה הבאה. ועכשיו עוקבים אחרי האי מיילים היום יומיים שתקבלו הם מציינים מתי יהיו מכירות. חוצמזה לפני כל קופה, וירטואלית או אמיתית הקישו בגוגל את שם החנות ו-coupon זו תעשייה שלמה של אתרים שמרכזים קופונים ולא פעם הוצאתי פחות בדרך הפשוטה הזו.

IMG_2403

קניית כרטיסים להצגות והופעות

  1. האפשרות האהובה עלי היא ראש טיקטס Rush Tickets הם הכי זולים (באזור ה-40 דולר) והמקומות לרוב מאוד טובים. הם דורשים השקעה של זמן. הם זמינים מרגע שהקופות נפתחות באותו היום וניתנים לקנייה רק בקופה עצמה. להצגות מבוקשות במיוחד לפעמים עושים הגרלה בין המבקשים, או שאנשים מגיעים שעות מראש ומחכים בתור (שעות! אמריקאים משוגעים על תורים…). לפעמים צריך תעודת סטודנט ("סטודנט רש") בשביל לקנות את הכרטיסים, לפעמים יש הגבלת גיל. אז איך יודעים? הנה אתר שמתאר את הראש טיקטס לכל הופעה ומה צריך לעשות בשבילם.
  2. יש כל מיני תוכניות שאפשר להצטרף אליהן בשביל כרטיסים זולים. שתיים שאני משתמש בהן באופן קבוע הן Hiptix שמאפשר קנייה מראש של כרטיסים מוזלים להצגות הלרוב מעולות של Roundabout Theater  (עד גיל 36). ו- LincTix  תוכנית לצעירים עד גיל 35 (וכן, הם בודקים בקופות…) של הלינקולן סנטר שגם בו ההצגות לרוב מעולות. ההרשמה לשני השירותים הללו היא בחינם. הכרטיסים אוזלים מהר אז כדאי לקנות כרטיסים מראש כמה שאפשר.
  3. TodayTix היא אפליקציה יחסית חדשה שמנסה לחולל מהפכה בקניית כרטיסים. היא מציעה מידי יום כרטיסים מוזלים לשבוע הקרוב לרוב ההצגות בעיר. היא דרך טובה להשיג כרטיסים, אבל הכרטיסים הזולים הם לרוב אלו של השורות האחרונות וזה פחות כיף. שימו לב שכשקונים מהם תצטרכו לחפש את הנציג שלהם בכניסה לתאטרון כדי לקבל את הכרטיסים. הם לא יחכו לכם בקופה! שירות נוסף שהם מציעים הוא הגרלות וירטואליות לכרטיסים מידי יום. שווה להיכנס, להציץ ולנסות את מזלכם (ואם אתם קונים כרטיסים דרך האפליקציה ותקישו את הקוד AJRTE  אז אני אקבל 10$ לכרטיס הבא שלי כי הפניתי אותכם. אתם ממש לא חייבים).
  4. תציצו מה יש ב-Public Theater, זה לרוב דברים טובים ויש כרטיסי ראש ב-20$ בקופות.
  5. שירות נוסף שכדאי להכיר הוא Goldstar שמוכר כרטיסים להצגות, הופעות וכל מיני חוויות ניו יורקריות אחרות במחירים מוזלים מאוד. ההצטרפות היא חינם (נשבע שהם לא ממנים את הפוסט הזה, פשוט השתמשתי בשירות הרבה אז הוא חוזר על עצמו…).
  6. אפשר גם, כמו פעם, לחכות בתור הבלתי נגמר של TKTS בטיימס סקוואר. אפשר גם ללכת לסניף, ההרבה פחות ידוע שלהם, בדאוון טאוון או בברוקלין ולא לחכות בתור כמעט בכלל.

IMG_2171

חופי ים בניו יורק

כן. יש חיה כזאת. אם לומר את האמת אף אחד מהם לא מדהים. בציונים בין 1-10 הכי גבוה שהייתי נותן הוא 6 לחוף היפה ביותר שהוא סנדי הוק. והוא לא ממש בניו יורק, הוא בניו ג'רזי. מה שכן, זה מאוד מגניב שיש לניו יורק חופי ים ותודו שאתם לא חושבים על בילוי בעיר בתור בילוי על חוף הים, אבל למה לא בעצם? ביום קיץ חם ולח זה דווקא מאוד נחמד לחוות גם ככה את העיר ואת המקומיים שמגלים את הים של ניו יורק כל קיץ מחדש. אז הנה כמה חופים שנחמד לבקר בהם:

Sandy Hook Beach – החוף הנחמד ביותר, סנדי הוק, נמצא בניו ג'רזי. יש אליו מעבורת חביבה שולקחת כ- 40 דקות של הפלגה נעימה. המעבורת לא זולה במיוחד, כ-40 דולר, חפשו קופון שיעניק הנחה יפה. כמעט תמיד יש אחד (coupon seastreak sandy hook) אך לרוב הוא יהיה לשעות שהן לא שעות השיא. כשמגיעים לסנדי הוק מחכים אוטובוסים שיאספו אותכם, כלול במחיר, לחופים. שימו לב שיש כמה חופים. החוף "הצעיר" יותר שהוא גם החוף היותר גאה הוא החוף שהבגדים בו הם בגדר הצעה. אל תדאגו לא חייבים להוריד אותם, ובשלב מסוים בחוף יש שלט שאומר שאזור העירום נגמר. מעניינים במיוחד בעיני האנשים שיושבים ממש ליד השלט בצד של הלבושים. בכל אופן, מדובר בחוף יפה יחסית, עם מים נעימים ונקיים (יחסית) ועם נוף מהמם של העיר, שזו תוספת נחמדה מאוד. אין כמעט שום מקום לקנות אוכל או שתייה ולכן צריך להביא אותה איתכם. חוזרים חזרה באוטובוס ובמעבורת ועל כן שימו לב לזמנים ותכננו מראש. אפשר גם להעביר אופניים על המעבורת וזה יכול להיות טיול מאוד נחמד. המעבורות יוצאות וחוזרות מ-pier 11 שהוא הפיר של וול סטריט.

IMG_2030

Jacob Riis Beach – היא רצועת חוף שנמצאת באזור של far Rockaway בקיץ יש חברה מצחיקה שמפעילה סקול באסז שבעבור 12 דולר יקחו אותכם הלוך וחזור מנקודות בברוקלין ומנהטן כולל פחית בירה חינם (הם גם משכירים שמשיות וכסאות ים). תחושת טיול שנתי. חוף נחמד ובסך הכל נעים. אם אתם בעניין של החלק הקווירי של החוף כשאתם מגיעים המשיכו ללכת עם הים לימינכם עד שתגיעו אליו. קשה לפספס אותו. האוכלוסייה מגוונת מאוד ומעניינת. גם לכאן כדאי להצטייד באוכל ושתייה מראש. אפשר גם להגיע בתחבורה ציבורית, אך זה יותר כאב ראש. אני מכיר אנשים שעשו את הטיול עם אופניים. גם אפשרות אם אתם מיטיבי פדלוס. בשבילי זה קצת מוגזם.

Brighton Beach – אם אתם בעניין של משהו טיפה יותר קרוב ובעיקר שההגעה אליו יותר פשוטה לכו על החוף הזה. מגיעים אליו בקלות בסאבוואי. ה-Q או ה-B יעצרו לכם בתחנה שנקראת על שמו. תחנת הסאבוואי נמצאת בלב ליבה של שכונה רוסית מאוד. הסופרים, התושבים, חנויות האלכוהול והמסעדות כולן רוסיות. כיף להסתובב שם להרגיש בחו"ל, לקנות נשנושים לים ואז ללכת אליו. לא החוף הכי מהמם, כבר אמרתי, אבל חוויה נחמדה בלב העיר. אחרי שבאתם על סיפוקכם מהחוף לכו על הטיילת לכיוון קוני איילנד. הטיילת מחודשת ויפה וכשתגיעו לקוני איילנד, ההומה מאוד, תעשו סיבוב על רכבת ההרים הישנה, ה-Cyclone שבעבור 9 דולר תעשה לכם בחילה וסחרחורת. http://www.youtube.com/watch?v=o2-RXqU4Lg8. קחו משם סאבוואי חזרה לעיר מאוד בקלות. ה-D,N,Q,F כולן מסיימות שם את המסלול שלהן ומתחילות אותו מחדש.

IMG_2177

ניו יורק לעוד יותר מתקדמים

Roosevelt Island – האי הצר נמצא בין מנהטן לבין קווינז. שני דברים מיוחדים בו: הראשון מגיעים אליו ברכבל! והרכבל הוא חלק ממערך התחבורה העירוני ככה שעולים עליו עם כרטיס של הסאבוואי! איזה אדיר! התחנה ברחוב 59 והשדרה ה-2. כשמגיעים לאי יורדים דרומה עד שמגיעים לגן היפה שמשקיף על מנהטן ונבנה לזכרו של רוזוולט. יש פסל גדול של הפנים שלו ומאוד נעים לבלות שם. חוזרים דרך הצד המזרחי של האי שהרוחב שלו בטח לא עולה על 600 מטר. אפשר עוד קצת להסתובב, אבל מלבד פארק הזכרון היפה אני לא מצאתי שם עוד עניין גדול. אפשר גם להגיע עם ה-F, אבל זה קצת מאבד מהכיף.

Governors Island –אחד המקומות המסקרנים שמתפתחים בעיר בשנים האחרונות. פתוח רק ממאי ועד אוקטובר וישנן מעבורות שלוקחות ומחזירות ממנו מהמזח שבקצה הדרומי של העיר. ניתן לקחת אליו אופניים או לשכור אותן במקום. יש גם "רכבי" פדלים שיכולים להכיל 4 אנשים וזה כבר ממש כיף. יש בו כל מיני אירועי אמנות, גלריות ואירועי מוזיקה. יש בו מסיבת שנות ה-20 כל שנה שנשמעת מגניבה וגם חווה גדולה.

IMG_5030

Low Line – ואם כבר 2018 אז אולי הלואו ליין נפתח. נכון ההיי ליין? אז אותו דבר מתחת לאדמה. נראה מקום מדהים! הלוואי ובאמת יצא לפועל. שיפוץ של תחנה ישנה תת קרקעית כך שאור השמש יאסף ויפוזר מתחת לאדמה. אני מתרגש רק מלחשוב על זה! בנתיים אפשר לבקר במעבדות שלהם בימי שבת וראשון.

טיולי יום מחוץ לניו יורק

לא חייבים לקחת רכב בשביל לצאת מהעיר ולפעמים זה נחמד לעשות ממנה הפסקה. הנה כמה אפשרויות נחמדות במיוחד:

Dia Beacon – הוא מוזיאון אמנות מודרנית שנמצא ליד העיירה ביקון. המוזיאון היה פעם מפעל למשהו ושמרו על המבנים כפי שהיו והתאורה כמעט כולה היא תאורה טבעית שמגיעה דרך הגג. השטח גדול והתצוגות הן בעיקר פסלים מרחבייים. האמת? אני לא עפתי על האמנות עצמה מלבד הפסלים הנהדרים של סרה, אבל כל כך יפה שם, וכיף להסתובב, ונעים לצאת קצת מהעיר כך שאני בהחלט ממליץ על חצי יום באזור. ההליכה מתחנת הרכבת בביקון קצרה ביותר, ובימי ראשון במשך כל ימות השנה גם יש שוק אכרים קטן כבונוס ממש ליד התחנה.  ה-mta מציע כרטיס משולב למוזיאון ולרכבת בתעריף מוזל. יוצאים וחוזרים מגרנד סנטרל.

IMG_2413

Cold Spring – עיירה חביבה ביותר בדרך לביקון וגם על ההדסון עם מלא חנויות מעוצבות ובתי קפה מפולצנים ונעימים. באמת כיף להסתובב שם ולאכול בראנץ' מעולה ב-Hudson Hil’s שנסגר ב-4, הרחוב הראשי הוא main Street ושם קורים מירב הדברים המעניינים, כולל להקות שמנגנות ליד המים. אין ממש טעם להגיע לפה רק בשביל להסתובב בעיירה כי זה מעייף במהירות. מה שכן, ממש ביציאה מהעיירה יש אפשרות לעשות טיול קצר (יחסית) במעלה הר ולראות נופים מהממים של ההדסון וכל האזור. נקודת היציאה לטרק היא כ-1.5 ק"מ הליכה מתחנת הרכבת של העיירה. הנה סיפור דרך מצוין שהשתמשתי בו בעצמי. יש מפות לא ממש שימושיות בכניסה למסלול, הרבה אנשים שעושים אותו ובסופי השבוע יש גם מתנדבים בכניסה שייתנו לכם עוד אינפורמציה אם תזדקקו לה.

Blue Hill Farm – חווה שכיף להסתובב בה ולראות חיות, גידולים והרבה ירוק. בנוסף יש להם בית קפה מהמם שבו הם מכינים הכל בעצמם ממה שגדל אצלהם או אצל השכנים שלהם. האוכל מעולה וכיף לשבת שם. יש גם מסעדה סופר יקרה במקום ועוד מסעדה סופר יקרה שנמצאת בניו יורק ומקבלת את מוצריה מהחווה. אין אפשרות להגיע לכאן בלי רכב. לאחרונה הם החלו לגבות תשלום בכניסה. 20 דולר לאדם במהלך סופי השבוע. בימי השבוע חינם חינם.

IMG_2128

Storm King Park – פארק ענק של פסלים שכיף להסתובב בו. אפשר להגיע עם אוטובוסים של coach usa ויש שתי חבילות אחת הלוך חזור ואחת שתיקח אותכם גם לקניון הענק woodberry commons בדרך חזרה. מרכז הקניות הזה הוא הסיוט הגדול ביותר שלי, אבל לחובבי הז'אנר זה דווקא נראה לי דיל ממש שווה. אפשרות נוספת היא לקחת את האוטובוס של אותה חברה מצחיקה שתיקח אותכם לחוף הים.

Ananda Ashram – הוא אשרם יפה ומעניין במרחק פיזי קצר מניו יורק, אך מרחק נפשי ענק. ממוקם על אגם קטן, המקום הוא פנינה של יופי ושקט פנימי וחיצוני. ביליתי שם את סופ"ש יום ההולדת שלי לפני כמה שנים, ולא הייתי יכול לעשות בחירה טובה מזו. יש שיעורי יוגה כמה פעמים ביום, שיעורי מדיטציה וסנסקריט כולם כלולים במחיר הלינה (הנחות לסטודנטים) והאוכל המעולה כלול גם הוא במחיר. פעם גר שם גורו ויש שם קהילה שלמה של מאמיניו. אם אתם בעניין של הפסקה מההמולה של העיר אחלה אפשרות. ההגעה בתחבורה ציבורית + מונית לא יקרה., היא לא הכי נוחה, אך גם לא מסובכת בכלל.

ואם ביוגה עסקינן – יש בעיר כמובן סטודיו-ים ליוגה בלי סוף. אני במיוחד אוהב את Yoga to the people שיש להם כמה סניפים. האהוב עלי הוא זה שב- St Marks. יש בו 5 חדרי סטודיו גדולים, התשלום הוא על בסיס תרומה והחדרים הגדולים מתמלאים עד אפס מקום. השיעורים בינוניים ברמת הקושי ואני אוהב את התחושה הקהילתית של המקום. מזרונים להשכרה ב-2 דולר. הסניף בוויליאסמבורג גם מציע שיעורי ויניאסה על בסיס תרומה ושיעורים של יוגה חמה על בתשלום.

IMG_2160

תעשו חיים!!

רוצים עוד מידע על ניו יורק?

הנה שוב קישור לפוסט שלי על ברוקלין

והנה קישור למידע שכתבתי על חיי הקהילה הגאה כאן

והנה הפוסטים האהובים עלי מבלוגים חברים:

אז מה את עושה כל היום 1

אז מה את עושה כל היום 2

דברים בעלמה – צ'יינה טאון

דברים בעלמה – דאון טאון ברוקלין

בצק אלים אוכלת בניו יורק

מדבר מהבטן אוכל בניו יורק

מדבר מהבטן על קומפלקס Eataly

מכירים עוד פוסטים שאני לא? יש לכם המלצות משלכם? מוזמנים להוסיף.

ברוקלין / אהוד בנאי – מדריך לשכונה הכי מגניבה בניו יורק: ברוקלין

Brooklyn Post (7 of 11)Fullscreen capture 9112015 110322 PM.bmp

(מתוך האלבום ענה לי / אהוד בנאי)

מתכונים לחגים יש לכם כבר בלי סוף. אני יודע. אז במקום עוד מתכון שיאבד בתהום הנש(נש)יה הנה מה שאתם באמת צריכים: מדריך לאיזור הכי מגניב בניו יורק – ברוקלין. (וכן, זה מדריך אחרי מדריך, ואין מתכון והתמונות קצת מעפנות הפעם… אני יודע, אבל בכל זאת החלטתי לפרסם מהר מהר כי לפי הפייסבוק שלי כו-לכם כבר כאן, מבטיח לחזור לסוּרי במהרה. אה, ובסוף גם יש מפה).

ניו יורק היא עיר שרוצה שיספרו אותה. עיר שבכל פינה מסתתרת בה אטרקציה חדשה. עיר שלכל אחד בה יש גם חיים קצת מחתרתיים, נישה שהיא רק שלו שזר לא יבין, אבל בין 9 מיליון זרים תמיד יהיה מי שיחלוק את אותה הנישה בדיוק. היא עיר שמסעדות סודיות במרתפים ובארים עם דלתות סתרים הם חלק בלתי נפרד ממנה. ומי שגילה את הסוד רוצה שכולם ידעו שגילה וגם שכולם ישמרו את הסוד בשקט בשקט. מי שמרגיש שהצליח להפוך את העיר לשלו, ולו לרגע, רוצה להשוויץ בה, כמו להחזיק יד בפומבי למלך הכיתה שפתאום שם עליך, כדי שכווולם יראו.

אפשר לחיות פה שנים ועדיין לא להספיק לראות שבריר מההצגות, מאית מהתערוכות, לאכול רק בקמצוץ מהמסעדות ולצאת לכלום מהבארים, ניו יורק היא אין סופית. מקום נסגר ומקום נפתח והכל בקומות קומות קומות. ולכן גם כל אחד יחווה את העיר הזאת אחרת ועל פי מה שיחפש ויאפשר לקרות. מסיבות אל תוך הלילה עם סמים ואלכוהול? בבקשה. הרצאות מפי טובי המומחים בתחום ותרבות ממדרגה ראשונה? אין בעיה. או אולי תרבות אנדגראונד אוונגריד? יש בלי סוף. אוכל מדהים ושתייה? רק תבחרו… תנו לעיר לספר את עצמה, תחקרו אותה ברגל כמה שיותר, תהיו סקרנים לגביה, והיא תיפתח גם בפניכם.

(כמה חודשים אחרי פרסום המדריך הזה פרסמתי גם מדריך לניו יורק – אם תלחצו כאן תגיעו אליו)

Brooklyn Post (6 of 11)

דעו שלא תספיקו כלום וזה לא משנה בכלל, כי אי אפשר הכל, והלחץ להפסיד ולא להספיק הוא הסטטוס קוו כאן, הבייס ליין של כל אחד שגר בעיר הזאת ושל כל מי שמבקר בה, תמיד. הוא חלק ממה שהופך אותה למה שהיא – עיר בלי הפסקה. אבל באמת, במלוא מובן המשפט. וכמו שמודעת הסאבווי האהובה עלי אומרת:  אף סיפור טוב לא מתחיל במילים: "הייתי עייף אז נשארתי לישון במלון". אז, יאללה –  לעבודה!

ניו יורק היא עיר שמורכבת מחמישה אזורים/רבעים (Boroughs): Manhattan, Brooklyn, Queens, Bronx ו-Staten Island. כל אזור מחולק לשכונות רבות. על מנהטן יש אין סוף מדריכים אז אני בוחר לא להתמקד בה. אני אנסה לתת מידע שהרבה יותר קשה למצוא במקומות אחרים. אחרי כמה שנים של מגורים כאן ואין סוף מבקרים אני יכול להגיד בוודאות שרוב מוחלט של תיירים לא ממש יוצאים ממנהטן וגם אלה שיוצאים ממנה לא מרחיקים מעבר לשכונת וויליאסמבורג לרוב. פספוס אדיר. למרות שאפשר להנות במנהטן במשך ימים ארוכים, השכונות השקטות של ברוקלין מעניקות חויית תיור טובה לא פחות, והרבה פעמים כיפית ו"מקומית" הרבה יותר. בעצמי, אני משתדל להגיע כמה שיותר לברוקלין ולגלות אותה. האזורים האחרים מעניינים גם הם, אבל אין מה להשוות ואליהם לא הייתי ממליץ דווקא להגיע אלא אם יש לכם הרבה מאוד זמן. אבל ביקורים בשכונות המגניבות של ברוקלין הם עניין שלא כדאי לוותר עליו. שימו לב, ברוקלין ענקית! והיא מחולקת לשכונות שכונות. חלקן מגניבות בטירוף, חלקן סתמיות, חלקן לא מעניינות בכלל ואפילו לא ממש נעימות להסתובבות.

041

הפרויקט הנ"ל הוא נסיון לתת מפת דרך כללית לשכונות המגניבות של ברוקלין. לא מדובר במדריך מפורט עם הצעות רבות, אלא יותר מורה דרך לשכונות ורחובות מרכזיים שיהיו עוגן להסתובבות. בכל מקרה, אני הכי אוהב להגיע לשכונות האלו ולהיאבד בהן, להכיר רחובות חדשים, למצוא בתי קפה שהייתי רוצה לעבור לגור בהם, בארים מעולים שלא שמעתי עליהם ולהסתכל על האנשים. אוייי האנשים. מכל המקומות שביקרתי בהם בעולם האנשים בניו יורק הכי יפים. בניגוד לשמועה שהניו יורקרים לא נחמדים, הם דווקא מנומסים ויעילים מאוד כששואלים אותם שאלות ומאוד. מאוד מאוד. אוהבים להמליץ על המקומות האהובים עליהם. אז במהלך השיטוטים שלכם אל תתביישו לבקש הוראות ולשאול אנשים על המלצות. אבל בשום. פנים. ואופן. אל. אל אל אל אל!!!!! תחסמו להם את המדרכה. כי אז אתם אבודים.

Brooklyn Post (2 of 11)

באופן כללי החוק בברוקלין הוא שככל שהשכונות קרובות יותר למים, או למעשה למנהטן, כך הן יותר נחמדות. ככל שמתרחקים השכונות עניות יותר ופחות נעימות להסתובבות. עם השנים תהליך הג'נטרפיקציה הולך ומשתלט על העיר והוא עושה את זה בקווים צפויים, לפי הרכבות ונוחות ההגעה ממנהטן לשכונה. ברשימה למטה תוכלו למצוא פירוט על השכונות האהובות עלי. חלק אני מכיר יותר וחלק פחות. וזה שלא כללתי שכונה לא אומר שהיא דווקא לא מגניבה… מתוך אלה, אם הייתי צריך לבחור את השכונות שאני חוזר אליהן שוב ושוב: Williamsburg, Caroll Gardens, Red Hook, Greenpoint.

Brooklyn Post (11 of 11)

אז הנה מידע כללי שיעזור להתמצא בשכונות:

Greenpoint – השכונה שנמצאת בקצה ברוקלין לפני שקווינז מתחילה, מדרום גובלת בוויליאמסבורג. שכונה היפסטרית צעירה ומגניבה ונעימה מאוד להסתובבות. מלאה במסעדות, בארים ובתי קפה קטנים וחמודים, במיוחד אהוב עלי הסניף של Bakeri שבו אפשר לראות את העובדות בסרבלי התכלת אופות ועומלות על האוכל. פעם, ממש כשהגעתי לניו יורק, הכרתי את האופה של הסניף הראשון והצטרפתי אליה לאפייה לילית של כל המטעמים. כשאכלתי את הבריוש הטרי שהתחבאה בו קוביית סוכר חום עם גרידת תפוז ולגמתי קפה הפוך מדויק בשש בבוקר, ידעתי שמחת אופה מהי.

בחזרה לשכונה. מגיעים או על ידי ה-G או, וזה בעיני יותר כיף, בהליכה מוויליאמסבורג. קחו את רחוב Franklin ותעלו בו. אחרי זמן קצר שבו הוא יראה לא ממש מעניין הוא יהפוך להיות ממש מגניב. כשהוא יתחיל להראות לכם מגניב תתחילו לעשות שתי וערב לכיוון הנהר בהליכה צפונה. נחמד להגיע עד להאדסון ולהציץ עליו ולגלות מקומות יפים וכיפיים ולדמיין איך זה יהיה לחיות בשכונה הנעימה ולהצטלם על רקעי הגרפיטיים. חוזרים דרך Manhattan Ave הפחות מגניבה, אך מעניינת במיוחד מכיוון שיש בה מלא חנויות של האוכלוסייה הפולנית שחיה באזור. ההליכה על השדרה תוביל אותכם חזרה לוויליאמסבורג.

187

Williamsburg –מעוז ההיפסטרים, המגניבים, האירוניים והיצרתיים. לא סתם יצא לה שם של שכונה סופר מגניבה. מגיעים אליה דרך ה-L ויורדים ב-Bedford או ב-Lorimer. היא מתחלקת ל-Williamsburg  ו-South Williamsburg. הדרום מעניין פחות או יותר עד רחוב South 8 אחריו היא הופכת להיות שכונה חרדית. מעניין, אבל בצורה אחרת לגמרי. מצפונה תמצאו את שכונת גרין פוינט ש-McCarren Park הוא הגבול ביניהן.

הרחובות נספרים לדרום וצפון. רוב האנשים נשארים ברחובות הצפוניים אך גם לדרומיים יש הרבה מה להציע. למשל בית הקפה Freehold שמשקיף על גשר וויליאמסבורג ועל העיר והשקיעות בו נהדרות. עוד קפה נחמד מאוד הוא Blue Bottle Coffee שמגיע מסן פרנסיסקו. נסו את הקפה הקר ניו אורלינז סטייל שטעים במיוחד בגלל העולש בתוכו (עולש, הפה שלי מאוד נהנה להגיד את המילה הזאת). עוד תוכלו למצוא בשכונה את שוק האוכל Smorgasbord על המים בימי שבת במהלך הקיץ, באותו המקום בימי ראשון יש את שוק הפשפשים. גם הסניף המקורי של  Bakeri כאן. סטודיו ליוגה Yoga to the people שהוא על בסיס תרומה לויניאסה ובתשלום קבוע ליוגה החמה. Nighthawk  הוא בית קולנוע שמגיש אוכל ושתייה בזמן הסרט (בעקבות "מאבק" שלו שונה החוק כך שאפשר יהיה להגיש אלכוהול בסרטים), הוא מציג גם סרטים חדשים וגם קלסיקות ומתאים מנות וקוקטיילים לסרט. כרטיסים נמכרים במהירות במיוחד בסופי שבוע ולכן אני ממליץ לקנות מראש באינטרנט. תודה אינטרנט! מלון Wythe מגיש ברנצ'ים מעולים ויש לו באר בקומה העליונה עם נוף יפה של העיר.

לבארים הגאים ראו ניו יורק לגייז. יש בשכונה אינסוף חנויות מעוצבות, מסעדות ברמות שונות והרבה מאוד אווירה. כיף לעשות בה סיבוב ולמצוא את עצמכם או בעצם להיאבד. תתחילו מ-Bedford תעלו בו למעלה עד רחוב 12 ואז תיכנסו פנימה לכיוון הנהר ותתחילו לעשות שתי וערב של רחובות לפי מה שמתחשק לכם. כאמור עד רחוב South 8 מעניין, ואחר כך כבר פחות. בשלב הזה תוכלו להמשיך לכיוון מזרח ולעלות שוב למעלה ברחוב Hooper ולהסתובב ברחובות שממזרח לכביש המהיר. הם קצת פחות מעניינים אבל גם נחמדים מאוד. באר אחד שאני מאוד אוהב כאן הוא Noorman’s Kil שמגיש רק וויסקי וקוקטיילים של וויסקי וטוסטים של גבינה מותכת. מקום כלבבי! נסו את האולד פאשונד ואת הוויסקי סאואר. בימים יפים אפשר לשבת בחצר האחורית הנעימה. נסו גם את Union Pool הוא באר חמוד עם גינה מגניבה שיש בה אזור למדורה ומשאית אוכל קבועה שמוכרת טאקוס טעימים וגם חלל הופעות מוזיקה מגניב מאוד.

Brooklyn Post (4 of 11)

Fort Greene – היא שכונה לא גדולה. אך נעימה מאוד. יש בה פארק מאוד יפה וסביבו רחובות מגניבים. רחובות Dekalb  ו Lafayette  ואלו שביניהם נעימים להתסובבות. על האחרון תמצאו גם את שוק הפשפשים בסופי השבוע. הוא יקר אבל נחמד ונעים ויש בו גם דוכני אוכל ממש שווים. אם תמשיכו עוד קצת על הרחוב תגיעו לקמפוס היפיפה של Prat, אחריו אין עוד הרבה לאן ללכת (כלומר יש מלא, אבל פחות מעניין).

DUMBO (Dumbo – Down Under Manhattan Bridge Overlook) שכונת דמבו היא שכונה שפעם הייתה איזור תעשייה ובשנים האחרונות הפכה להיות איזור אמנות ולופטים יוקרתיים. אפשר לקחת אליה את הסאבווי A/C ולרדת ב-High St וללכת קצת או לקחת את ה-F ולרדת ממש בתוך השכונה בתחנת York. הכי נחמד, אם יש זמן, ללכת את ה-Brooklyn Bridge ממנהטן, מהגשר פונים שמאלה (צפונה). ימינה (דרומה) יקח אותכם לברוקלין הייטס (היפה בעצמה). דמבו היא שכונה קטנה שתחומה בין שני הגשרים.  מסתובבים בין הרחובות והולכים לפארק על המים שלאחרונה התקינו בו מארי גו ראונד  עתיק למראה ויפה שמשקיף על הנוף של מנהטן. יש באזור הרבה סטודיוים של אמנים והשכונה מעניינת ושונה באווירה שלה. במיוחד שווה לבקר בה במהלך פסטיבל האמנות של דמבו שמתרחש באוקטובר כל שנה. 3 ימים של מיצגים, להקות, ריקודים ואירועים נחמדים. אם תמשכיו צפונה תגיעו לשכונונות Vinegar Hill החמודה. יש שם חופן מסעדות, ואווירה נעימה ופרברית מעט. נעים להסתובב וגם קצת הזוי כי היא תחומה בתחנות כוח ענקיות.

164

אם הגעתם עד Vinegar Hill תחזרו חזרה לדמבו ומשם תמשיכו במורד רחוב Water עד שתגיעו לפארק ברוקלין ברידג' (Brooklyn Bridge Park). הפארק בשנים האחרונות עובר שיפוצים והרחבות והיום יש בו הכל! נוף נהדר של העיר, מדשאות, מסלול אופניים, מגרשי ספורט מכל המינים, מנגלים לשימוש הציבור, שביל אופניים, בריכה חינמית בקיץ והקרנות סרטים חינמיות ועוד ועוד. מאוד נעים להסתובב ולנוח בו. מה שחסר באזור זה יותר חנויות ממכר אוכל. כל המדריכים אומרים לאכול פיצה בגרימלדיז וגלידה ב-ברוקלין אייס קרים פאקטורי. טעמתי את שניהם. טעים, כן? שווה עמידה בתור ארוך? בהחלט לא. לאחרונה נפתחים עוד דברים באזור כמו Shake Shack שהיא רשת המבורגרים ונקניקניות (תטעמו את ה-Frozen Custard  המעולה!) מאוד טעימה. אז או שתתכוננו עם פיקניק מראש, נגיד מדמבו, או שתתכוננו לאפשרויות לא מאוד רבות ולאולי תורים. הפארק נמצא על המים. ממש מעליו נמצאת הטיילת של ברוקלין הייטס. אותו הנוף רק מזווית אחרת, פלוס מקבלים הצצה לבתים היפיפיים של השכונה. לאחרונה נבנה גשר יפה שעובר מעל הכביש הראשי ומקשר בין הטיילת לפארק. תוספת מבורכת וחשובה שמקלה מאוד על המעבר בין שתי שכיות החמדה האלו.

044

Brooklyn Heights – השכונה הראשונה של ברוקלין. היום שכונת סופר יוקרה עם בתים מהממים, רחובות פסטורליים ויפיפיים שנעים ללכת ביניהם. כשמגיעים אליה בהליכה מגשר ברוקלין פונים בסופו ימינה ויורדים לעבר הטיילת היפה שמדגמנת נופים מרשימים של העיר. הולכים את כולה (כקילומטר אחד) ויוצאים בשכונה. ממשיכים להסתובב בה ומגיעים אולי למרכז קטן שבו שוכן קפה Iris הקטן והנעים. הגבול שלה הוא רחוב Atlantic ההומה.

fire esfapes

Caroll Gardens – היא שכונה נהדרת ואהובה עלי מאוד. למה? כי נעים להסתובב ברחובות שלה ויש בה מבחר ענק של בארים, מסעדות ובתי קפה חמודים. כמו כל שאר השכונות החמודות בברוקלין, אבל גם קצת אחרת. יורדים בתחנה של ה-F Carrol st והולכים את רחוב Smith עד רחוב Altalntic Ave ההומה. פונים ממנו חזרה לכיוון ממנו באנו על רחוב Court. מלא מסעדות איטלקיות חמודות בשכונה הזאת. במיוחד נחמד לשבת בבאר עם גינה בחוץ כמו Zombie Hut הידידותי. ממשיכים דרומה על הרחובות עד West 9th street. כשמגיעים אליו, או שחוזרים על עקבותיכם, או שיוצאים למסע רגלי בעקבות הג'נטרפיקציה לשכונת:

Gowanus המתפתחת (על שם תעלת המים) ממשיכים מזרחה על רחוב 9 עד שמגיעים לשדרה ה-3 (מבלבל, אני יודע – אבל ברוקלין מנסה בפחות הצלחה, לחקות את הסדר המופתי של מנהטן). עולים בשדרה השלישית צפונה ומציצים בחנויות, אחת מגניבה במיוחד היא Twig שמתמחה באקווריומים קטנים שהם מערכות אקולוגיות שלמות בעיצובים יפיפיים ויקרים בהיסטריה. בנוסף שתי פנינים רציניות מתחבאות בשכונה הזאת: Film Biz Recycling שעל רחוב President הוא מרתף ע-נ-ק שממחזר אביזרים לסרטים. מסודר באלגנטיות מפתה, מתחדש כל יום, חוויה רצינית. אל תיבהלו מזה שצריך ללחוץ על זמזם וללכת במסדרונות שנראה שאינם מובילים לשום מקום. לכו על זה, לא תתחרטו. בנוסף, נכון יש באמריקה מלא אולמות של באולינג? אז בדיוק על אותו עקרון, רק בעיצוב הכי מגניב וכיפי שאפשר לדמיין, אולם של Shuffleboard. מה זה? לא בדיוק יודע. משחק שדוחפים בו דסקיות על הרצפה או משהו. אבל כל כך נעים שם, ויש באר מלא, ומוזיקה נעימה, ומשאית אוכל קבועה שמחליפה שפים כל יום ובינגו דראג קווינז ברביעי, ומסיבות ריקודים בשבת. קיצוווווור, תעשו שם הפסקה, זה מה זה שווה. וממש צמוד גלידריה מעולה, אם זה הקטע שלכם

Red Hook – היא שכונה מעניינת במיוחד בבורקלין. היא נהרסה לגמרי אחרי סופת סנדי ושוקמה מאז. כתבתי עליה קצת בפוסט הראשון שלי. השכונה בתנופת פיתוח וג'נטרפיקציה בשנים האחרונות ויש בה מלא פרויקטים מעניינים ויפים, גלריות מפתיעות ואוכל טעים טעים. היא לא נמצאת בטו דו ליסט הרגיל של ניו יורק, בעיקר מכיוון שהתחבורה אליה לא נוחה במיוחד. אין סאבוואי ישיר אליה. צריך להגיע באוטובוס (B-61) או במעבורת (מיד פרטים – זה בחינם!). במהלך השבוע היא די מנומנת ולכן אם באים לבקר בה כדאי לעשות את זה בסופי השבוע, אז היא מתמלאת בחיים. היא הבית של איקאה ניו יורק. איקאה היא לא יעד תיירותי מעניין במיוחד (תלוי למי…), אבל השוודית הנדיבה מספקת מעבורת בין מנהטן ועד אליה ובחזרה בחינם בסופי השבוע ($5 בימי חול). את המעבורת לוקחים מ  Pier 11.

Brooklyn Post (8 of 11)

מתחילים את הסיבוב בהליכה על פארק איקאה שנמצא על המים לכיוון מערב. יופי של נופים. כשמגיעים לרחוב Van Brunt פונים עליו לכיוון צפון. זה רחוב חמוד ביותר שקמו עליו בשנים האחרונות כל מיני בתי קפה, מסעדות, גלריות וחנויות הזויות. שתי תחנות נחמדות במיוחד לדעתי הן: The Good Fork – מסעדה שהעיצוב שלה מהמם, עם גינה קטנה מאחור.  Hope and Anchor – ביתו של הג'ינג'ר אייל הביתי המפורסם מהפוסט הראשון בבלוג.

בשכונה יש כל מיני פרויקטים קסומים נוספים שאני בטח עוד לא גיליתי. אבל עוד כמה פנינים שאני  כן יודע עליהן: Pier 41 – ביקור ברד הוק לא מושלם בלי קי ליים פאי הכי טעים בעולם. קונים אותו ב Steve's Authentic Key Lime Pies. אפשר אישי, אפשר גדול ואפשר גם… קטן מצופה בשוקולד מריר על מקל של ארטיק. אני יודע. אתם לא כל כך אוהבי קי ליים פאי. גם אני לא. אבל את זה שווה לנסות. קחו אותו ותאכלו אותו בפארק שמשקיף לגברת חירות.

130

אם ממשיכים על המזח (מספר 41) שבו נמצאת חנות הפאיים, יש עוד אטרקציות כמו חנות אמנות מקסיקנית, אמני זכוכית ויקב היין של רד הוק שמציע סיורים נחמדים וטעימות. הכל לנוף אורבני תעשייתי עוצר נשימה. Cacao Prieto – מקום הזוי ומרשים שמשתמש בפולי קקאו מהחווה המשפחתית של הבעלים ברפובליקה הדומיניקנית ומייצר שוקולד ושיכרים למיניהם. – Brooklyn Collective האנגר ענק שמארח אמנים שונים. גם סטודיו מעניין וגם מרחב שבו אמנים מציגים את עבודתם. הגינה יפה במיוחד. סעו לרד הוק. כיף שם ממש.

008

Park Slope – שכונה שאני לא יודע עליה מספיק, אך גם מאוד נחשבת ונעימה להתסובבות על השדרות – 5, 6, 7.

Bushwick – מספרים שהיום היא שיא המגניבות והתרבות האלטרנטיבית. אני לא מכיר אותה מספיק, אבל אם אתם הרפתקנים (ואתם הרי הרפתקנים!) לכו לבקר בה ולגלות הפתעות.

Brooklyn Post (10 of 11)

והנה שוב קישור למדריך שכתבתי על ניו יורק

רוצים עוד מידע על ניו יורק? הנה הפוסטים האהובים עלי מבלוגים חברים:

אז מה את עושה כל היום 1

אז מה את עושה כל היום 2

דברים בעלמה – צ'יינה טאון

דברים בעלמה – דאון טאון ברוקלין

בצק אלים אוכלת בניו יורק

מדבר מהבטן אוכל בניו יורק

מדבר מהבטן על קומפלקס Eataly

מכירים עוד פוסטים שאני לא? יש לכם המלצות משלכם? מוזמנים להוסיף.