שירה יום יומית / סוקה – פנקייקרפ צרפתי מקמח חומוס (ללא גלוטן!)

IMG_8031-038

הסוקה (Socca) הוא מן פנקייקרפ מלוח ומופלא שעשוי מקמח חומוס, מים, שמן זית, מלא פלפל שחור ומלח. זהו. גוגל מספר לי שהוא מאכל שמגיע מחבל הארץ ניס שבצרפת. אני מעולם לא הייתי שם אז אני לא יכול להשוות למקור הרומנטי שעשוי בעץ לבנים ונאכל בפינת רחוב צרפתית. מה שכן כבר הרבה זמן לא התרגשתי ככה מלחזור הבייתה ולהכין ארוחת ערב, יום אחרי יום אחרי יום. הוא כל כך פשוט להכנה ויש לו שילוב מושלם של מרקמים מתפצחים ורכים ושל טעמים חזקים אך יחד עם זאת עדינים. והוא הולך מעולה עם כוס של יין אדום. באמת שמזמן לא שמחתי ככה ממאכל חדש שנכנס לחיי. וזה קרה לגמרי במקרה מקישור לבלוג של חברה של חבר של חברה. והוא ללא גלוטן. וטבעוני. מה עוד אפשר לבקש? מה?! אז לכבוד מאכל יום יומי אך מרגש, גם אוסף של שירה יום יומית אך מרגשת.

IMG_7941-021

אוֹרי לימדה אותי להקשיב למילים של שירים. לפני זה הייתי מתמסר למוזיקה ומזמזם את המילים, אבל לא ממש מקשיב להן, גם אם ידעתי אותן בעל פה. ואז ראיתי שהיא עושה את זה, וכמו כל דבר שהיא עושה, זה היה נראה לי הכי נכון. אז התחלתי גם להקשיב למילים של שירים. הרבה פנינים יש שם וזה משנה לגמרי את החוויה. אני מאוד אוהב "שירה" (יעני poetry, עוד מילה שחייבים כבר לעברת, הצעות מישהו?), אבל כשאני קורא "שירה" אני מצפה להתרגש בצורה מסוימת. כשאני מקשיב לשיר ברדיו, פחות. אז נכון שיש מלא שירי משוררים שהולחנו וזה נפלא, אבל אני רוצה דווקא להתמקד בלא משוררים. או אולי פסאודו משוררים, או פואטיקנים הפעם. יש כל כך הרבה יוצרים צעירים שבתוך השירים שלהם מסתתרת פואטיקה נפלאה. עשיתי אוסף של ציטוטים אהובים עלי במיוחד וזה יצא מלא ולא הצלחתי לאגד אותם לכדי משהו קוהרנטי, אז ניקיתי קצת ושיחקתי קצת ופתאום יצא מן סיפור על אהבה מנקודות מבט שונות, מתחילתה הבודדת דרך הרומנטיקה והיום יומיוּת ועד לסוף העוקצני וההתחלה מחדש. זה לא אוסף שמתיימר להקיף איזה משהו, או להכיל איזה משהו. סתם לחגוג טיפה פואטיקה של יום יום.

שירים לשירה יום יומית

עכשיו אפשר להתפנות לאוכל. סוקה. פשוט פשוט פשוט. יחס של אחד לאחד של מים וקמח חומוס. על כל כוס קמח, שתי כפות של שמן זית. אם אתם מתקמצנים על הקלוריות כף וחצי. אי אפשר פחות. מצטער. מוסיפים ים של פלפל שחור, ומלח.

IMG_7841-005

מה צריך? אלה כמויות לשלושה פנקייקרפים, מספיק לשני אנשים לארוחה קלה.
 
  • כוס קמח חומוס
  • כוס מים
  • 3/4 כפית מלח
  • כפית פלפל שחור גרוס עבה, לא האבקה!
  • 2 כפות שמן זית לבלילה ועוד כפית עבור טיגון כל סוקה
תוספות אפשריות: בצל סגול ורוזמרין. או כל דבר אחר שבא לכם, בעצם… אני מציע בפעם הראשונה לפחות להכין נטורל. אפשר גם להשתמש כבסיס לפיצה חסרת גלוטן.
 
לסלט מעל:
הרבה רוקט טרי טרי, מלח, פלפל, שמן זית, לימון ואם יש גירודי פרמז'ן ו/או צנוברים בכלל האושר יגלוש מהאוזניים.
 
IMG_8020-036

מכניסים לקערה את קמח החומוס, המלח והפלפל ומוסיפים את המים תוך כדי טריפה. מערבבים טוב טוב שלא יהיו גושים.

page

 כן, זה הרבה פלפל, אתם צודקים. צריך להרגיש אותו בכל ביס.

pepper

כשאין יותר גושים, מוסיפים את שמן הזית ומערבבים שוב עד שהוא נטמע לגמרי.

IMG_7909-015

נותנים לבלילה לנוח כעשרים דקות. זה מסמיך בזמן הזה, אז נותנים עוד ערבוב לפני הבישול.

עכשיו יש שתי אפשרויות הכנה, טיגון במחבת ואז סיום בגריל או אפייה וגריל. תכלס, הטיגון יותר יעיל, אם כי פחות מסורתי.

על הגז: מחממים היטב מחבת על האש, אם יש אחת כזאת יצוקה זה מעולה. אם לא, אז לא. מוסיפים כפית שמן זית ומכינים כמו פנקייק.

IMG_7967-026

זה לוקח 2-3 דקות בכל צד. הופכים כשזה כבר לא נראה נוזלי בכלל.

IMG_7994-031

בנתיים מדליקים את הגריל של התנור וכשהסוקה מוכנה זורקים מתחת לגריל להשחמה והפרכה (מלשון פריך) של הקצוות.

IMG_7987-029

מוציאים לצלחת, פורסים כמו פיצה

IMG_8016-035

עורמים על מהסלט הנפלא שהכנו, נהנים עם כוס של יין אדום (משהו באדמתיות של קמח החומוס פשוט מתאים ליין אדום). בנתיים מכינים עוד אחד. ואז עוד אחד.

IMG_8036-039

אופצייה שנייה, אפייה וגריל: מחממים את התנור ל-230 מעלות כשבתוכו תבנית עגולה או אם יש מחבת יצוקה מה טוב. כשהכל שם חם חם, שולפים את התבנית שופכים עוד כפית שמן זית ואז מהבלילה. 2-3 מילמטר עומק, זה הכל. חזרה לתנור, בערך 10-15 דקות. זה מתקשה ומתאחה והופך לפנקייקרפ. עכשיו מדליקים את הגריל ונותנים לו חריכה. הקצוות צריכים להיות קראנצ'ים, והלמעלה קצת שחום.

IMG_8069-042

אוכלים בידיים ומחפשים פואטיקות יומיומיות נוספות שמסתתרות להן בשגרה שלנו.

IMG_8042-040

ואחד לסיום. בלי קשר, אבל זאת שורה שמצחיקה אותי ומשמחת ואותי ואני מת על זה שעברי לידר כתב את זה לשרית חדד ששרה:

"כמה שערות על החזה בחום הזה של תל אביב."  בי. די. יוק. (בחום של תל אביב / עברי לידר)