להיות בחיים / סטיוון סונדהיים – עוגיות שוקולד, חמאת בוטנים, שקדים ושיבולת שועל בצנצנת

wedding-cookies-56

being-alive-translation

(מתוך המחזמר Company מאת Stephen Sondheim, תרגום לעברית – שירה אכילה)

2011 – "יש מקום שאתה חייב להכיר, פיאנו באר מהמם בווסט וילג'". טל גר בניו יורק כמה חודשים וזו הייתה אחת הפגישות היחידות שלנו בזמן הזה. גם אני עדיין הרגשתי די חדש בעיר. פתחנו את הדלת ומתוך המרתף הקטן והטחוב התפרץ קול גדול של שירה וריח סמיך-חמוץ של אלכוהול.  המון קטן של אנשים מכונסים מסביב לפסנתרן שיושב במרווח הצר שבין הפסתנר והקיר ומנצח בכשרון על המקהלה המקרית. התיישבנו ליד אחד משני השולחנות הקטנים בצד ובדיוק ברגע הזה הם התחילו לשיר את שיר הנושא מתוך בת הים הקטנה Part of Your World . אני חושב שטל היה קצת בהלם מזה שידעתי כל מילה ושבסוף השיר עמדתי צמוד לפסתנר, דמעות בעיניים ולחיים סמוקות. יש רגעים מעטים בחיים שמוצאים בהם בית, זה היה אחד מהם. בשנה וחצי הבאות פקדתי את מריז קרייסיס כמעט כל סוף שבוע ביחד עם מריה, אז חברה מהלימודים, היום חברה מהחיים, כאן למדנו לאהוב אחד את השנייה עד עומק חברי צלול.

wedding-cookies-44

2012 – יום שישי בערב ואני מוזג לעצמי אומץ לכוס ומתבל בסודה והרבה ליים. אני כבר שנתיים בניו יורק. הלימודים הסתיימו והביאו לפירוק חבורת האנשים שעטפה אותי במהלכם, פעם ראשונה ולא אחרונה שהטופוגרפיה האנושית שלי תשתנה פה. מריה עזבה בעקבות אהבה ואני, בוגר תואר שני, עובד על התבגרויות אחרות שידביקו את הקצב – מנסה לפרוץ את בועת היובל הלבדית שנדמה שרק אני מסוגל לראות אבל עוטפת אותי כמעט מכל עבר. היום אצא, לראשונה בחיי, לבד.

wedding-cookies-3

אני יורד את שלוש המדרגות המוכרות והברכיים שלי קצת רועדות. גם הלב. זה שיר מוכר מקברט, Come to the Cabaret. אני מצטרף מיד ומרגיש מאוד מודע לקיום שלי ברגע הזה. מציץ לצדדים לבדוק מי מריח את הלבדות שלי ובטוח שהתשובה היא כולם. המצח והגב שלי מרגישים חמים, רק שלא אזיע מבעד לחולצה. אני ממשיך לשיר והעיניים שלי תרות בחוסר הצלחה אחרי המלצר כי הגוף שלי רוצה להזמין כמה שיותר מהר עוד אומץ. בסוף השיר השני אני מעז להציץ שוב לצדדים. אני מופתע. מישהו מנפנף אלי. שניים מחייכים בחום. מאחורי מגיח המלצר ומגיש לי וודקה סודה עם הרבה ליים בלי שביקשתי. מכירים אותי פה. חום מתפשט במעלה הושט שלי מלמטה כלפי מעלה. אני לא בטוח אם זו הוודקה או תחושת המוכרות אבל נעים לי פה. אני מתרווח ותופס קצת יותר מקום בחלל.

המשכתי לצאת לבד. כאן התאמנתי שוב ושוב בלהיות עצמי בלי משענות.

wedding-cookies-5

2014 – החלל מואר ברוך במעט שרשראות של אורות קטנטנים, הקירות, הרצפה והתקרה מחופים בעץ גס ספוג סיפורים, שירים ומשקאות שפוכים. אין כאן גרם של יומרה ניו יורקית. זה רק באר קטן שבו כל ערב מתכנסים אנשים כדי לטבוע בפשטות של שירי ברודוואי, להזדכך ברגש המזוקק שלהם, ולשכוח לרגע מהמורכבות של החיים. ואני, מקומי, ביניהם.

wedding-cookies-22

טפיחה על הכתף. "היי, יש לי בקשה קצת מוזרה – הבחור שהייתי איתו פה נזרק החוצה כי הוא התחצף אל הבארמן ועכשיו הוא גם לא מוכן למכור לי משקאות, אם אתן לך כסף תהייה מוכן לקנות לי משקה?"

wedding-cookies-33

בבאר מארק מתפלא עלי –  מה פתאום שני משקאות? הוא יודע שבאתי לפה לבד הלילה. "אני קונה לאיזה בחור" עניתי והעיניים שלי לא הצליחו להחזיק את המבט השיפוטי של העיניים שלו וצנחו למטה. "האני, תזכור מה שאני אומר לך, הם תמיד צריכים לקנות את המשקאות בשבילך, לא להפך". הבאתי לו את המשקה וחזרתי לפינה שלי ליד הפסנתר. מצד העין ראיתי שגם הוא יודע את כל המילים לשיר Another Hundred People מתוך יצירת המופת של סונדהיים Company. לקח בערך חצי שנה עד שהצלחנו לתאם פגישה נוספת. היא הייתה באותו המקום, מריה חזרה אל העיר אחרי שנגמרה לה האהבה ההיא וביחד צעדנו אל מריז קרייסיס. כאן מתוך שלמדתי להיות לבד קיבלתי גם ביחד.

wedding-cookies-16-horz

2016 – ערב חורפי קפוא. את הדירה שלנו מקשטים נרות בכל מיני גבהים, שרשאות של אורות קטנטנים ופרחים שסחבנו מוקדם בבוקר מטריידר ג'וז באצבעות ידיים קופאות. את הדלת מעטר ציטוט של סונדהיים. מסביבנו קומץ מהאנשים הקרובים אלינו בחיים. בלי משפחות מורחבות, רק הורים, אחים והחברים שהמרחק הגיאוגרפי מאיתנו ומהלב שלנו שווים. מודרים ממסורת החתונות כל חיינו לשנינו לא היו דמיונות חתונה מפותחים. כששני גברים חילונים-יהודים מתחתנים באמת שאין הרבה מסורת להישען עליה. אז המצאנו את המסורת לעצמנו.

wedding-cookies-27

במקום טקס מוכתב מראש ביקשנו מכל הנוכחים להוסיף משהו אל הטקס שהתהווה מול עינינו. רצינו שישלחו אותנו לעבר חיי נישואים לא כעדים אלא כמשתתפים פעילים בחיים. אנחנו התחלנו את הסבב בדברי אהבה לנוכחים והם נשאו אותו אל על עם זכרונות, סרטונים, חרוזים, אגדות, שירים ומילות אהבה ותמיכה, כל העת עוטפים אותנו בנוגה שבקע מעיגולי אור שהחזיקו בידיים. מריה סיימה את הסבב ובעזרת רשיון לחתן שהוציאה במיוחד עבורנו בסיטי הול ניווטה את החדר עד לרגע הקשירה וההתרה של החלפת הטבעות. "בסמכות שניתנה לי על ידי האינטרנט והעיר ניו יורק, אני מכריזה עליכם נשואים".

wedding-cookies-23-horz

הגשנו עוגת מאצ'ה מיל קרפ, עוגיות של לאוואן ופחזניות קטנטנות במילוי של קרם וניל וקרם קרמל ליד שמפניה.

כשאנשים עזבו נתנו להם צנצנת עם כל הרכיבים היבשים ומתכון להכין את העוגיות האלו.

wedding-cookies-45

תמיד כשאנחנו מגיעים לצומת של השדרה השביעית ורחוב גרואוב הבטן שלי מתמלאת פרפרים. איזה מן ערב הולך להיות? אנחנו עוקפים את המחכים בחוץ ואני מקווה תמיד שאיזו מישהי תצעק עלינו – "יש פה תור" ונוכל להתעלם ממנה ולדעת שיכניסו אותנו מיד ושיש מקום אחד בניו יורק שמכירים אותנו בו, מקום שהיה פעם של כל אחד מאיתנו בנפרד ועכשיו הוא שלנו ביחד.

wedding-cookies-46


עוגיות שוקולד צ'יפס, נטיפי חמאת בוטנים, שקדים ושיבולת שועל

העוגיות האלה חגיגיות כי הן של החתונה שלנו וטעימות כי יש בהן מכל טוב. אפשר להכין את המתכון סתם ככה בבית ואפשר גם למלא בו צנצנות ולתת כמתנה. הכמויות כאן מספיקות לכ-20 עוגיות וחשוב מכך נכנסות באופן מדויק לצנצנות בגודל של ליטר. אנחנו השתמשנו בצנצנות מייסון עם פיה רחבה שמקלה מאוד על ההרכבה.

חומרים

  • 1 כוס שיבולת שועל
  • 1/2 כוס סוכר חום
  • 1/2 כוס סוכר לבן
  • 1/3 כוס שקדים בחתיכות קטנות
  • 1/2 1 כוסות שוקולד צ'יפס (כמויות שוות של שוקולד מריר, לבן ונטיפי חמאת בוטנים)
  • 1/3 1 כוס קמח לבן
  • 1 כפית אבקת אפיה
  • 1 כפית אבקת סודה
  • ¼ כפית מלח

חומרים רטובים (לא נכנסים לצנצנת…)

  • 120 גרם חמאה
  • 1 ביצה
  • כפית וניל

wedding-cookies-in-jar

הוראות הכנה:

מחממים תנור ל-175 מעלות

מביאים את החמאה לטמפרטורת החדר וטורפים אותה ביחד עם הביצה והוניל. מוסיפים את כל החומרים היבשים ומערבבים היטב (!), הכי טוב לערבב בעזרת הידיים. זה עלול להראות קצת יבש מידי, אל תדאגו.

wedding-cookies-31

יוצרים עיגולים קצת קטנים יותר מכדורי פינג פונג ומניחים על גבי נייר אפייה במרווח של 4 ס"מ אחד מהשני.

wedding-cookies-35

wedding-cookies-38

אופים בין 13-15 דקות תלוי בתנור שלכם. מוציאים כשיש אותות ראשונים ביותר שהן מוכנות – כלומר כשהן טיפה משנות גוון. הן עדיין תהיינה די רכות בשלב הזה, הן תתקשנה עם הקירור. אם אופים אותן יותר מידי הן מתקשות לגמרי בקירור ובעיני פחות מהנות ללעיסה. נותנים להן להתקרר לגמרי לפני שמזיזים מהתבנית.

wedding-cookies-48

כמה הערות:

  • ברור ואומר ליתר בטחון – אם נותנים כמתנה לא מוסיפים חמאה, ביצה ווניל לצנצנת. את אלה הברנש בר המזל שקיבל את הצנצנת יצטרך לנפק.
  • מוסיפים לכל צנצנת קלף קטן של הוראות הכנה.
  • מכפילים את המתכון לפי כמות הצנצנות שרוצים. שימו לב שאת הקמח, המלח, אבקת האפייה והסודה כדאי לנפות ביחד היטב לפני שמכניסים לצנצנות.
  • כדי שהרכיבים אכן יכנסו כולם לתוך הצנצנת צריך לדחוס אותם היטב בכל שלב. במיוחד סוכרים וקמח.
  • את השוקולד צ'יפס מניחים בקצה למעלה, בגלל שהם לא נדחסים היטב וכל מה שתשימו מעליהם יזלוג ביניהם והתוצאה תהייה בלגאן בעיניים.
  • המתכון המקורי קורא לפקאנים. אנחנו השתמשנו בשקדים כי הם היו הכי זולים. לדעתי כל אגוז יעבוד…
  • בשביל הצבעוניות והטעם השתמשנו בצ'יפס של שוקולד לבן, מריר ושל חמאת בוטנים. מה שתשתמשו יהיה טעים.

wedding-cookies-55

מחלקים עוגיות חתונה מסודרות יפה בצנצנת וטובעים בנוסטלגיה טרייה.

פינטבטר דלעת קאפס מושלמים לכבוד פורים

ediablepoetryPurim-20140312

איזה מלחיץ זה

פורים (הכי מלחיץ אוור)

Engagement (1 of 1)-20140312

תחפושות (גם אני התחפשתי היום. מזהים?)

GIF (10 of 10)-20140312

כל-שנה

מ-חדש

לא–יודעת

למה———להתחפש (ואסף אומר יאללה תהיי שוב דלעת)

GIF (1 of 10)-20140312

והפעם המביכה ההיא שלא תשכחו שהתחפשתם לתות כי חשבתם

שזה חמוד

אבל כל הבנות האחרות היו ******-סקסית (סתם דוגמה, לא מכירה אף אחת שזה קרה לה)

GIF (2 of 10)-20140312

ולקנות תחפושת

או להכין

לבד

בבית (השנה קניתי בפעם הראשונה, אל תגלו לאף אחד)

GIF (3 of 10)-20140312

ומאז שגם מיצי אחד ומיצי שתיים בסביבה הלחץ כפול ומכופל

אז למיצי אחד כבר מצאנו תחפושת

cat dressed up

אבל

מה

עם

מיצי שתיים???????

ediablepoetryPurim2-20140312

משנכנס אדר מרבין בשמחה

ומה יותר שמחה ממתכון שיש בו

גם דלעתוש גם שוקולודוש וגם חמאת בוטנימוש (מתכון של סבתוש, ברור!)

השיל-וש הקדוש (עכשיו גם באינסטוש. תעקבו)

GIF (1 of 2)-2-20140312

כל פעם שאני עוברת ליד הפינט באטר דלעת קאפס האלה אני לוקחת עוד ביס.

ועוד אחד.

ועוד אחד (למרות שנשבעתי שזה האחרון)

ועוד אחד (אל תגלו לאף אחד)

ולפעמים עוד אחד אחרון (ואסף אומר, פשוט תאכלי כבר את הכל וזהו, אבל מה הוא מבין?) 

GIF (5 of 10)-20140312 שנייה, אני הולכת להכין עוד קפה (כבר דקה שלמה לא הכנתי קפה)

ediablepoetryPurim3-20140312

מזל שהיום יום ראשון, כי זה אומר שעוד רגע סוף השבוע כבר פה (אני כל כך אוהבת את סוף השבוע!)! כי בעצם יש רק את שני לעבור! שלישי זה כבר פעמיים כי טוב, רביעי סוף השבוע כבר ממש מעבר לפינה, חמישי זה כבר פרקטיקלי סופש ואז מגיע שישי! ואפשר יהיה לשתות קפה של שישי.GIF

ממממממממממ…. מישהו אמר קפה…..?

GIF (2 of 2)-2-20140312

אתם רוצים את הפינט באטר דלעת קאפס האלה אצלכם

בבית

GIF (6 of 10)-20140312

אתם צריכים את הפינט באטר דלעת קאפס האלה אצלכם

בבית

GIF (8 of 10)-20140312

ממש כמו באמריקה, רק עם ״קיק״ של דלעת בילד אין. ממממ. דלעת. ושוקולד. וחמאת בוטנים.

GIF (1 of 1)-4-20140312

 נו, כבר הכנתם? נכון אמייזינג?

++++++++++++++++++++++++++++++++

בלוגים-מתחפשים

*כוכבית לסיום* כמה מהבלוגים שאני ה-כ-י אוהבת ברשת אוור חברו לכבוד פורים לפרויקט מ-ע-ו-ל-ה שבו כל בלוגר מתחפש לבלוג אחר. אתם ממש לא רוצים לפספס את זה (אולי תמצאו גם אותי בניהם…)!

פתיתים

ביסים

אז מה את עושה כל היום

עוגיו נט

מור קייק

בצק אלים

דברים בעלמה

****************

פינטבטר דלעת קאפס

****************

אוהבת 3> אוהבת 3> אוהבת 3> כבר אמרתי?
 
הקינוח המושלם (לא, באמת!). והוא אפילו ממש בריא כי יש בו דלעת. ברור. כל אחד צריך שקית כזאת בפריזר (או על השיש). לרגעים קשים יותר ופחות, שמחים יותר ופחות. ובכלל לכל רגע בחיים בעצם. כי דלעת (!!!) – ושוקולד (!!!) – וחמאת בוטנים (!!!). ביחד (!!!!). או מיי גוד (אני מרגישה כאילו אני חוזרת על עצמי, יש פה איזה הד או משהו?)
 
 – – – – – – – – – – -8< – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – – –
 
חומרים
 
שקית (340 גרם) שוקולד צ'יפס מריר (איכותי! ברור, אל תזייפו לי)
כוס של חמאת בוטנים (לא לאכול בכפית ישר מהקופסא עד שלא נשאר מספיק למתכון, סתם מצב היפוטתי שמעולם לא קרה לי)
חצי כוס של מחית דלעת (אפשר "לבשל" אותה במיקרו בקוביות עם טיפה מים, או לאדות)
1/3 כוס אבקת סוכר
כפית שמן צמחי
מעט בוטנים גרוסים
———————–
תבנית של מאפינז
מנז'טים (פליז – תבחרו כאלו יפים, למה ללכת על סתם לבן??)
 
הכנה
 
מכינים קוביות דלעת במיקרו או על הגז (תכינו כמות כפולה כדי לנשנש, כי דלעת זה מעולה)
מועכים את הדלעת (אפשר במעבד מזון או אפילו במזלג)
 
מערבבים את מחית הדלעת, אבקת הסוכר וחמאת הבוטנים (אבקת הסוכר מייבשת את החומרים האחרים כך שאפשר יהיה לעבוד איתם בידיים בלשב הבא) [ואם בא לכם ממש להתפרע ולהיות יצירתיים, תפתיעו את המחית שלכם ותעשו לה אוטולנגי! אסף כבר מיד יבין]
 
בסיר כפול (מים בסיר ומעליו קערה *שלא* נוגעת במים) ממיסים את השוקולד ביחד עם השמן (תוך ערבוב עם לקקן כל הזמן!)
מורידים כשבערך חצי מהשוקולד נמס, וממשיכים לערבב על השיש עד שהוא נמס לגמרי. אם צריך עוד קצת חום, מחזירים חזרה לסיר
 
את המנז'טים מניחים בחורים שלהם ולכל אחד יוצקים כף מדודה של שוקולד
דופקים את התבנית על השיש כמה פעמים (בעדינות, כן?) כדי לשטח את השוקולד
 
מכניסים לפריזר לרבע שעה עד שהשוקולד מתקשה
 
משטחים כמות נדיבה של חמאת-בוטנים-דלעת על כל מטבע שוקולד.
 
יוצקים כף שוקולד נוספת מעל (אם השוקולד התקשה בנתיים, מחזירים לסיר הכפול לעוד סיבוב)
 
דופקים שוב (אמרתי בעדינות!) כדי לשטח את שכבת השוקולד השנייה
 
מפזרים בוטנים גרוסים (בשביל הרושם, ממש לא חייבים)
 
מחזירים לפריזר
 
**אני אוהבת לשמור בפריזר. ככה זה הכי טעים לי. וגם בגלל הדלעת נשמר למשך הכי הרבה זמן
 
***אחרי שהכנתם: נא לצלם, לשלוח לי תמונה, להזמין אותי לאכול, להעביר לי במשלוח. כי אני כבר מקנאה בטירוף. איזה כיף לכם שיש לכם פינטבטר-דלעת-קאפס בבית!!***
GIF (1 of 1)-5-20140315
 
 נווווווווו – זיהיתם מי אני??? ניחושים בתגובות!

דיבורים / דוד אבידן: עוגיות שקדים

IMG_0893
 
Fullscreen capture 11022013 235702.bmp

לאחרונה השתנו נסיבות חיי. חזרתי לבשל בולונז, באופן מטאפורי ובאופן מעשי. השינוי החדש יחסית הוא לא מעבר פשוט אבל כזה שהחיים מביאים באופן בלתי נמנע. בעקבותיו אני נאלץ לצאת ולהיפתח מחדש לעולם. אני כותב "נאלץ" כי זה לא דבר שבא לי באופן טבעי ופשוט. יש בזה משהו מפחיד… אבל גם כיף בצורה יוצאת דופן. חזרתי לימים הראשונים שלי בניו יורק בהם החוק שלי היה לצאת לכל דבר שמזמינים אותי אליו. מקסימום לחזור אחרי עשר דקות אם זה לא כיף. אז אני יוצא הרבה, מותח את גבולות הנוחות שלי ובעיקר פוגש המון אנשים חדשים. אני מגלה שוב שבני אדם הם מין מורכב. לכל אחד יש את הטעמים, ההרגלים והתרבויות שלו שיכולים להיות שונים לגמרי מכל מה שאני מכיר. אני גם מגלה שהיום אני הרבה יותר פתוח ופחות ביקורתי ממה שהייתי כשרק הגעתי לפה. הרבה יותר קל לי להעריך דברים שהם "לא אני", לא מוכרים לי, לא מהתרבות שלי. זה שינוי שאני אוהב בעצמי.

 toppings

יוצא לי גם לנהל הרבה שיחות. אחד הכלים החשובים ביותר שלנו לתקשורת הוא השיחה. וול, דה?! אתם אומרים. אבל מתי יוצא לנו ככה סתם לחשוב על תרבות השיחה האישית שלנו? על סגנון התקשורת. אבידן עושה את זה כל כך יפה בשיר הזה. הוא מצליח לתפוס איזה משהו ביחסים, אפל ויום יומי, אבל גם רומנטי ומרגש. כדאי לקרוא את השיר במלואו. הוא ארוך מאוד וייחודי בנוף השירי לדעתי. הוא מתאר בדיוק את ההפך ממה שאני מחפש, אבל על זה עוד שנייה.

 IMG_0834

כשרק התחלתי את התואר השני פה שמתי לב שמשהו בתרבות הדיבור שלי לא תואם, מתקבל מוזר, אבל לא הצלחתי לשים על זה את האצבע. בתרגיל סימולציה באחד השיעורים היינו צריכים לתת פידבק אחד לשני על טכניקת ראיון שלמדנו. בסוף הפידבק המרצה אמרה: "עכשיו תגידו את הדבר שהתלבטתם אם להגיד או לא" (איזו גאונה!). בת הזוג שלי פנתה אלי ואמרה:"קטעת אותי הרבה". וואלה. באמת קטעתי אותה הרבה. כי כל פעם שחשבתי שהבנתי מה היא אמרה "הראיתי לה את זה": שאלתי עוד שאלה ורציתי שהיא תמשיך הלאה. אני חשבתי שזאת דרך להגיד "אני איתך". אותה זה העליב. אני ישראלי ורגיל לקטוע אנשים ושקוטעים אותי. אני אפילו קצת נהנה מזה כי זה מקדם את השיחה. אבל פה זה לא מקובל. זה דורסני. אז התחלתי לבחון עוד שיחות בחיי. ההערה הקטנה הזאת שינתה המון בשיח שלי. התחלתי לנסות להקשיב עד הסוף. נתתי להבנה שאנשים רוצים להישמע, לא רק להיות מובנים, לשקוע. גיליתי גם שאם אני נותן את הקשב הזה אני מצפה לקבל אותו בחזרה. גם אני אוהב להישמע. לספר את הסיפורים שלי.

 choloclate

אבל האמת היא שזה לא רק להקשיב ולהיות מוּקשב. אולי יותר נכון להגיד שבעצם הדבר שמרגש אותי זה השותפות שהשיחה יוצרת. שותפות כזאת שאם היא עובדת, הנפשות נוגעות אחת בשנייה, לשעה, לערב או לכל החיים. אני רוצה להישמע אבל יותר מזה אני רוצה שהשיחה תיגע בי, תרגש אותי, תשנה אותי. אז אני מבין שבשביל שזה יקרה אני צריך לשמוע ולהקשיב. לא בכאילו. באמת. לתת למילים ולמשמעות שלהן לשקוע. לדמיין את עצמי בתוך החוויה של מי שאני יוצר איתו כרגע קשר ולהיות מספיק בטוח בעצמי כדי גם לשתף מעצמי ולהיות מוּקשב. בכל שיחה שאנחנו מנהלים נחתם איזה הסכם שהכללים שלו מתגלים ונקבעים במהלכה. האיזון בתוכה הוא דבר עדין, הוא משתנה בין שיחה לשיחה, בין אדם לאדם, בין קשר לקשר, אבל הוא בשליטתנו. אם נותנים לו קצת תשומת לב הוא מאפשר הרבה דברים חדשים.

 IMG_0933

עכשיו כשאני יוצא ופוגש מחדש את העולם, אני מגלה שוב כמה ניהול שיחה הוא בכלל אמנות. זה נחמד לשים לזה לב פתאום. לתת לזה קצת מודעות. כמה אני מקשיב וכמה אני מוּקשב. ועוד יותר נחמד לשכוח את המחשבה הזאת תוך כדי שיחה שבה המילים הופכות להיות פחות חשובות והאינטראקציה האמיתית היא בכלל בין הנפשות. זה נדיר, נכון, אבל אני מוכן להקריב הרבה שיחות סרק בשביל למצוא את אחת שכזו.

IMG_0802

פעם ראשונה שיש מתכון למשהו מתוק בבלוג, ועוגיות השקדים האלה הן התחלה מצוינת. בפשטותן (ואני קצת מסבך אחר כך…) הן בסך הכל עשויות מארבעה מרכיבים, ערבוב מהיר ו-9 דקות בתנור. זהו. המתכון הזה הוא של יעל. בעבר כשהיינו שכנים יעל הייתה מכינה את העוגיות האלה בשבתות ואני לא הייתי יכול להפסיק לאכול אותן. יעל ואני מגיעים מחלקים מאוד שונים בחברה הישראלית, אבל הנפשות שלנו יודעות לדבר אחת עם השנייה היטב, גם אם יש לנו דעות שונות על המון דברים. על אוכל אנחנו תמיד מסכימים…..

 IMG_0862

 אוקיי, אז עוגיות שקדים. מה צריך?

400 גרם שקדים פרוסים
חצי כוס סוכר
3 חלבונים
חבילה של שוקולד צ'יפס.
 
(בננות מיובשות / חמוציות מיובשות)

 הבסיס של העוגיות הוא השקדים והם הולכים מעולה עם השוקולד. אבל אני ניסיתי גם בננות מיובשות וחמוציות וכל הגרסאות יצאו מצוין. אני לא חובב גדול של חמוציות, והטרנד הזה של לדחוף אותן לכל דבר מעצבן אותי. אבל פה, מה לעשות, הן ממש טעימות ומוסיפות עסיסיות נחמדה לעוגיה. אתם יכולים לעשות ניסויים עם דברים אחרים גם ולספר לי איך יצא.

 More toppings

מחממים את התנור ל-180 מעלות.

 מפרידים את החלבונים מהחלמונים. אנחנו נשתמש רק בחלבון אבל בשום אופן לא זורקים את הזהב הביצתי הזה לפח! אם משקיענים אז מכינים קרם ברולה (מממממ…. יגיע גם פוסט עליו!). אם לא, אז מערבבים חצי כפית סוכר עם החלמונים ומקפיאים בקופסא קטנה שעליה כותבים תאריך ומספר חלמונים. הסוכר שומר על החלמונים שלא יהפכו לג'לי בעקבות ההקפאה.

 eggs

מערבבים ביחד את השקדים, החלבונים והסוכר.

 IMG_0940

אם מוסיפים רק תוספת אחת מערבבים גם אותה פנימה. בשביל הצילומים חילקתי את התערובת של השקדים לשלוש קערות והוספתי תוספת שונה לכל אחת. את הבננות המיובשת שברתי קצת כדי שיהיה יותר קל איתן בפה. חשוב בשלב הזה לערבב טוב טוב כך שהסוכר והחלבונים יעטפו את כל המרכיבים. זהירות לא לשבור את השקדים יותר מידי. הכי טוב בידיים. אבל אם לא בא על הלכלוך אז בתנועות קיפול עדינות.

 Different toppings

משמנים נייר אפיה. השימון פה חשוב, כי אם שמתם לב, אין במתכון הזה שום שומן אז לעוגיות האלה יש נטייה טבעית להיות דביקות. נסלח להן. גם לי לפעמים יש נטייה טבעית כזאת. בעזרת שתי כפות מניחים גומות של התערובת. אני יודע. בשלב הזה אתם אומרים לעצמכם שמשהו לא בסדר כי איך כל זה ידבק אחד לשני ויהפוך לעוגייה. תסמכו עלי. זה יקרה. מבטיח. אפשר במרווחים קטנים כי שום דבר פה לא יתפח.

 IMG_0987

מכניסים לתנור שכבר חם מראש. זה לוקח 9 דקות. אבל אבל אבל, כל תנור שונה קצת והעוגיות האלה נשרפות בקלי קלות אז תשימו סטופר ל-8 דקות ותעמדו ליד, בחייאת. הן מוכנות כשהשקדים טיפה משחימים.

 IMG_1021

מוציאים ולא נוגעים עד שהן קרות לגמרי. ל.ג.מ.ר.י.

 IMG_1030

זהו. מזמינים חברה קרובה או אולי מישהו שרק עכשיו הכרתם, אוכלים עם קפה ליד. מקשיבים ומוּקשבים.