השנה אני אמצא אהבה / גיל ירדני השנה אני אמצא אהבה חדשה, ממקום לא צפוי כמו מכתב שאין מצפים לו תופיע בין חשבונות חשמל ומים ברורה, מסודרת, אפילו לא מסעירה אבל גדולה, נרשמת לאט בספרים הוא ילמד אותי פילוסופיה ולא לקרוא בקול מתוך שינה וגשם יירד בגלונים על בגדינו שיצמדו אל הגוף נשתקף בשלוליות, ספוגי מים, השנה נחלה בדלקת ריאות ונשב תחת פוך ונרחם על עצמנו אני אספיק לקרוא את כל הספרים שארצה ואשכב בגינה אכתוב שירים עצובים כשאהיה שמחה ושמחים כשאהיה עצובה בלי מילימחוברות סטייל דוידן אבל שירים, אאסוף אותם כמו אשה ולא כמו גבר מבולגן כמו שאני עד עכשיו, השיגרה עושה אותי טובה אני טובה בשיגרה והיא בי השנה יהיה שגרתי ובסדר, אם לא בסדר אז יהיה טוב משהיה עם כל הרעש המיותר בחוץ יהיה קצת שקט, מתוך החלטה שקטה חיילי שחמט יקפאו תשושים על משבצות ספוגות דם השנה אני אחזור לצפות בחדשות כל ערב, נשתה תה בטעם מטופש נפתח תריסים וגלגל ירח יעלה צהוב ומחייך בשמיים מרוקנים מעננים.(מתוך אתר במה חדשה)
פוסט ראשון מבין כמה בסימן הביקור בארץ. הרבה פסגות היו לביקור הזה, ואחת הגבוהות הייתה המפגש עם האישה והאגדה אפרת "אז מה אתה עושה כל היום". בוקר של כיף ואפייה בילינו ביחד. בהפקת על ובתזמון טראנס אטלנטי אנחנו מגישים לכם פיצות לכבוד השנה החדשה (ואולי בצעם סתם כי זה טעייייים). גם אצלי, גם אצלה, כדי שיהיה מעניין.
הראשון לראשון אלפיים וארבע עשרה. בואו נאמר רגע את האמת – זה שלפי ספירה זו או אחרת מתחילה שנה חדשה לא באמת צריך להזיז לנו יותר מידי. הרי העולם התקיים הרבה לפני שהאדם התחיל לחשבן לו ימים, אז ממה בכלל אנחנו מתרגשים? בסדר, בסדר, אז זה נחמד לצקת מסורות אנושיות לתוך מחזוריות הטבע ואולי זה גם טוב להבנות בתוך השגרה נקודות ציון שמכוונות אותנו להסתכלות קדימה… אבל שמפניה? ונשיקה רטובה בחצות בלילה קר? המממ, זה דווקא בעצם נשמע די נחמד כל הסיפור הזה. איפה נרשמים שוב?
שנים אני כבר קורא את השיר הזה של ירדני ובכל פעם הוא ממלא אותי בתחושה של נחת. ברורה, מסודרת, אפילו לא מסעירה, אבל גדולה, נרשמת לאט בספרים. כן בבקשה. בואו נמצא השנה אהבות חדשות. רומנטיות ולא רומנטיות. כאלה שמגיעות ממקומות לא צפויים, ששותים בהן תיים בטעמים מטופשים. אינטימיוֹת. כי זה מה שבעצם כל כך מרגש בשיר הזה בעיני, הוא מתאר אינטימיוּת בתוך שגרה. לפעמים אינטימיות נבנית עם הזמן, לפעמים היא פשוט ישנה שם מהרגע הראשון.
אינטרנטית אפרת ואני מכירים כבר כמה זמן, אבל זו הייתה הפגישה הראשונה פנים אל פנים. כששני ירושלמים נפגשים זה כאילו הם כבר ממזמן. ברור שגם מיד פיצחנו על הגיס והאחות והבעל והאח, ככה זה בירושלמית. אבל בלי כל קשר, אינטימיות הייתה מהרגע הראשון וכמה שנדמה לכם מהבלוג שלה שהיא מהממת, בחיים האמיתיים עוד יותר ותחת האצבעות שלה הכל בקלות נהייה.
אפינו פיצות. גם יפות גם אפויות. פיצה טובה היא פשוטה, שגרתית, מוכרת, אפילו יום יומית. ממש כמו האהבה של גיל ירדני. הפיצות האלה יצאו טובות. מאוד. אפרת ואני התקשינו להפסיק לבלוס אותן גם כשהתחייבנו אחד בפני השנייה שזה, זה באמת (!) המשולש האחרון. הכנו פיצת צבי הנינגה עם אננס ופלפלים ופיצה מרגריטה מעולה, עליהן תוכלו לקרוא אצל אפרת. אני אספר לכם על פיצה לבנה מעולה עם פרמז'ן, פטריות, וגילוחי קישוא. למרות הרפיוטיישן שיש לפיצה כמשהו שקשה להכין, זה בעצם ממש ממש פשוט. מצד שני, כשעובדים עם אפרת הכל נראה די פשוט איכשהו. גם הטעם וגם היופי. ניסינו שני בצקים. הבצק הבסיסי שלקחנו את המתכון שלו מביסים שמיד יפורט כאן, ווריאציה מקמח כוסמין שתמצאו אצל אפרת.
חומרים ל-2 פיצות בינוניות
לבצק: 1/4 1 כפיות שמרים יבשים (שזה בערך חצי שקית שמרית) 3/4 כוס מים חמימים 1/4 כפית סוכר 2 כוסות קמח 1/2 כפית מלח 2 כפות שמן-זית לעליונית של הפיצה: חצי קופסת פטריות (טריות, ברור) גבינת פרמז'ן זוקיני שעושים ממנו וילונות דקיקים עם קולפן גבינה מלוחה כלשהי כמו פטה עלי בזיליקום טריים
הכנת הבצק: לקערה של המיקסר שופכים את כל היבשים כולל השמרים. נותנים לו להתחיל לעבוד עם וו הלישה ומוסיפים את המים ואת השמן. נותנים לו ללוש לפחות חמש דקות. אם אין מיקסר מחקים את הפעולה שלו בתוך קערה. כשהבצק אחיד מעבירים למשטח עבודה מקומח ולשים בידיים. בכל מקרה תלושו אותו קצת בידיים, אפילו אם יש לכם מיקסר משוכלל. פשוט כי זה כיף ורומנטי. הבצק יהיה רק רך ולא דביק. אם הוא נדבק לכם תוסיפו קצת קמח. מניחים לתפוח כשעה. בקור הירושלמי נאצלנו לחמם את התנור של אפרת עד 50 מעלות ואז לכבות אותו ולתת לבצק לתפוח בתנור המתקרר אט אט.
מחממים תנור ל220 מעלות. אחרי שהבצק תפח מחלקים אותו לשני כדורים. הסוד בבצק שמרים הוא להתעסק בו כמה שפחות אחרי שהוא תפח, ככה הוא נשאר קל לעבודה. על משטח מקומח קלות יוצרים את בסיס הפיצה עובדים מאמצע הכדור לקצוות שלו, משטחים באופן שווה. אנחנו עשינו דק דק, ממש כמה מילימטרים, גם יצא קריספי וגם לקח מעט זמן בתנור. מעבירים לתבנית עם נייר אפיה ומרכיבים את הפיצה. קודם הגבינה ואז התוספות. שימו יותר תוספות ממה שנראה לכם שצריך כי הם מתכווצות ונחמד שכל ביס יקבל את כל הטעמים. מזלפים בשמן זית, קצת מלחפלפל ולתנור החם. 7-10 דקות זה כל מה שהפיצה צריכה. נותנים לה לנוח דקה שתיים, חותכים ואוכלים. טעים טעים טעים.
אוכלים פיצה יומיומית ומיוחדת לכבוד השנה החדשה, חושבים על שיתופי פעולה מרגשים בעולם ומחפשים אהבות חדשות.
שירה אכילה 