גייז בניו יורק – ניו יורק הגאה

הקהילה הגאה בניו יורק מחולקת למלא תתי קהילות. הגודל של העיר והמוניטין שלה כמחבקת, או בעצם של "שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה, כל עוד זה לא חוסם לי את המדרכה" מושכים אנשים מכל קצוות הקהילה שמחפשים ומוצאים את עצמם פה בכל מיני דרכים. אני יודע לספר מה שאני יודע לספר וזו רק הצצה, יש עוד המון שקורה כל הזמן אז צריך לקחת את הדברים בערבון מוגבל. עיקר הידע שלי הוא לקהילה של ההומואים, עמכןם הסליחה אם אתם מתענייניםות במקומות בילוי שמיועדים לנטיות/מגדרים/הגדרות אחריםות.

יש המון קטגוריזציה בתוך הקהילה פה, הגודל מאפשר הרבה מאוד נישות, שהופכות להיות גדולות מאוד ומקדמות מגוון של פעילויות. החלוקה לרוב מתבססת על מראה ולפי שכונות. אז הנה באופן כללי אוכלוסיות היעד לפי שכונות ובהמשך אכנס קצת יותר למקומות השונים בכל שכונה.

אם אתם בעניין של גברים בסגנון היותר חלק, ללא גרם של שומן על גופם, מאוד מודעים למראה החיצוני לכו לChelsea. יוצא דופן פה הוא ה-Eagle שהוא באר העור והפטישים המקומי (ראו פירוט בהמשך).

אם תצפינו מצ'לסי תגיעו ל-Hell's Kitchen, פה הבארים קצת יותר תעשייתיים והקהל צעיר יותר ומעורב יותר. באופן כללי אני לא במיוחד את לצאת בשכונה הזאת, אבל היא בהחלט מלאה בבארים ומקומות בילוי לקהילה ובגלל שהיא יחסית זולה יותר היא מושכת אוכלוסייה רבה.

ה- West Village, שהוא מקום משכנו של ה-Stone Wall ההיסטורי ממנו יצאה המחאה הראשונה על זכויות הלהט"ב נשאר איזור בילוי מרכזי. הוא גם אחת השכונות היקרות בעיר ולכן האוכלוסיה שגרה בו היא ברובה מבוגרת ואמידה. מקומות היציאה פה פונים לקהל די רחב, והוא נשאר איזור יציאה מרכזי עבור הקהילה.

Williamsburg, מעבר לנהר בברוקלין, באופן לא מפתיע היא ביתם של ההומואים ההיפסטרים, אם זו כוס התה שלכם, ומספקת חוויה מהנה ומעניינת.

אם אתם רוצים גרסה קצת יותר מעודנת של ההיפסטר לכו לבלות ב- East Village שם תמצאו בחורים מזוקנים ומקועקעים שבשונה ממעבר לנהר לא לובשים צעיף כעניבה ועניבה כחגורה.

אלה הן השכונות שבהן יש את הריכוז הגדול ביותר של מקומות היציאה לקהילה. אבל כמעט לכל שכונה שמכבדת את עצמה יש באר מקומי לגייז וכמעט כל מקום בניו יורק הוא גיי פרנדלי. כי כולם פה לפחות קצת גיי. או בי. או סקרנים. או משהו כזה.

אתרי ההיכרויות הפופולוריים ביותר הם Manhunt, Adam4Adam, Scruff, Grindr, OkCupid, Tinder

מילה על בטיחות – שיעור ה-HIV בעיר גבוה מאוד (מחקר אחד שקראתי לאחרונה העריך שבצ'לסי אחד מתוך כל ארבעה גברים בעל סטטוס חיובי) ובכלל בעיר שהסקס בה נמצא בכל מקום, מחלות מין נפוצות ביותר וצריך לנקוט משנה זהירות. אל תניחו שמי שאתם איתו יודע יותר טוב מכם. אל תוותרו על הגנה בכל מקרה. אם קיימתם יחסי מין בלתי מוגנים ואתם חוששים, פנו לאחת המרפאות שמספקות טיפול PeP מניעתי שיעיל עד 72 שעות לאחר קיום המגע המיני ועדיף כמה שיותר מוקדם. ודרך אגב, חדירה שמתחילה בלי קונדום, גם אם אחר כך משתמשים בו, היא עדיין מין בלתי מוגן.

אז הנה כמה בארים שיצא לי להכיר, או לפחות לשמוע עליהם.

East Village:

Phoenix  – הרבה הפי אוואר שזה נחמד. ערבי נושא מידי פעם. אוכלוסייה מגוונת.

Eastern Bloc – המקום האהוב עלי בשכונה. קטן, אוונגרדי קצת, אירוני קצת, מלוכלך די הרבה. באר ריקודים שכיף לרקוד בו. המסיבה לא מתחילה לפני 00:30-1:00, ובכל זאת כיף גם להיות בו לפני.

Boiler Room – עוד אחד. נו. מעולם לא מצאתי בו משהו מיוחד. ובכל זאת, הוא מתמלא מאוד בסופי השבוע.

NoWhere Bar – באר חמוד ופופולורי בקרב הדובים הניו יורקים וחובביהם. יש בו כל מיני ימים מיוחדים כמו מסיבה לג'ינג'ים ולאוהבי הכתומים וכו'. ימי שלישי בערב נוטים להיות מלאים משום מה.

The Cock – יותר על הצד הסליזי. רקדני גו גו כמעט ערומים על הבאר ואווירה יותר מלוכלכת. השמועה אומרת שלכאן באים בסוף הערב, או תחילת הבוקר למעשה, אלה שלא התמזל מזלם בשום מקום אחר…

West Village:

Monster – באר מגוון יחסית. למעלה יש באר ופסנתר שלפעמים מתאספים ושרים מסביבו כל מיני שירי מחזות זמר ודומיהם. למטה יש רחבת ריקודים שנוטה להתמלא בסופי השבוע. שווה לבדוק מה קורה מסביב.

Duplex – אני מודה שאף פעם לא ישבתי פה, אבל גם פה יש פסנתר שמנגן כל ערב וזמרים טובים יותר ופחות שמקפיצים את הקהל לצלילי שירי פופ ומחזות זמר קאלטיים וקמפיים.

Marie's Crisis – אין מקום שאני יותר אוהב ממריז בניו יורק. אולי אפילו בעולם כולו. באמת. זו אולי לא כוס התה של כולם, אבל זו בטוח כוס התה שלי. קנקן. ג'ריקן. בכל ערב מתאספים בבאר הזה, שנמצא מתחת לאדמה וקטן יותר מרוב חדרי המגורים של מי שקורא את הבלוג הזה, אנשים מסביב לפסנתר ושרים שירי מחזות זמר. כן, כן, קראתם נכון. הפסנתרן מנגן שירים ממיטב מחזות הזמר והקהל עומד מסביב ושר ביחד. בסוף השבוע (ערב שישי וערב שבת הם הזמנים הכי טובים ומלאים), דקסטר, שמנגן במקום משנת 1997, מנצח על הקהל בנאמברים משיקגו, קברט, בת הים הקטנה, חנות קטנה ומטריפה ועוד ועוד ועוד. פעם בכמה שירים אחד הרגיולרז/מלצרים/מנהלת המקום מקבל את אור הזרקורים (המטאפורי לחלוטין…) ושר סולו. כל פעם שאני יורד במדרגות וריח האלכוהול שנודף מהקירות מכה באף שלי לקול הזמרים המחויכים הלב שלי מתרחב והנשמה שלי גדלה. מכיוון שמדובר בחבורה של אנשים שבאים לשיר מיוזיקלז ביום שבת בערב אין שום מקום ליומרה. הקליפות הקשוחות שאנשים מפתחים בניו יורק נושרות וכולם פשוט שמחים ביחד. למרות שהמקום קיים כבר עשרות שנים וחלק מהלקוחות מבקרים בו מאז, אני עדיין מרגיש שהקימו אותו במיוחד בשבילי. אבל אתם מוזמנים להצטרף. אין להם אתר, אבל הם פתוחים כל יום בשבוע. זה מסוג הדברים שיכולים להתקיים ר-ק בניו יורק.

Stone Wall – אין צורך להכביר במילים על המשמעות ההיסטורית של הבאר הזה. מפה יצאה המחאה הראשונה על זכויות להט"ב בארה"ב. שווה בעיקר בשביל ההיסטוריה. הקהל נוטה להיות מבוגר יותר ומגוון. כולם מאוד חברותיים פה. יש להם חדר למעלה שבו יש כל מיני אירועים כמו קריוקי דובים ושאר עניינים שכאלה.

West Gay – עוד מקום שרגלי לא דרכה בו אך ידוע במסיבות ריקודים, נערי גוגו והופעות דראג כאלה ואחרות.

Rock Bar – באר חמוד שמתמלא בעיקר בימי ראשון אחר הצהריים. אוכלוסייה יותר מבוגרת ושעירה.

Pieces – עוד באר. עוד גייז. עוד אלכוהול. ערבי קריוקי עם להקה נוטים להיות פופולריים.

Julius – באר הגייז הותיק ביותר בעיר. השמועה אומרת שבזמן שבסטואון וול מחו בג'יוליאס לא עשו דבר… ובכל זאת מדובר במקום נעים במיוחד לטעמי. אנשים חברותיים, מוזיקה נחמדה, נקניקיות והמבורגרים. נחמד.

Chelsea

כל מקום על השדרה השמינית

Gym Bar – לכאן מגיעים החברה ש"מתעניינים בספורט". יש מסכים שמקרינים ספורט והרבה בחורים "גבריים".

Boxers – אותו כנ"ל

G-lounge – עוד באר צ'לסאי טיפוסי.

The Eagle – כקונטרה לכל מה שקורה בצ'לסי, האיגל הוא באר העור המקומי. הוא משרת בעיקר את אוכלוסיית הדובים והפטיש. יש בו ימי פטיש מיועדים בהם חובה ללבוש עור, ימי פטיש המיועדים לחובבי סיגרים, חובבי S&M ושאר טובים אחרים. ימי ראשון בצהריים, על הגג כשהוא פתוח, פונים לקהל פחות פטישסתי והאוכלוסיה שמגיעה היא לרוב גברים בשנות ה-30 לחייהם שלא מחפשים או מזדהים כטווינקים, כלומר יש להם קצת שיער על הגוף. כאן תוכלו למצוא גברים שעירים בגדלים שונים, אם בכך חשקה נפשכם.

Hell's Kitchen

 XL – מועדון ריקודים גדול, יקר ותעשייתי. יש בו הופעות דראג גדולות ומרשימות וכל מיני הופעות אחרות ומסיבות גדולות.

The Ritz – עוד באר. יש חלק אחורי וקומה שנייה לפיזוזים.

Therapy – באר בעל שתי קומות. יש בו הופעות דראג ומוזיה חביבות. קצת חסר אופי אבל האוכל הטעים באופן מפתיע, בשילוב עם ההאפי אוואר ביום שישי הופך אותו לחביב בעיני.

Industry – עוד באר גדול יחסית שמארח מסיבות ושתיינים.

Atlas Social Club – התוספת האחרונה לשכונה, ידוע גם בכינויו "הבאר של הבן זוג של אנדרסון קופר". המשקאות יקרים והבחורים חמודים. האווירה יחסית נעימה שמקושט בפינאפים וינטג'.

Flaming Saddles Saloon – באר קאנטרי עם מוזיקת קאנטרי ובארמנים שעולים על הבאר ורוקדים ריקודי בוקרים, לבד או ביוניסון. האמת? כיף לבקר שם. חוויה.

Williamsburg

 Metropolitan – באר ההומואים הותיק בשכונה. כיאה לוויליאמסבורג משרת בעיקר את אוכלוסיית ההיפסטרים הגאה. מתמלא בעיקר בסופי השבוע. בימי ראשון בקיץ תוכלו להגיע לכאן אחר הצהריים, ללגום בירה בגינה האחורית, להתחכך באוכלוסייה המקומית ולאכול המבורגרים ונקניקיות חינם בעבור כרטיסים קטנים שמקבלים כשקונים משקאות.

Sugar Land – באר ריקודים. עוד לא יצא לי לפקוד אותו. אבל שמעתי שכיף שם.

This N That – התוספת החדשה ביותר בוויליאמסבורג. קצת טראגי, קצת חמוד, בעל מבנה מוארך שמקשה קצת להתרועע עם אנשים, אבל בסך הכל חביב ביותר.

מסיבות קוויריות בעיר

אני לא איש מסיבות גדול אבל רצה הגורל ואחד החברים הטובים שלי כתב עבור הניו יורק טיימז כתבה על סצנת הלילה האלטרנטיבית בעיר וגרר אותי להרבה מהמסיבות שאותן סיקר. יש כל כך הרבה מבחר והאמת שחיי הלילה פה מהממים אם יש לכם את האנרגיה אליהם. הנה הכתבה שיצא ביוני 2017 לכבוד חודש הגאווה. היא מלאה בהמלצות וקישורים למסיבות השונות שקורות בעיר:

כתבת ניו יורק טיימז על חיי הלילה הגאים בעיר / ג'רמי אלן

קהילה יהודית –  בית הכנסת "בית שמחת תורה"

אחת החוויות הכי מרגשות שלי בניו יורק הייתה להצטרף לקהילה הזו. יותר חילוני ממני קשה למצוא. אבל ההתרגשות כשנכחתי לראשונה בקבלת השבת בקהילה הזו, שמורכבת כולה מהומואים, לסביות, בי, טראנס, משפחותיהם וחבריהם, הייתה גדולה מאוד. הרבּות שתיהן לסביות, על הבימה יש דגל ישראל, דגל אמריקה ודגל גאווה, הטקסטים בסידור כוללים שירה מודרנית ותפילות מיוחדות, והטקסים מכוונים באופן מאוד מרגש לקהילה, לסוגיות שעולות, לפוליטיקה מסביב ובאופן כללי לזכויות אדם. קבלות השבת נכון לעכשיו מתרחשות בכנסייה, כי בית הכנסת קטן מידי להכיל את 150-250 האורחים. הן מתחילות ב-19:00 ונגמרות באזור 21:00. חפשו את חבורת ההומואים הצעירים שהולכת לאכול ארוחת ערב במסעדה היפנית מעבר לפינה אם בא לכם להכיר קצת את המקומיים בסוף הטקס.

קבלות השבת מתרחשות בצ'לסי בכנסייה ברחוב 28 והשדרה התשיעית. שאר האירועים מתרחשים בווסט ווילאג' עד שבית הכנסת יעבור למשכנו החדש. שווה תמיד לבדוק באתר שלהם מה קורה באותו שבוע. הקהילה קיימת כבר 40 שנה. היא מאוד גדולה, בעלת כוח פוליטי רב ולא מפעם מגיעים סלבס מתחומים שונים כדי לדבר או סתם כדי להראות את פניהם. אל תוותרו על ביקור פה לא תתחרטו.

מחוץ לניו יורק

Fire Island – רכבת ומעבורת (כשעתיים וחצי בסך הכל) יקחו אותכם לאי הקסום הזה שאין בו מכוניות, רק גברים בספידוז. העיירות של הקהילה הן Pines היותר מצועצע ויוקרתי ו–Cherry Grove הקצת יותר היפסטרי ולסבי. המרחק ביניהן הוא ק"מ. פייר איילנד הוא יעד תיירותי לקהילה כבר הרבה מאוד שנים והוא ממש יקום אחר. בעיני קסום שם ואפשר למצוא בדיוק מה שמחפשים. יש מלונות וגם חדרים להשכרה בבתים שמתפרסמים ובקרייגז ליסט. אפשר גם לעשות טיול יום נחמד לשם. לא חייבים לישון שם.

Province Town – או בעגה המקומות פי טואון, עיירה רחוקה יותר במסצ'וסטס שהקהילה מבלה בה בקיץ. עוד לא הייתי אבל שמעתי עליה רבות. יש שבועות מיוחדים, הפופולורי ביניהם הוא שבוע הדובים.

מאסתם בעיר ואתם מבקרים בקיץ, אך לא רוצים להתחייב להרבה זמן מחוץ לעיר ובכל זאת רוצים קצת ים? הנה שתי אפשרויות:

Riis Beach – נמצא 30 דקות נסיעה מחוץ לעיר. לוקחים את האוטובוס הזה  שצריך להזמין לו כרטיס מראש ופועל רק בסופ"ש. הלוך ושוב 12$. כשמגיעים הולכים צפונה על החוף עד שמגיעים לאיזור הגאה. קשה לפספס אותו בסופי השבוע. החוף לא יפיפה אבל הוא בהחלט חוויה נחמדה. הוא אוסף אליו אנשים מכל קשת הקהילה וזה נחמד לראות.

Sandy Hook – מעבורת לרצועת החוף היפה הזו יוצאת כל יום מ-Pier 11. עלות הנסיעה 45$ בשעות השיא. תעשו חיפוש לפרומו קוד או גרופון שמוזיל את הנסיעה ב-15-20 דולר אך שימו לב לשעות היציאה! ההנחה תקפה רק למעבורת של הבוקר המוקדם. 45 דקות של הפלגה יפה תיקח אותכם לסנדי הוק, שם תעלו על אוטובוסים חינם שיקחו אותכם לחופים. Gunnison הוא החוף היותר גאה, הוא גם חוף שבו בגדים הם רק המלצה ויש הרבה מאוד נודיסטיים, גאים ולא גאים. אם זו לא כוס התה שלכם, יש גם אזור שבו אסור להיות ערומים. שימו לב לזמני האוטובוסים והמעבורת חזרה וגם מאז סופת סנדי אין ממכר של אוכל ושתייה על החוף, אז תגיעו מצוידים.