השתיינים / זביגנייב הרברט: בלאדי מארי

IMG_0452

Fullscreen capture 30012013 215429.bmp

בימים שבהם גדלתי בירושלים, לא היו בה הרבה מסעדות. בכלל הסצנה הקולינרית הישראלית לא הייתה מאוד מרשימה אז. מה גם, שלצאת למסעדה היה אירוע גדול אצלנו במשפחה. לא משהו יום יומי. זה בעיקר היה קורה כשהיינו חוגגים יום הולדת. או, בימי מזל מיוחדים שבהם אחד הסבים או הסבתות היו מפנקים (נורא חבל שהמילה הזאת הופקעה מהשפה העברית על ידי כל פרסומת אפשרית… היא מילה כל כך נחמדה…) אותנו בארוחה בחוץ.

 IMG_9905

סבא וסבתא שלי הגיעו לארץ מפולין אחרי המלחמה. על סבא שלי אפשר היה להגיד באופן מאוד ברור שאפשר להוציא את הפולני מפולניה אבל אי אפשר להוציא את פולניה מהפולני. התרבות, השפה, המבטא, המשפחה וההרגלים הפולניים נשארו טבועים בו עמוק עמוק. אלכוהול לא היה משהו שגדלנו איתו בבית. רק בשנים האחרונות גילינו כולנו כמה הוא גאוני באירועים משפחתיים רבי משתתפים. מאז כולם נהנים בהם. אבל עד הגילוי הפלאי הזה, אף אחד לא שתה. חוץ מסבא שלי. כשהיינו יוצאים למסעדה סבא שלי היה מזמין כוסית של וודקת פינלנדיה קפואה בתור התחלה. הוא היה יושב בראש השולחן, מרוקן אותה במיומנות ומתלונן שהיא לא מספיק קרה בעברית מטובלת במבטא פולני. בימים ההם כילד, ידעתי שאני עד לאיזה טקס, רק לא הבנתי מהו. גם אחר כך כמתבגר ומבוגר צעיר שמתנסה לראשונה בשתייה חריפה לא הבנתי. רק עם ההגעה שלי לניו יורק אני חושב שהתחלתי להבין: וודקה זה לא טעם. וודקה זו תחושה. המגע שלה על הלשון, הניחוח החמקמק והחום החלק שמתפשט בגוף, שממש מאפשר לעקוב אחר המסלול שלה מהלוע ועד הקיבה. זו תחושה של גלות, תחושה של קירבה ובדידות. אני גרסה מעודנת של סבי. מרכך את הוודקה שלי עם סודה והרבה פלחי ליים. ככה למדתי לשתות אותה אחרי נסיונות ותעיות.

סבא שלי לא היה "שתיין", אני לא חושב. אבל הוא בהחלט בא מתרבות של שתייה חריפה. גם זביגנייב הרברט מגיע מאותה תרבות. לא יודע למה, אבל בעיני יש איזו רומנטיקה בשתיינות הפולנית. לפי השיר נראה שגם הרברט מסכים איתי. בכלל יש איזו פרקטיקה פואטית בשירה הפולנית, פשוטה ונוגעת לליבי. רק לאחרונה התחלתי להתוודע אליה ממש, אמנם את שימבורסקה כבר הכרתי מזמן, אבל יש עוד רבים. אני מקווה למצוא עוד פנינים ממנה ולשתף פה.

IMG_0300

אלכוהול "כבד" אף פעם לא היה הדבר שלי, אבל אני במסע להכיר ולהבין אותו. הוודקה היא  התחלה מצוינת. אז בימים שבהם אני יוצא ורוצה לשתות משקה קצת יותר כבד מבירה אני מזמין וודקה עם סודה. ניסיתי כל מיני וודקות. בעיני אבסולוט היא ממש לא רעה בטווח היותר נמוך וקטל וואן וסטולי טובות יותר, אך יקרות יותר. אבל אני עוד ממש לא מומחה לעניין. וודקה מחזיקים בפריזר והיא לא קופאת. פלא. אבל הקור בהחלט משפיע עליה ומכווץ את הטעמים, הגם ככה מאוד עדינים שלה, עוד יותר.

במסגרת הפוסט הקודם, ולכבוד השבת המשפחתית שלנו, הכנתי עם אחי בלאדי מארי, גם הוא קוקטייל מבוסס וודקה. זה מה שנקרא "קוקטייל בוקר". אל תשאלו אותי בדיוק למה. אולי בגלל כל הירקות שמסווים את האלכוהול. בכל אופן, אל תטעו. הוא בהחלט אלכוהולי. אם עושים אותו נכון, הוא חוויה ממש נחמדה. בשום אופן אל תחלמו אפילו על לקנות תערובות מוכנות לבלאדי מארי כי זה יוצא מגעיל. אם אתם הולכים על המשקה הזה, לכו עליו עד הסוף.

IMG_0306

הסודות להכנת בלאדי מארי טוב הם לא רבים, אך מהותיים.
ראשית, צריך להשתמש במוצרים איכותיים. הוודקה צריכה להיות מאיכות טובה וחשוב באותה המידה שמיץ העגבניות, שהוא הבסיס של המשקה הזה, יהיה גם הוא מאיכות גבוהה. איך יודעים? בודקים במרכיבים. אנחנו לא רוצים תיבול, לא רוצים חומרים משמרים, ומעדיפים שהוא לא יהיה מרכז.

IMG_9910
שנית, מיץ עגבניות כשלעצמו זה ממש לא טעים לדעתי. את מיץ העגבניות הבסיסי שלנו צריך לעבות, להעמיק ולגוון בטעמים נוספים. השף אומר שזה בעצם סוג של גספצ'ו אלכוהולי. אנחנו נעבוד על החלק הזה של עיבוי הטעמים בכל שלבי ההכנה.

מתחילים דווקא בקישוטים. כל כוס תקבל גבעול של בצל ירוק שאת הלבן בלמטה שלו חתכנו למניפה, וגבעול של סלרי. הם מתחכמים את המראה, מוסיפים לטעם וגם עושים שלא יהיה משעמם, כי אפשר להשתמש בהם בשביל להעביר את המשקה מהכוס לפה ואפילו לקחת ביס.

 garnishes

בנוסף, נקשט את פיית הכוס במלח וזרעי סלרי. זרעי סלרי קונים בחנות התבלינים. כותשים אותם כמה שאפשר בעלי ומכתש. מערבבים כמות שווה של זרעי סלרי ומלח. את פיית הכוס משפשפים בפלח לימון ומיד מטבילים את הכוס בתוך הזרעים המומלחים. עושים לכוס כתר.

IMG_0277-tile

בתור שונא סלרי מושבע היה לי טיפה קשה עם הזרעים, אם כי הם מאוד התאימו למשקה. אני מדמיין שאפשר לעשות את אותו הדבר גם עם פלפל שחור גס אולי. או אולי גם עם זרעים אחרים כמו זרעי כוסברה. לא יודע. תנסו ותספרו לי. יופי. הקישוטים מוכנים.

IMG_9941

אז בואו נכין בלאדי מארי כבר.  מה צריך? אלה כמויות שמספיקות למשקה אחד גדול גדול או לשניים בינוניים. הכמויות שמוצעות פה יוצרות משקה חזק באלכוהול ובטעמים. אפשר לשחק עם הכמויות לטעמכם.

250 מ"ל מיץ עגבניות איכותי
60 מ"ל וודקה טובה
20 מ"ל ג'ין (אפשר לוותר על הג'ין אם אין ועדיין יוצא מצוין. הוא לא מרכיב "קלאסי")
כ-15 טיפות טבסקו
כ-3 טיפות רוטב וורצ'סטר
כ-2 טיפות רוטב צדפות
מיץ מחצי לימון
פלפל שחור גרוס
כחצי כפית חזרת
לקישוטים:
יתד סלרי וגבעול בצל ירוק, אחד עבור כל כוס
מלח
זרעי סלרי

כדאי להשתמש בשייקר. אבל אם שכחתם את שלכם, כמו שלנו קרה, אפשר גם צנצנת גדולה עם מכסה שנסגר טוב.

 shaker

משתמשים בוודקה קפואה ומיץ עגבניות קר קר. את השייקר ממלאים בהרבה קרח. ככל שיהיה יותר קרח והמרכיבים יהיו קרים מלכתחילה, פחות קרח ימס פנימה וימהל לנו את המשקה. כלומר ריכוז האלכוהול והטעמים יהיה יותר גבוה. כלומר נהייה מבסוטים יותר. אמן.
לתוך השייקר מוסיפים שניים שלושה למטאים של בצל ירוק שחבטנו בו היטב וכמות נדיבה של עלי סלרי שמוללנו באצבעות קצת. אלה חומרי טעם שלא יכנסו לתוך הכוס בסופו של עניין, הם רק שם כדי לשדרג את מיץ העגבניות (באמת, אף פעם לא הבנתי אנשים ששותים מיץ עגבניות ככה וסתם, ועוד שאלה ברומו – למה בטיסות כולם שותים מיץ עגבניות תמיד? העולם הזה לפעמים מאוד לא ברור לי).

IMG_0338

מוסיפים את הוודקה והג'ין (הג'ין מוסיף עוד קצת תחכום טעמים ועוד קצת אלכוהול. אפשר לוותר עליו אם אין). אנחנו ספרנו כ-15 טיפות טבסקו, 3 טיפות רוטב וורצ'סטר ושתי טיפות של רוטב צדפות שהביאו אותנו לכדי סיפוק, אבל אתם יכולים לשחק עם זה לפה ולשם. מוסיפים גם מיץ מחצי לימון. לא הוספנו חזרת כשהכנו כי לא חשבנו על זה אז, אבל לדעתי זה יכול להיות מבריק שם בפנים. מנערים טוב טוב טוב טוב טוב טוב טוב טוב. מסננים לתוך הכוס המקושטת. מנסים לא להרוס את הכתר היפה שיצרנו. מוסיפים כמה קוביות קרח, קצת פלפל גרוס מעל הכל, תוקעים פנימה יתד סלרי ומכחול של בצל ירוק ומגישים מיד.

IMG_0379

נהנים מהתחושה של הוודקה ומכל הטעמים השונים שערבבנו והפכו לאחד וחושבים על הגלות וגם קצת על הבית.

22 תגובות על “השתיינים / זביגנייב הרברט: בלאדי מארי

  1. דן הגיב:

    פוסט נפלא. מענג ומפנק… 🙂 תודה!

  2. דנא הגיב:

    עשית לי חשק לשלוף את הוודקה מהפריזר… אני יכולה להגיד למה אני שותה מיץ עגבניות בטיסה-לא רוצה לשתות מתוק כי בסופו של דבר זה מצמיא ואז רוצים מיים כשאין בנמצא ויש לזה סוג של טעם נייטראלי שמגוון את המים.

  3. אינפי הגיב:

    כרגיל, פוסט לעילא. (הפריע לי כתיב המילה טיבול ולא תיבול).

  4. יואב הגיב:

    תשמע, העניין עם שירה, לפחות בשבילי, הוא שהרבה יותר כיף לי לקרוא אותה אחרי שמישהו כבר בחר בשבילי. זאת אחת הסיבות שבגללן אני אוהב את המקום הזה. שיר טוב בחרת.

  5. שירה הגיב:

    אני חושבת שזה נהדר בטיסות בגלל העניין של איבוד מעט מחוש הטעם בשמיים.
    אז צריך משהו עם טעם עז ולכן מיץ עגבניות מתאים.

  6. ערן הגיב:

    אני מת על הבלוג שלך. השירה, האוכל והתמונות, הכל יפה ומשתלב נהדר.
    הפוסט הזה הזכיר לי ביקור בניו יורק, שני חברים מקומיים לקחו אותנו לבראנץ' של יום ראשון ב-great Jones cafe, ברחוב בעל אותו שם. הגישו לנו בלאדי מרי שהיה ככל הנראה אחד הדברים החריפים ביותר שיצא לי לשתות. לא חריף אלכוהול אלא חריף פלפלי, או בעצם של חזרת.
    גם כשהתארחנו פעם בתכנית בישול עם אייל שני הוא הכין בלאדי מרי וגירד לתוכו שורש חזרת טרי, זה היה חריף אבל במידה מוצלחת.

  7. פני הגיב:

    פוסט נהדר!

  8. דפנה י. הגיב:

    מעולם לא ניסיתי בלאדי מרי, מפני שמיץ עגבניות תמיד נראה לי משהו מטופש. אני אוהבת עגבניות, אבל לא מתחברת למיצי ירקות. בכל אופן, הצלחת למכור את זה ממש טוב ועכשיו ממש מתחשק לי לנסות בלאדי מרי, לפחות פעם אחת, אפילו אם אגלה שאני בעצם לא אוהבת את זה.

    התמונות מדהימות. ובכלל.

    ותודה על השיר, שכמו תמיד מתאים לפוסט במין זיווג חמקמק ומוצלח.

    לחיים 🙂

  9. Sharon הגיב:

    חדשה פה ומאד מאד אוהבת! את השירה, הטקסטים, הסיפורים, המתכונים והתמונות. כיף גדול!

  10. Mirbisk הגיב:

    I tried to make the stuffed peppers and it was deli cious. Thanks so much. Loved the poetry and the photographs are first class!!!

  11. funnysocialworker הגיב:

    אהבתי מאד את הפוסט (כרגיל) וגם את הטוויסט המעניין עם זרעי הסלרי והרוטב צדפות. אני מצטער שאני מגיע קצת באיחור אבל הנה מספר הערות של ברמן מזדקן שלא חשב שהוא אי פעם יתגעגע למקצוע הזה אבל הוא כן, אוי כמה שכן.

    א. לדעתי, אין צורך לנער את הבלאדי מארי. הוא נחשב למשקה ארוך שנמזג ישירות לכוס. יותר מזה, כשאני מכין אותו אני קודם מוזג וודקה, אח"כ מתבל ורק מעל זה מוזג את המיץ עגבניות ומערבב עם סטירר. לי זה מרגיש יותר טעים ככה אבל יכול להיות שאני מדמיין.

    ב. במקום חזרת אפשר ובהחלט מומלץ להוסיף גם וואסאבי. אם מכינים את המשקה עם טקילה במקום וודקה היא הופכת לבלאדי מריה. האמת, יש אין ספור גרסאות עם שלל משקאות אלכוהולים אחרים בגלל הוודקה.

    ג. את הבלאדי מרי נהוג לשתות בבוקר כי הוא נחשב למשקה PICKER-UPPER. שני המרכיבים העיקריים שלו (וודקה ומיץ עגבניות) עוזרים להתגבר על החמרמורת. אם אני זוכר נכון בירקות ופירות אדומים יש משהו שעוזר לגוף להתגבר על חלק מתחלואי ההנגאובר ווודקה זה 'שערה מהכלב שנשך אותך' – חלק מההנגאובר הוא בעצם דרישה של הגוף לעוד אלכוהול כך שהוודקה סוגרת את הפינה הזאת יופי. אצל הרוסים נהוג לשתות גם מיץ של מלפפונים במלח בשביל להתגבר על לילה של שתיה קשה – עכשיו, זה באמת מגעיל!

    ד. ככל שהאדם מתבגר בלוטות הטעם שלו משתנות (בגלל זה מבוגרים לא יכולים לאכול מתוק ברמה שילדים יכולים) ועם הגיל אנשים מגיבים אחרת למיץ עגבניות. אני אישית חולה על זה.

    ה. הכי חשוב: איך לזהות וודקה טובה – היתרון של וודקה טובה הוא שיש לה מינימום טעם וריח לוואי. היא צריכה להיות חלקה בגרון. אם אתם מוציאים את הוודקה מהמקפיא והיא הופכת להיות טיפה סמיכה אז יש לכם וודקה טובה. אם היא עדיין נוזלית בדיוק כמו שהייה לפני זה, יש סיכוי שהוסיפו לה כימיקלים לא בריאים במיוחד. יש אין ספור מותגי וודקה בשוק ולא כל מה שיקר טוב. אני באמת נורא אוהב את קטל-וואן ואת המותגים השחורים של סטולי וסמירנוף (מותג שחור בוודקה = יותר איכותי, חוץ מבאבסולוט כי חלק מהקטע השיווקי שלהם זה לעשות הכל הפוך). אחת הוודקות הכי טובות ביחס למחיר זה רוסקי סטנדרט. מילה של סובייטי 🙂

    מצטער על החפירה, לא חשבתי שזה יצא כל כך ארוך 😉

    • ואו! איזו תגובה מעולה!!! בהחלט היה חסר פה קצת טאצ' של ברמן מקצועי. הרעיון של הווסאבי נשמע מעולה. וגם הבלאדי מאריה משעשע, למרות שמאז התיכון טקילה פחות עובד לי….
      מיץ מלפפונים במלח נשמע ממש דוחה, מצד שני כשזה נוגע לשתייה אני נוטה לסמוך על הרוסים.
      וכן – תודה על הטיפ לזיהוי וודקה טובה. רציתי לכתוב על זה, אבל אז הבנתי שאני לא מספיק מומחה כדי להגיד. אז שוב תודה!
      איזו תגובה אדירה!

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s