הפתוי הולך ופוחת / ש. שפרה – פאי קרם קוקוס ופאי קרם בננה עם קלתית גאונית

Pies JPEG (51 of 59)-20140213-20140213

Fullscreen capture 13022014 142236.bmp

עוקבי הבלוג הותיקים ודאי שמו לב שאין בו הרבה מתכונים מתוקים. שניים למעשה עד היום. זה לא בגלל שאני לא אוהב מתוק. להיפך. זה בגלל שאני אוהב מתוק יותר מידי. ואולי אוהב זו לא המילה הנכונה, מכור מתאר את זה יותר טוב. כשאני לוקח קוביית שוקולד אני עלול לחסל את כל החבילה. פרוסת עוגה תוביל כמעט בהכרח לפרוסה הבאה. ומכל המתוקים אני הכי אוהב קרמים.

Pies JPEG (12 of 59)-20140213

תמיד היו לי יחסים מורכבים עם אוכל, אכילה ומשקל, לא סתם יש לי בלוג על אוכל… בחודשים האחרונים אחרי ניסוי תזונתי ארוך הבנתי שרעב בכלל לא היה הדבר שהניע אותי לאכול רוב חיי הבוגרים. לא. הנאה הייתה הדבר המרכזי שהניע אותי לאכול. הייתי נע בין תחושה של רצון לאכול לבין תחושה של התפוצצות. כי לא אכלתי בשביל לשבוע, אכלתי בשביל להנות מהאוכל עד שלא יכולתי יותר. במשך שנים לא הבנתי איך אנשים יודעים לעצור כשהם לא רעבים יותר. או מה זה אומר לא להיות רעב יותר בכלל. אף פעם לא הייתי הרבה מעבר למשקל המומלץ, אבל גם אף פעם לא הייתי ממש עליו… וזה חירפן אותי בעיקר כי הרגשתי שאין לי שליטה אמיתית על המשקל שלי, על הגוף. הרגשתי שאני מפספס משהו שאנשים אחרים מבינים בגוף שלהם ואני לא מצליח להבין בגוף שלי.

Pies JPEG (54 of 59)-20140213

 ואז במאי שנה שעברה הייתי מתוכנן לסוע עם חברים לחופשה של שבוע שהיו בה הרבה מים וכפועל יוצא לבישת בגדי ים רבתית. נלחצתי ובמטרה לרזות בטורבו חתכתי כל דבר שהוא לא ירק מהתפריט שלי במשך שבוע. אכן ירדתי במשקל אבל קרה עוד דבר מפתיע מאוד. הרגשתי מעולה. גם בגלל שהצלחתי לשלוט במה שנכנס לי לפה שזה הישג בפני עצמו. אבל בעיקר כי הייתי קל יותר, הבטן שלי הייתה הרבה פחות "רגיזה", ישנתי יותר טוב, משהו בגוף שלי נרגע. היה לי הרבה יותר נעים בתוכו. אז המשכתי בניסוי. הורדתי לגמרי את הסוכר המעובד מהתפריט שלי וחתכתי גם פחמימות בהרבה – לחמים, מאפים, פסטות, פיצות. ואז קרה דבר מדהים, פתאום התחלתי להבין איך מרגיש רעב ואיך שובע. הקשר שכנראה טושטש על ידי הסוכר והפחמימות, לראשונה נגלה בפני ולמדתי תחושת שובע מהי. בעקבות זה למדתי לאכול כשאני רעב ולא לאכול כשאני לא רעב. למדתי גם לעצור כשאני שבע ולא כשהצלחת, או הסיר ריקים. ש. שפרה משתמשת בשיר שלה ברצון הפוחת למתוק כמטאפורה לאיבוד הטעם לחיות, נדמה לי. אצלי הוא דווקא הוסיף דרך חדשה להיות בעולם ולהסתכל על אוכל.

bananas

 ניסיתי בעבר להפחית מתוקים. זה לא עבד לי. כשחתכתי אותם לחלוטין, ואחרי כמה ימים שכל מה שרציתי זה רק לאכול מתוק, פתאום זה לא היה קשה יותר. מאז אני לא מחזיק מתוקים בבית. נקודה. סוף פסוק. סטופ שחור. יד אלוהים. למדתי שבמהלך היום אני יכול לשלוט בעצמי לא רע, אבל בשעות של הלילה, בערך שעתיים אחרי ארוחת ערב, משתלטת עלי מפלצת הסוכר והיא תטרוף כל דבר מתוק שיהיה בסביבה (גם שוקולד מר לאפייה, עוגיות ישנות, מרשמלו קשיח… הכל!). ולמרות שהיא יודעת היטב שאין כלום בארונות, במזווה, במקרר או בפריזר, שוב ושוב, המפלצת חוזרת על טקס פתיחת הדלתות והחיטוט בארונות, ג'סט אין קייס… אז כדי להשקיט אותה היום אני מאכיל אותה מקסימום בפירות יבשים או בחטיף מלוח. אני יודע שזה נשמע אומלל. אני של לפני כמה שנים היה מעווה את פניו בסלידה מהמחשבה על פירות יבשים כחטיף לילי מתוק וחושב עליהם כאילו היו הטיט והעפר של ש. שפרה, כולל ההשלכות הנפשיות שחבויות בשיר שלה. אבל כשהתרגלתי לא לאכול סוכר, חכו לזה, כן, כן, אני הולך להגיד את הדבר הזה שאתם הכי שונאים לשמוע – לא מתחשק לי לאכול יותר מאכלים עם סוכר כל הזמן. לא. מתחשק. לי. לאכול. אותם. אלוהים שתשתמור, מה נהייה ממני?!?

where is the cake gif2

אז למה דווקא מתכונים לפאיים הכי טעימים שיש בפוסט שכולו הימנעות מסוכר??? בדיוק כי הם הכי טעימים שיש ואחרי כמה חודשים של ניסוי ההתנזרות הדי מוחלטת החלטתי להחזיר את הסוכר לחיי באופן מדוד ולראות אם זה עובד לי. לאחרונה, אם אני מחליט לאכול מתוק, אז אני דואג שזה יהיה ממש שווה את זה. לדעתי קרם פטיסייר זה מה שמגישים בגן עדן לארוחת בוקר צהריים וערב וגם בין לבין כנשנוש. הוא קרם וניל סמיך ועשיר בדיוק במידה הנכונה שנועד למילוי מאפים. הוא בעיני בסיסי במידה שכל בשלן חובב צריך שיהיה לו ברפטואר. פאיים עם פירות (שזה כל כךךךךך טעים, עם תותים ופטל שמתחשק לחיות בתוכם), או פודינג בשכבות, פחזניות ממולאות וגיוונים באין סוף טעמים שאפשר להוסיף לו. בחג ההודיה טחנתי פנימה דלעת, אפשר להמיס לתוכו שוקולדים שונים, להוסיף אלכוהולים… היום הכנתי כמות אחת ופיצלתי לשניים: קוקוס ובננה.

Pies JPEG (69 of 59)-20140213

 מה צריך, (להכנת שני פאיים עגולים בתבניות קוטר 25 ס"מ) ?

לקרם פטיסייר:
כוס וחצי חלב
פחית של חלב קוקוס (קרם פטיסייר קלאסי מכינים רק מחלב, ובהחלט אפשר להמיר את חלב הקוקוס בחלב רגיל גם כאן)
חצי כוס סוכר
5 חלמונים (שומרים את החלבונים!)
4.5 כפות עמילן תירס (קורנפלור)
כפית תמצית וניל אמיתית (לא מזויף כי יתקבל דני וניל צבאי…) או מקל וניל חצוי ומגורד
בננה מעוכה (שימו לב להערה בהמשך)
כוס פתיתי קוקוס ממותקים
3-4 בננות נוספות
2 מיכלי שמנת מתוקה לקצפת
4 pies
לקלתית:
3 כוסות פתיתי קוקוס ממותקים
1.5 כוסות קשיו טחונים או שקדים טחונים דק
6 כפות שמן קוקוס או חמאה
2 חלבונים
שליש כוס סוכר
קורט מלח
 
Pies JPEG (19 of 59)-20140213

קרם פטיסייר – בקערה מערבבים 5 חלמונים ביחד עם חצי כוס חלב ו-4.5 כפות קורנפלור. 4.5 כפות מדודות. זה חשוב, כי שינוי כמויות של הקרונפלור ישנה מאוד את מצב הצבירה של הקרם הסופי. בסיר בינוני שמים את שארית החלב, חלב הקוקוס, חצי כוס סוכר ווניל. תוך כדי ערבוב מביאים את התערובת לסף רתיחה, עד שרואים את הבועה הראשונה. מערבבים שוב את קערת החלמונים כדי להעיר את המשקעים ששקעו משעמום בנתיים. שופכים מהסיר שליש מהכמות לתוך הקערה תוך כדי טריפה מתמדת. מצריך קצת קואורדינציה. יד אחת שופכת יד אחת טורפת. זה השוואת טמפטורות, ככה החלמונים לא יהפכו לחביתה כשיכנסו לסיר.

את תכולת הקערה שופכים לתוך הסיר, מחזירים לאש בינונית/חזקה ולא מפסיקים לטרוף באופן נמרץ. פתאום התערבות תתחיל להסמיך. ממשיכים לבשל אותה כשהיא מסמיכה עוד כדקה ומורידים מהאש. הקרם מוכן. נוצר עליו קרום מאוד בקלות וזה לא כיף, אז אם מניחים בצד עוטפים בניילון נצמד שממש נוגע בקרם.

Pies JPEG (25 of 59)-20140213

מחלקים את הקרם לשניים. לחצי מוסיפים כוס של פתיתי קוקוס ומערבבים. החצי השני הוא דילמה. אני אוהב להוסיף בננה אחת מעוכה כדי להוסיף לבנניות, אבל אז הקרם קצת מאפיר עם הזמן. ניסיתי להוסיף לבננה קצת לימון לפני כדי למנוע, אבל זה לא עזר. אתם תחליטו. עוד נוסיף מיד בננות לרוב  אז לא חייבים בקרם.

Pies JPEG (67 of 59)-20140213

קלתיות – אני לא יכול לסבול להכין בצק פריך. הוא כל כך רגיש לחום ומלכלכך ומלללללא חמאה. אז חיפשתי אלטרנטיבה. עשיתי הרבה ניסויים והקלתית הזאת עובדת מעולהמעולה!! בקערה מערבבים את כל המצרכים. זהו. משמנים ומקמחים תבניות פאי, מעצבים את הבצק בפנים ואופים כ-25 דקות בחום של 170 מעלות, משגיחים שזה לא נשרף. כשהבצק זהוב מוציאים אותו ונותנים לו להתקרר.

Dough2

לגרסת הבננות חותכים פרוסות יפות של בננות ומניחים בתחתית. מעליהן שופכים את קרם הפטיסייר הבנני. מכסים בצלפון נצמד ומקררים לפחות 3 שעות כדי שהקרם יתייצב.

Pies JPEG (35 of 59)-20140213

לגרסת הקוקוס פשוט שופכים את הקרם הקוקוסי לתוך הפאי ומקררים.

toppingsמקציפים שני מיכלי שמנת מתוקה ומוסיפים מעט סוכר – כפית עבור כל מיכל. משטחים אותה מעל לפאיים. קולים בתנור של 170 מעלות שבבי קוקוס כ-12 דקות. אל תעזבו את התנור כי הקוקוס נשרף בשניות! מפזרים מעל לפאי הקוקוס. מעל לפאי הבננה מגגרים שוקולד מריר.

מחזירים למקרר עד להגשה. בעיני הפאי הכי טעים כמה שעות ואפילו יום מאוחר כשהבצק קצת מתרכך, אבל כמובן שאפשר להגיש באותו היום.

Pies JPEG (61 of 59)-20140213

אוכלים פאי קוקוס או בננה.נהנים. עוצרים אחרי פרוסה, או אולי שתיים, מקשיבים לגוף וזוכרים לא לקחת שום דבר בקיצוניות יתר.

42 תגובות על “הפתוי הולך ופוחת / ש. שפרה – פאי קרם קוקוס ופאי קרם בננה עם קלתית גאונית

  1. אפרת הגיב:

    אחח.. איזה יופי.
    מזדהה עד כאב עם ההתמכרות למתוק, ולא – עוד לא הגעתי למקום שלך. אולי פעם.

    [כבר כתבתי לך כמה נפלא אתה כותב?]

  2. אני מאלה שהקינוח מקלקל להם את הארוחה אז בדרך כלל אני נמנעת ממנו… מצד שני יש פה שלושה חובבי מתוק שיהיו עפר לרגלי אם אני אכין להם קינוחים כאלה. 🙂

  3. שרה הגיב:

    אתה גדול. כל מילה. אתה איזה שנתיים-שלוש לפני, ובאת לי בזמן עכשיו. לא עם המתכון, עם העידוד להתנזר קצת ולחזור להקשיב לגוף. את המתכון אני אשמור היטב לעוד שנתיים-שלוש, כי אין ספק שקרם פטיסייר זה מה שאוכלים בגן עדן. לגמרי. או שאולי אמצא תירוץ להכין קצת קודם, לאחרים…

  4. שי הגיב:

    תענוג צרוף כתמיד! אבל הפעם רף ההזדהות גבוה במיוחד כפי שאפרת ציינה…וכהחלטה מכוננת אני גוזר על עצמי את ההתנזרות הזאת לתקופה החל מיום ראשון הקרוב…אעדכן בהתקדמות…ומבטיח לשבור את הצום עם הפטסייר המטורלל שלך…
    נ.ב. אם זה מה שמגישים בגן עדן אין ספק שאת הפירות היבשים מגישים בגיהנום…

  5. טליה הגיב:

    אתה מצטט את ש. שפרה וכל מה שאני יכולתי לחשוב עליו כשקראתי זה על השיר killing me softly. מזדהה עד כאב (אבל עדיין לא שם).
    אתה כותב מקסים (כרגיל), והפאיים נראים מושלמים – ואני לגמרי מסכימה עם העניין שאם אוכלים משהו כ"כ מושחת, לפחות שזה יהיה שווה את זה 🙂

  6. הדר הגיב:

    קשה לשלוט במפלצת הסוכר המקוללת. בעיקר כשהמפלצת הזאת היא אני עצמי 🙂

  7. עדית הגיב:

    נשמע כמו רעיון טוב מאוד, להפחית בפחממות וסוגר.. אשמח לעודד מתכונים לדיאטה מסוג כזה..

  8. מזדהה לחלוטין עם האהבה למתוק 🙂
    וכל הכבוד על השליטה העצמית.
    גמילה ממזון מעובד, קמח וסוכר נראית לי כמו דבר בלתי אפשרי.
    אצלי דווקא בגלל האהבה לאפייה,
    קבלת העובדה שקינוחים ועוגות תמיד יהיו חלק מהבית
    לימדה אותי לעצור כשצריך, ולו רק מהחשש שיבוא יום ואהפוך לפחזנייה ענקית 🙂
    הפאי שלך נראה ממכר לגמרי, יופי של שילוב טעמים

    • שליטה עצמית באה והולכת… נראה לי שאם גם אני הייתי אופה מדופלם הייתי לומד לעצור כשצריך, כחלק מהמקצוע. מכיוון שאצלי זה רק תחביב קטן…………….. הדרך להיות פחזנייה הייתה סלולה 🙂

  9. עלמה הגיב:

    גם אני כמו המגיבה שלמעלה- לא כל כך אוהבת מתוק ואפילו לא מבינה את העניין עם קינוח בסוף הארוחה (למה לאכול מתוקים כשאפשר לאכול אוכל?! יותר טעים). אבל את הרגשות שהפוסט מתאר אני מכירה דווקא טוב מאוד.

  10. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    היי, נהנית לקרוא את הפוסטים שלך….
    לגבי הקלתית- רעיון מעולה, פתיתי הקוקוס הממותקים הכוונה לקוקוס הנמכר כטחון ?!

    נ.ב
    יש הסבר פזיולוגי מאוד פשוט למשיכה למתוקים ופחמימות וכך שהם מטשטשים תחושת רעב\שובע- אוכלים פחמימה, סוכר עולה, אינסולין עולה, יורד סוכר בטירוף ואז צורך חוזר בסוכר וחוזר חלילה 🙂

    • תודה! אני לא השתמשתי בקוקוס טחון, למרות שאני מתאר לעצמי שהוא יעבוד באותה המידה. זה שבבי קוקוס שנראים כמו שערות קצרות של בובות. הממממ, בטח יש דימוי יותר מתאים אבל אני לא מצליח לחשוב על אחד… כרגע.

  11. Nadia הגיב:

    אתה תמיד השראה למשהו, אז הפעם זה להפחתת פחמימות וסוכר. עדיין הפחתה ולא התנזרות, אבל זה בהחלט צעד רציני. ובברכת טירמיסו אחתום.
    מקוה שהיה לך ולנטיינס מלא אהבה ונטול שוקולדים של CVS

  12. orrit הגיב:

    זהו מיום ראשון אני לא אוכלת סוכר ועד יום ראשון אני אוכלת המון אבל המון קרם פטיסייר. נכבשתי.

  13. פט הגיב:

    הו! אחרי השיר הקסום וכל הוידוי המתוק-בריא הזה הגעת לקרם פטיסייר. קוראיך הטבעוניים (נו, לפחות זו הספציפית) יצאו מאוכזבי כה .
    כן נו, טבעונית וקוראת. זה מהימים של טרום הטבעונות, המנו,י ואני לא מבטלת ולו בגלל ההנאה של לקרוא אותך.

    (פחזנייה בתהליך)

    • אוי…. אני שונא לאכזב! אבל ככה זה קרם פטיסייר! עם ביצים וחלב וזה… מעניין מה גוגל אומר לגבי גרסה טבעונית. אני מבטיח לבדוק ולנסות אם אראה משהו שנשמע הגיוני.

      נב – פחזניות מכילות הרבה ביצים וקרם, אז אולי כדי שגם נמצא לך מטאפורה טבעונית חדשה 🙂

      • beakerpet הגיב:

        אוי, לא התכוונתי לעשות לך מצפון. אני חושבת שהקנאה על ההתמודדות עם המתוק דיברה ממקלדתי לפחות כמו האכזבה והאמת שלא מתתי על קרם פטיסייר גם בימי הקרניסטיות. סליחה.

        שני דברים בעניין הפחזניות.. (1) אני לא מתה על זה שלוקחים לי מטאפורות כי אני לא אוכלת יותר "מין הטבע". אז הגרסה הקלאסית היא עם ביצים וקרם חלבי (גיליתי אגב, שקרם שמנת צימחית עם מעט קפה ופודינג וניל טעימים אליפות, ממש כמו קרמים חלביים). מותר לי עדיין להגיד "פרה פרה" ולא שבאמת אמרתי הרבה פרה פרה לפני, אבל הגרסה המטובענת של טופו טופו נשמעת לי מאולצת מידי. (2) יש גרסה טבעונית לפחזניות. טרם ניסיתי, אבל מנסיוני עם הבלוג הזה, יש לה סיכוי טוב להיות מוצלחת. הנה http://thevlog.co.il/%D7%A4%D7%97%D7%96%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%91%D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AA/

      • טוב, כמובן שהכל בהומור – איש איש ומטאפורותיו הוא 🙂

  14. הילה הגיב:

    יובל- הצילומים שלך נהיים מעולים מעולים! איזה יופי

    הילה

  15. tami הגיב:

    אין צ'אנס שאני אשקיע את זמני בקרם פטיסייר. לצערי.
    אבל הזדהתי עם כל מילה שכתבת. גם אני עברתי תהליך דומה,
    ומרגישה עם זה נהדר.
    יום טוב!

  16. נעמי הגיב:

    איזה פוסט מקסים !!
    אתה מתכוון ממש לא אוכל מתוק ?? גם לא תמר או פרי מתוק במשך היום ? זה נקרא גבורה.
    מה גלוטן נגמלתי בלי שהתכוונתי (גילוי מאוחר של צליאק) ועכשיו נשאר המתוק .. וזה כל כך קשה … תמשיך לכתוב יפה ונקווה שהפיתוי יפחת

    • לא לא, לא עד כדי מטורף 🙂 פירות ופירות יבשים אני אוכל ואכלתי.
      את יודעת איך אני יודע שזה בסדר לגוף שלי? כי אחרי שאני אוכל תפוח, או אפילו תות לא מיד בא לי עוד עשרה…

  17. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    גרמת לי לחייך מאוזן לאוזן!
    והמילים או החוייה או החוייה של המילים גרמו לי לרצות להנות מהאוכל
    תודה:)

  18. יעל ר. הגיב:

    נראה מעולה. גם בננות וגם פטיסייר, ואני חותמת על כל מילותיך על הקשר בינו לבין גן עדן. אבל זו הבעיה הנוספת שלי עם מתוקים, מלבד חוסר היכולת להפסיק לאכול אותם: לוקח כל כך הרבה זמן להכין אותם מול זמן האכילה המהיר… וגם, כשאתה מכין קינוח מושחת, אתה יודע עד כמה הוא מושחת. עדיף לחטוא בחוסר ידיעה, ולרכוש ממאפיה טובה או לקחת ממקררו של אופה מוכשר מבין מכריך.

    • לכן אני אף פעם לא מכין קינוחים לעצמי, רק לאירועים, ובסוף הארוחה, אם היא אצלי, התחלתי לשלוח עם האורחים שאריות קינוח הביתה… אני דווקא אוהב לדעת מה נכנס פנימה, זה מסב לי יותר הנאה.

  19. יעל הגיב:

    איפה קונים קרם קוקוס?

  20. מאיה הגיב:

    איפה אפשר לקנות את פתיתי הקוקוס האלה…?

  21. רן הגיב:

    אם אני רוצה להכין רק פאי בננות למשל , לחלק את כל החומרים המתכון לשניים ?

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s