הדליקו נר / זלדה – ארוחת חג מהבלוגים, סוג של בלוג דיי

IMG_1139-20130906

Fullscreen capture 08092013 200152.bmp
 
 

אני לא אדם דתי. להפך. אני מאוד חילוני. אבל אני גם אוהב מסורת. אני חושב שהרבה יותר קשה לנו החילוניים לחיות באופן מסורתי. כי כשאין מסגרת דתית שמספקת את מסורת העשה ואל תעשה, עלינו המלאכה ליצור אותה. אני מגדיר את עצמי יהודי באופן תרבותי, כי גדלתי בישראל, ספגתי את היהדות שהייתה סביבי, נטמעתי בתוך סיפורי התנ"ך שלמדתי בבית הספר, התעצבתי סביב החגים היהודיים והתבנתתי בעברית. אבל לא גדלתי בבית הכנסת ובטח ובטח שלא באורח חיים דתי בכל צורה. התפילה היהודית לא סוחטת אצלי את בלוטות הרגש כי לא הותניתי לכך (שירה עברית לעומת זאת, כן). ובכל זאת, מי היה מאמין, בשנה האחרונה התחלתי ללכת לבית כנסת. זה אמנם לא בית כנסת רגיל, זה בית כנסת שהוקם עבור הקהילה הגאה של ניו יורק, קהילת בית שמחת תורה (CBST), אבל זה עדיין מאוד בית כנסת. הסידורים נכתבו מחדש כך שיכללו יותר מינים (והם אפילו כוללים שירי משוררים!), הרבות לסביות, הקהל להט"בי מכל הקשת המגדרית/נטייתית + חברים סטרייטים, והאוריינטציה היא סביב יהדות מתקדמת של זכויות אדם. אני מתרגש מזה כל פעם מחדש. אבל אני בעיקר מתרגש מקהילה. הלכתי בשביל הקהילה. נשארתי בשביל הקהילה והמסורת. בשביל התחושה של העשייה המשותפת, של השותפות והביחד. יחס מורכב יש לי אל הדת. יחס שמשתנה כל הזמן. גם לזלדה היה יחס מורכב עם הדת. באופן אחר לגמרי. וגם קצת דומה.

אגב, להתפלל אני יודע רק במבטא אמריקאי כבד.

 before after

הבנתי גם שאני צריך ליצור את המסורות של עצמי וגם שכשאנשים מגיעים אולי לאיזשהו גיל הם מוכנים לוותר קצת על הציניות ואפילו מחפשים חוויות של רוחניות וקירבה. אני בכל אופן, לומד לשים את הציניות בצד לפעמים, ומוכן יותר בקלות לחוות חוויות שאחרת הייתי קורא להן בשמות כמו דביקות, פשטניות, שטחיות, ב"שקל" וכו'. אני לומד להשתתף ולא רק להביט מהצד ואפילו להנות מהן. אז אני מארח בחגים הגדולים ארוחה אצלי ומזמין אנשים, יהודים ולא יהודים, ישראלים ולא ישראליים, אנשים שפגשתי במקומות שונים. אני מבשל את כל האוכל, הם מביאים את היין ואת הנכונות להשתתף ולא להביט מהצד. בערב השני של פסח ביקשתי מכל אחד להביא משהו (שיר, סיפור, כתבה) שקשורים לחופש שלו בעותקים לכולם. הייתי נורא בלחץ שאנשים לא ישתפו פעולה וכמעט שביטלתי את הקטע האמנותי. אבל כשהתיישבנו במעגל, 15 אנשים, וכל אחד הקריא את מה שהוא הביא והסביר על החופש שלו נפל לי אסימון. אנשים מחפשים משמעות, מחפשים חיבור, מחפשים לחלוק. כל אחד הלך הבייתה עם ספרון שמורכב מהחופש של כולנו. אבל יותר מזה, עם תחושה שהוא חווה אינטראקציה משמעותית עם אנשים אחרים. התגובות היו חזקות בימים שאחרי.

לכבוד ארוחת ראש השנה אתמול ההוראות שלי כבר היו הרבה פחות מגומגמות. כל אחד התבקש להביא מתנה עטופה. החפץ חייב היה להיות משהו משומש, לא יקר, משהו שמילא פונקציה בחיים של הנותן ושהוא מוכן עכשיו להיפרד ממנו ולתת לו לשמש מישהו אחר. כשהאורחים הגיעו הם כתבו כרטיס ברכה עם איחול לשנה החדשה והסבר קצר על המתנה שלהם. אני אספתי את הכרטיסים ואחרי האוכל כל אחד שלף כרטיס, הקריא אותו ואז כותב הכרטיס העניק לו את המתנה שהוא הביא. היו מתנות מלבבות – ספרי בישול משומשים היטב, כוס קידוש ראשונה, ספרי קריאה אהובים ועוד ועוד. כששלחתי מייל על הארוחה הזמנתי כל מי שיש לו מסורת שהוא רוצה שנמלא ביחד שיביא אותה, וחברה חדשה שזו הפעם הראשונה שבה השתתפה בחג יהודי, הביאה מגילות קלף קטנות מגולגלות וחתומות בכוכב. בתוך המגילות הסתתר ציטוט שהיא אוהבת ולסיום החלק האמנותי כל אחד שלף ציטוט והקריא אותו. אני הצעיר היה חושב שזה נדוש, ומטופש קצת, דביק. אני הבוגר יותר התרגש נורא מהמחווה והסכים להשתתף בלב מלא ולמצוא אמת בציטוט שקיבלתי. היה ערב מיוחד.

 new chazilim

טוב, אבל כל החגיגה הזאת הייתה בכלל רק תירוץ לבשל את כל המתכונים שאגרתי בחודשים האחרונים. ואם במסורות עסקינן, בלוג דיי היה ב-31 לאוגוסט ובמסגרתו, כל בלוגר מתבקש להמליץ על בלוגים שהוא אוהב ועוקב אחריהם. אז ארוחת ראש השנה אצלי הייתה ארוחה מהבלוגים – המתכונים נלקחו מהבלוגים האהובים עלי. והנה המנות המככבות (אנא סלחו על איכות התמונות הירודה הפעם… לא קל לבשל ל-20 איש ולייצר תנאי תאורה נאותים…):

מ"בצק אלים", האמא של בלוגי האוכל, הכנתי את סלט הברוקולי הנא, המעולה ואת לביבות הבטטה של אורנה ואלה. מאיה היא כמובן האורים והתומים של כולנו בכל מה שקשור לבלוגספירה.

הילה מ"ביסים" מבשלת בדיוק לטעמי תמיד וגם כל פעם שהיא מפרסמת פוסט זה קולע בדיוק למה שיש לי במקרר. חוצמזה שהיא תמיד גורמת לי לחייך וכל מתכון אצלה הוא בונבוניירה. לארוחה הזאת הכנתי את סלט הקייל החי שלה וקציצות של ירוקים עם בורגול שהיו אלוהיות. אני שידכתי אותן למטבוחה פלפית ביתית שהייתה רוטב מושלם בשבילן.

מהבלוג היפיפיה והטבעוני "לא על החסה לבדה" הכנתי את קציצות הסלק המעולות! הן יצאו מושלמות וקצרו שבחים עם רוטב של טחינה מאוד לימונית.

 kzizot 2

מהבלוג המהמם של גל, פתיתים, הכנתי את המנה האחרונה הלא תאומן הזאת. אגסים ביין עם כתר של שוקלוד ופיסטוקים. בחיים לא הייתי כל כך גאה במשהו שהכנתי. באמת.

 Pears

עוד לקינוח הכנתי את העוגה האיטלקית של "אז מה את עושה כל היום", שהוא בלוג מופתי. העוגה הזאת היא פלא. נעלמה אחרי שניות ואני עדיין יכול לדמיין את המרקם הנימוח שלה והטעמים העדינים והמרעננים. בכלל אפרת כבלוגרית מובילה מייצרת אווירה רשתית כל כך נעימה! אני לומד ממנה המון על איך להתנהל בעצמי בתוך העולם הוירטואלי. עוד מהממת אחת.

 ooga

מה עוד אכלנו? היה סלט קפרזה עם חלפיניו אדומים, היו חצילונים יפניים בגריל עם רוטב מיסו, ששמעתי שהיו מעולים ועד שהגעתי בעצמי לשולחן כבר לא נותרו (יגיע עליהם פוסט בקרוב). היו תפוחי האדמה המשוטחים מתוך "שירה אכילה" שתמיד מתקבלים באהבה. היו פטריות שיטאקי שבושלו בציר על פי מתכון של מומופוקו והונחו על גבי חיטת פארו. היה גם קוקטייל וויסקי שהמצאתי בשיתוף חבר ברמן שכלל סירופ סוכר שבושל עם מלא תפוחים, קימנון, צ'ילי וג'ינג'ר, סונן ונמזג מעל קרח + שפריץ של סודה וכמה טיפות ביטרז (ליטר הוויסקי הסתיים עד סוף הערב, מה שאומר שלפחות 33 קוקטיילים כאלה נמזגו… כלומר הצלחה מסחררת). לקינוח היה גם גלגל של ברי עם דבש חם מעל ופטל ותאנים צלויות עם גבינה כחולה ודבש טימין חם. בקיצור (למעשה, באריכות רבה…). הייתה אחלה ארוחה. דרך נהדרת להתחיל את השנה החדשה. ותודה לכל הבלוגרים הנהדרים שעושים את זה כל כך יפה, ובעיקר כל כך טעים!

 IMG_1190-20130906

ועכשיו לעוד שני בלוגים שאני קורא באדיקות:

  1. ג'ינג' – טוב, כבר כתבתי מלא על אורית גידלי. משוררת מוכשרת, סופרת רגישה, אוהבת מקצועית, מלהטטת במילים כמו אף אחד אחר. ויש לה גם בלוג. מזל, ככה אני יכול לעשות לה סטוקינג. הוא לא קשור לאוכל. הוא קשור לחיים.
  2. ועוד אחד מצוין – מדע בצלחת, הבלוג של נעמי זיו. נעמי היא מדענית ואוהבת אוכל והיא עונה על שאלות של הקוראים אודות המדע של האוכל. אני כל פעם לומד משהו חדש! כיף כיף כיף!

ולסיום, עוד תמונה של האגסים. כי ואו. באמת. פשוט ואו.

 IMG_1168-20130906

זהו. סיימתי. שנה טובה לכולנו!

23 תגובות על “הדליקו נר / זלדה – ארוחת חג מהבלוגים, סוג של בלוג דיי

  1. טליה הגיב:

    מכיר את רשימה שיש לכל אחד על אנשים (מתים או חיים) שהיה רוצה לאכול איתם ארוחת ערב? אחרי הרשומה הזאת אתה בהחלט ברשימה שלי 🙂 ארוחת ערב שהיא גם חוויה. אחת הרשומות היפות שקראתי לאחרונה.

  2. שרה הגיב:

    שנה טובה גם לך! שנה עם הרבה פוסטים (כלומר שתהייה טובה גם קצת לנו :))…

    ושאלה קצת מנטפקת שאני שואלת בדחילו, דווקא בגלל שאני מאד אוהבת את הבלוג הזה ובאמת בלי כל כוונה לפגוע (ואני מקווה שזה ייקרא באותו הטון): את השירים שאתה מביא – אתה מעתיק ידנית או סורק מספר שירים?
    אני שואלת כי פעם אחר פעם נופלות בהם שגיאות ניקוד או שגיאות כתיב קלות שצורמות את העין, דווקא מכיוון שאלה שירים, וקצת פוגמות לי בהנאה…
    (ואני לא יודעת במי לקנא יותר – בך שיש לך למי לבשל את כל זה או בחברים שלך…)

    • תודה, שרה!
      אני מעתיק ידנית את השירים ולצערי מכיוון שאין לי רקע בניקוד, או ידע בתחום ברור לי שנופלות טעויות שאני לא מצליח לראות. זה באמת צורם בבלוג שהשפה העברית בו כל כך חשובה. אחרי הערה כזו אני כמובן אעשה מאמץ גדול יותר ואני תמיד מעודד קוראים לתקן אותי. אני בהחלט מעריך את תגובתך.

  3. ריבי הגיב:

    בכל פעם אתה מרגש מחדש….איזה קסם של ארוחות אתה רוקח ולא רק בטעם! שתהיה שנה מלאה בכל טוב ונהדרת באופן מיוחד.

  4. טימור הגיב:

    שנה טובה 3>

  5. גל הגיב:

    זה מקסים ומרגש, תודה רבה ושתהיה שנה טובה, רגועה ויצירתית

  6. elirazs הגיב:

    מ-המם!
    אחי וגיסתי היו אצלי והטילו וטו על כל פעילות חברתית מסכמת-שנה, אחרת אולי היה יוצא משהו, אבל שלך – התרשמתי. 🙂 ועשית אותי רעבה אחרי שלושה ימים של בליסה, נראה לך הגיוני?!

  7. עדינה הגיב:

    יקירי, אני לגמרי הרגשתי את האנרגיה של כל ההכנות של האוכל המדהים הזה….שגם שם מונחות תפילות ושירים שכל מי שיאכל ממה שמכינים יהיה שמח ובריא.. וגם את האנרגיה המיוחדת של לחלוק משהו מיוחד ביחד.. ממש מרגש.. שנה טובה נשמה!

  8. ערן קנדל הגיב:

    התחברתי מאד למה שכתבת בנוגע להשלת הציניות. תהליך דומה קורה גם לי השנים האחרונות – צריך לזה אומץ אבל מרוויחים מזה הרבה.
    חוץ מזה, אתה כותב יפה מאד ואני נהנה מהבלוג שלך.
    כבר נתת לי שתי תחנות בביקור קרוב בניו יורק – בית הכנסת ומרי'ס – התיאורים שלך קנו אותי!
    שנה טובה.

  9. אפרת הגיב:

    כמו תמיד לקבל ממך עדכונים זו חוויה כיפית. לפיכך אאחל לך שנה טובה של עשייה ויצירה ומלאת פוסטים נהדרים!

  10. הילה הגיב:

    מקסים יובל!
    מאחלת לך שנה של גילויים חדשים ונחמות מוכרות ומנעימות
    הילה

  11. נעמי זיו הגיב:

    תודה רבה 🙂 שנה טובה ומתוקה!!

  12. בית כנסת שהוקם עבור הקהילה הגאה של ניו יורק נשמע כמו יוזמה אדירה,
    וכיף לשמוע שיש אנשים גדולים מספיק כדי לעשות זאת
    (ובאותה נשימה כמה חבל שכאן בארץ אנחנו רחוקים מכך שנות אור…)
    ראש השנה שלכם נשמע בהחלט מיוחד ומרגש, שאפו על המקוריות והארוחה המושקעת
    שתהיה שנה טובה שם בניו יורק 🙂

  13. […] במרק המסורתי וכמו כאן כרוטב בגריל. את המנה הזאת הכנתי בארוחה שאירחתי בראש השנה והיא הייתה […]

  14. נדיה הגיב:

    בתור אחת שהרגע הגיעה ומגלה את הבלוג שלך, הפוסט הספטמברי הפיל אותי. הארוחה (!), המשימות החברתיות והחברותיות שמלוות את האוכל (!!) ובעיקר ההתחברות לכל מה שכתבת על החילוניות ומסביבה. תמיד מרגישה שאני די לבד בקטע הזה, ומי רוצה להיות לבד?
    אז אפילו שלא נעים כי רק עכשיו הגעתי וכל זה, אני נדחפת בלי בושה לרשימות המוזמנים העתידיות שלך. רוב הסיכויים שאני גם יכולה להגיע לשם בהליכה, אז לא חבל?
    אתה כותב יפה כמו שאתה מבשל ולהפך.
    נדיה

  15. […] רוצים לראות את בלוג דיי 2013 ב"שירה אכילה" – הנה, לחצו כאן! […]

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s