Earthquake / רונה קינן – סלט הדרים בקמפרי, גבינה מלוחה ונענע

Citrus Salad (34 of 42)

Fullscreen capture 11292014 125504 AM.bmp

(מתוך Earthquake / רונה קינן, מופיע בתקליטה "לנשום בספירה לאחור" מ-2004, בתרגום לעברית בשם "מבול")

אני סך כל האנשים שפגשתי והיו או עודם חלק מחיי. הם חבויים בי מסודרים מדפים, מדפים, יוצרים לעצמם נישות במקומות סודיים בתוכי. הם הולכים איתי יד ביד ברחוב, מסתתרים בתוך הצל שלי בלילות, מלווים אותי לכל מקום. כל אחד השאיר בי חותם, כל אחת שינתה אותי מקצת ועד הרבה; חברה לימדה אותי איך לשקוע בשירה ושינתה את חיי, ואחרת איך להשקיע את כל כולי במשהו שיקר לי, בלי להיבהל ממה יחשבו אחרים. חבר אחד ועוד חברה שיצאו מהארון בזמן הצבא לימדו אותי שגם אני יכול. בני זוג שהיו לי עדיין נוכחים בי, אחד נטע בי גישה פרגמטית ויעילוּת שלא הכרתי, אחר ריכך בי את היכולת לאפוף בחום ואהבה. אספתי לאורך השנים מאנשים הבעות פנים, מילים, אינטונציות וביטויים, נדבקתי בתחביבים, למדתי תבשילים. בכל פעם שאני מזהה כזה שינוי בעצמי אני טיפה נבהל, כי לא התכוונתי בכלל, ואיך זה קרה שהנה בוקר אחד אני מתעורר ואני לגמרי אני, וגם קצת מישהו אחר.

Solo Citrus

לפעמים השינויים האלה דבקים לעד, ולפעמים אני מודד אותם לשבוע יום או שעה וזונח אותם מאחור כמו את העגיל ההוא באוזן שיום אחד נפל ופשוט לא החזרתי, או המחשבה שיש רק דרך אחת לעשות דברים ומי שהוא לא כמוני טועה ולא מבין.

Citrus Salad (42 of 42)

נחמד לי לחיות באשליה שאני יודע הכל כי האפשרות לשינוי מתישה. אבל העולם מלא בדברים שלא ניסיתי עדיין, לא בדקתי ואני אפילו לא מכיר, ומי יודע, אולי הם עובדים יותר טוב ממה שאני עושה? אולי הם יעשירו את החיים שלי, יהפכו אותם ליותר מעניינים, מבריקים, משמחים? והמפתח ללמידה הזאת הוא להוריד את ההגנות לרגע ולהיפתח לעולמם של אחרים, למדוד את הנעליים שלהם, ההרְגלים שלהם והתגובות שלהם לעולם ולראות אם הם הולמים אותי. אני מודד, מותח איפה שצריך, מכווץ, מגהץ. לפעמים אני משאיר אותם ולפעמים מחליט שהם לא בשבילי ומשיל אותם מאחורי, יכול להיות שבנתיים מישהו אחר כבר אסף אותם ממני.

Citrus Salad (31 of 42)

"אני מרגיש שאתה אמביוולנטי לגבי המפגש ולכן אני נזהר לגבי תוכניות קונקרטיות" – כתב לי מישהו שניסיתי להפוך לחבר חדש. צדק. הגנתי על עצמי מפני דחייה אפשרית. הוא מצידו עשה את אותו הדבר ונתקענו. הכּנוּת האס אם אסית המפתיעה מצידו גררה תגובה דומה ממני ומיסמסה את המתח הוירטואלי, כי דיברנו על הדבר האמיתי ולא שלחנו מסרים סותרים וכפולים שמטבעם הם מעוררי חרדה. מה שהוסתר יצא אל האור ואפשר היה להתעסק בתוכן החבוי של השיחה שמשני הצדדים היה "אני רוצה שנהייה חברים אבל גם קצת מבוהל מזה ושומר על עצמי מפני דחייה אפשרית". התגובה הכנה חיווטה מחדש את הקצר ועוד באותו השבוע נפגשנו לארוחת ערב שהיא בתקווה תחילתה של חברות נחמדה.

CItrus whole and cut

מאז אימצתי את טקטיקת הכנות של הבחור החביב, והתחלתי להתייחס יותר לסאבטקסט של השיחה ולא רק לטקסט שלה ולהגיב יותר בפתיחות. זה מצריך להיות קצת יותר פגיע. אז מה? אז אני אסתכן בקצת יותר פגיעות, זה דווקא מוצא חן בעיני בעיר שכולם רק מנסים להפּיל את עורם. מה באמת הכי גרוע שכבר יכול לקרות?

Citrus Salad (2 of 3)-2

בנתיים כבר אמרתי "היה דייט נחמד אבל אני לא חושב שיש לזה עתיד רומנטי" במקום – "נדבר." ו-"הבראנצ' הפך להיות רב משתתפים מידי ואין לי אנרגיות להרבה אנשים" במקום "אני לא מרגיש טוב". וגם "עד שלא נדבר על זה שהעלבת אותי החברות בינינו לא תוכל להמשיך כסידרה" במקום פשוט לשתוק או להתנהג בתוקפנות-סבילה. בניגוד למה שנדמה, זה שיחרר אותי מהרבה לחץ במקום ליצור לחץ חדש. האמת, כך זה נראה, מצריכה פחות אנרגיה מאשר התפתלויות והסתבכויות והנחת הנחות. אני לא יודע אם החברות הזאת אכן תתממש, אבל הבחור כבר חלק ממני, תלה לעצמו איזה מדף קטן איפשהו בין הלב והמוח שלי.

Citrus Salad (12 of 42)

והנה עוד משהו שלקחתי בשנים האחרונות מאנשים סביבי. אלכוהול. בעבר לא הייתי חובב גדול, אבל החיים בניו יורק מספקים בלי סוף הזדמנויות לשתות ולמדתי אט אט מה אני אוהב ואיך לא לפחד מהבארמנים שבחיי ואני בהחלט נהנה לשתות במידה.

Citrus Salad (39 of 42)

אמריקאים שותים בלי הכרה. עוד לא פיענחתי בדיוק למה. אולי כי אסור להם עד גיל 21. אולי כי הם אומה פוריטנית והאלכוהול מאפשר להם שחרור עכבות. אולי סתם כי זה כיף להם. בכל אופן, אלכוהול כבר ככה נמצא בכל מקום אז חשבתי לעצמי למה לא להוסיף אותו לסלט שלי? קמפרי כמו נועד לפירות הדר, ובשילוב עם אשכולית אדומה הוא אחלה קוקטייל. הם מחמיאים לטעמים אחד של השני כשהם חולקים כוס, אז למה לא גם בקערת סלט? מעט הקמפרי ברוטב הזה מרומם את הסלט, שהוא גם ככה מאוד טעים, למקומות חדשים. ואם אין לכם קמפרי גם אפרול יעבוד. ויש לי תחושה שגם קאווה או שמפניה, אבל לא ניסיתי. אל תיבהלו, מדובר ב-2 כפות לסלט כוווולו. לא תשתכרו מהסלט, מבטיח.

Citrus Salad (3 of 3)-2

סלט הדרים בקמפרי, גבינה מלוחה ונענע:

מרכיבים:

  • בערך ¾ ק"ג מגוון של פירות הדר: אשכולית אדומה, תפוז, קלמנטיה, מנדרינה, תפוז דם. מה שיש אצל הירקן. מלבד אשכולית אחת שמאוד כדאי שתהייה שם, עם השאר אפשר לאלתר.
  • מעט גבינה מלוחה
  • כ-15 עלי נענע
  • 1.5 כפות קמפרי
  • 4 כפות שמן זית
  • מלח-פלפל
  • מעט קינמון

Citrus Spiral 2

את פירות ההדר חוצים ובעזרת סכין חדה, קוטמים את הראש והזנב וחותחים מהם את הקליפה. את חתיכת הפרי העירומה שנותרה חותכים לקוביות ומניחים בקערה. קוצצים את הנענע ומפוררים את הגבינה המלוחה ומוסיפים אותם. מוסיפים את חומרי הרוטב ומערבבים בעדינות. נותנים לסלט לעמוד כ-10 דקות ואוכלים. כן, השילוב של הנענע עם הקמפרי והקינמון עובד. למופת. נשבע! (ואם אין לכם קפמרי, הסלט הזה טעים גם בלי, אבל קצת פחות).

Citrus Salad (29 of 42)

אוכלים סלט מרענן של הדרים בקמפרי ולומדים משהו חדש כל יום.

45 תגובות על “Earthquake / רונה קינן – סלט הדרים בקמפרי, גבינה מלוחה ונענע

  1. karinekedar הגיב:

    לקום בשבת בבוקר עם המשפיע שלי שהביא לי קפה חם למיטה, לקרוא ולדמוע, נשמע לי כמו הדרך הנכונה להתחיל את שבת.

  2. איילה הגיב:

    צילומים מרהיבים!

  3. ליה הגיב:

    יובל תודה.
    המילים שלך נוגעות לי בלב.
    איזו דרך יפה זו לספר אדם את עצמו – מה קיבלתי מאנשים שעברו בחיי, שחיי עברו דרכם.
    מה נשאר.
    כמו לחשוף עוד מימד של איך באמת אנחנו מחוברים.

  4. שירי הגיב:

    הנחת עבורי במילים מחשבות לא מנוסחות תודה ,

  5. טליה הגיב:

    אני פשוט מאוהבת – בתמונות, בכתיבה בהכול! יפיפה ונוגע.

  6. יעל ר. הגיב:

    תמונות נפלאות, כרגיל. גם הטקסט.
    אני דווקא מעדיפה את הגרסה בעברית לשיר. משהו באיך שרונה קינן אומרת "והכל יקפא" בשפת האם שלי כשהמוזיקה עוצרת לשנייה אחת, כמו קופאת לגמרי כגביש על החלון ואז החיים ממשיכים, זה מבחינתי מה שבאמת הופך את השיר היפהפה הזה ליצירת מופת.

  7. idity8 הגיב:

    כוס קמפרי איתך בחלל ההדרים המיסתורי הזה, מילים, שירים… כן, זו הזמנה לדייט 🙂

  8. efraty הגיב:

    פוסט מדהים יובל
    אפילו יותר מתמיד

  9. תמר הגיב:

    לא ממש נוטה לכתוב תגובות אבל החיבור בין הטקסט לתמונות השאיר אותי בלי מילים.
    או אולי דווקא כן עם מילים:)

  10. kestenica הגיב:

    כתבת יפה. הפסקה הראשונה במיוחד.
    מסתבר שהדבר הכי יפה שקראתי השבוע היה בבלוג אוכל. איזה עולם נפלא.

  11. נטלי הגיב:

    כמה יפה כתבת. וכמה התמונות יפהפיות ונוגעות.

  12. משתמש אנונימי (לא מזוהה) הגיב:

    מרגש להפליא יובלי. משתפת בעוד קצת רונה קינן עם יגלי!

  13. נדיה הגיב:

    פוסט שמתחיל ברונה קינן יכול להיות רק משובח. ואכן.
    הצילומים כל כך יפים!
    הסלט נשמע מצוין, והמילים החכמות שלך גם.

  14. orrit הגיב:

    מעורר השראה שאתה יודע להשתנות, וגם: אל תשתנה, מה, אתה משגע. הנה לך המשאלה כולה והקושי כולו.

  15. הילה הגיב:

    נהדרות המילים שלך וכל כך נכונות. כי בעצם זהו הסיפור שלנו האנשים- לקבל ולתת, כל הזמן מחליפים.
    זה מתקשר לי למשהו ששמעתי אתמול ואולי יעניין גם אותך

    http://ondemand.eol.co.il/episode/733/115-114/1285-1283-1275/%D7%9E%D7%94-%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%93-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%93%D7%94%D7%90-%D7%A0%D7%AA%D7%99%D7%A0%D7%94

    הילה

  16. שרון הגיב:

    כתוב ומצולם מקסים. פוסט נוגע ומעורר השראה.

  17. מעין הגיב:

    התמונות מעולות, חורף של אור והדרים…

  18. גיל הגיב:

    פוסט נהדר, היישר מהקישקעס וישירות אל הקישקעס.
    מקנא ביכולת הזו שלך ובכישרון האדיר לכתוב ככה על עצמך. להסתכל פנימה, ללמוד, לשנות ובעיקר להעלות את זה על ה"דף" בצורה כזו.
    באמת באמת נהדר.

  19. Arnon Allouche הגיב:

    פשוט נהדר. הכל.
    המילים, הצילומים, והמתכון.
    הפשטות שבה הכל נארג ומוצג.
    יש אמת, עומק וזרימה כל כך יפים, טבעיים ונוכחים בכתיבה שלך.

  20. ריבי מהמעבדבדה הגיב:

    מילים צילומים וטעמים שנוגעים בנפש פנימה.

  21. ים הגיב:

    וואו. וואו. וואו…..
    איזה צילומים, איזו עדינות וכמה יופי. והמילים שלך… כ"כ נכון.
    בחתונה שהייתי בה של חבר ילדות פגשתי את האהבה הראשונה ששברה לי את הלב ומאז לא נתתי אמון באחרים והמילים נאמרו ויצאו בפשטות. בשקט ובידיעה. ובפעם הראשונה היתה הקשבה מהצד שלו. מאוד הזכיר לי את מה שכתבת.
    תודה

  22. תמר הגיב:

    קוראת באדיקות (הגם אם בשקט), ונהנית בכל פעם! אז תודה רבה.
    ואם אפשר, שאלות קונקרטיות: 1. מה דעתך על עראק כאלכוהול? כי יש לי בבית. 2. מה היית מציע לרגישים ללקטוז מבינינו, במקום גבינה? כי את כל שאר הרכיבים (כמעט) יש לי, וברגע שתכתוב לי אנסה.

  23. גל הגיב:

    אתה כותב מדהים ולא אכפת לי להשמע כמו תקליט שבור. לא יודע אם זה מכוון או לא, אבל עצם זה שאין תמונה של המתכון וההתעסקות היא רק בהסרת הקליפות וחשיפת בשר הפרי מעצימה את הטקסט.
    אני מקווה לקחת מזה משהו גם לחיים שלי.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s